לירן יעקב רוזנפלד
צילום: יחצ + ג'ואנה בובל

המסע של יזם ישראלי בדרכו ל"גרין קארד"

אחרי שבועיים שבהם התרוצצתי בארה"ב, הבנתי  שאם אני לא נשאר באמריקה, לא אוכל לקדם את החברה שלי, בואו לראות איך עושים את זה נכון
תוכן בחסות |

צולם על ידי ג'ואנה בובל. Joanna Bobel

לפני שנתיים הגעתי לעמק הסיליקון, לאחר שנבחרתי להציג את החברה שלי בתחרות סטארטאפים במאונטיין וייו. את הנסיעה ארגנתי לתקופה של חודשיים וחצי כדי שיהיה לי מספיק זמן לפגוש משקיעים פוטנציאלים.

אחרי שבועיים שבהם התרוצצתי בכנס ובניתי קשרים עם משקיעים פוטנציאלים, גייסתי סכום התחלתי שהבהיר לי: אם אני לא נשאר באמריקה, לא אוכל לקדם את החברה שלי.

החלטתי להשיג גרין קארד. זה סיפור כאוב עבור מרבית היזמים הזרים שסיפרו לי שאני הולך לדרך ייסורים. הזהירו אותי ממסע יקר ולא לגמרי ברור. התברר כי מי שהצליח במשימה, עבר תהליך שונה לחלוטין מחברו. התחלתי בפגישות עם משרדי עו"ד שמטפלים בשהות ליגלית בארה"ב.

עורך דין ראשון הציע לי להעריך ויזת שהייה בתמורה ל-1000$ ושילמתי לו גם  150$ עבור שעת ייעוץ. סירבתי וקבלתי מיידית הצעה חדשה: ויזת O-1 שזו ויזה של יזמים שיש להם הישגים. הויזה הזו משאירה את אשתי בסטטוס של שוהה לא חוקית. עבור הויזה הוא ביקש 7,500$. יצאתי מאוכזב.

 

המשכתי להיפגש עם עו"ד וקיבלתי המלצות שונות עבור ויזות שלא הייתי בטוח מה טיבן. עורך דין יצירתי במיוחד הציע לי ויזת L-1 שזו ויזה שמאפשרת לבעל חברה ישראלית להעתיק את החברה שלו לארה"ב. "תשלם 10,000 דולר ותרשום תוכנית עסקית מיוחדת עבור רשויות ההגירה ואז תצטרך להוכיח מלא עניינים סבוכים", אמר.

 עורך דין שלישי הציע לי ויזת השקעה E-2 שזו ויזת השקעה ואפשר לקחת את הכספים שגייסתי ולהגיש בקשה. העלות 12,000 דולר.

כל אחד מעורכי הדין שפגשתי הציע לי ויזה שונה במחיר שונה לחלוטין. ידעתי שבחירה לא נכונה ואכתים את עתידי באמריקה.

התחלתי לבדוק ולהבין שרוב היזמים הישראלים עוברים בדיוק את אותו בלגן. כולם הולכים לכמה עורכי דין וכולם מקבלים המלצות שונות ולא ברורות. חלק מהיזמים נשארים בארה״ב עד תום הויזה ואז מנסים לעשות הערכת ויזה – דבר שלעיתים קרובות מייצר להם סיטואציה של אובר סטיי מבלי ידיעתם.

באחד הימים, חבר אמריקאי סיפר לי על חברו הארגנטינאי שקיבל גרין קארד מעצם היותו יזם, תוך 6 חודשים. לא האמנתי שזה אמיתי.

התקשרתי לעורך הדין שלו שטען כי זה הליך נקי וחוקי. עו"ד הזה סיפר לי שיש המון משרדי עו"ד שגובים אלפי דולרים עבור הטיפול ורק מסבכים את היזמים בבעיות חוקיות.

 

הבנתי שהגירה זה עניין של התמחות. מצאתי עורך דין שהתמחה ב- EB-1 – ויזת גרין קארד ל- extradorinday abilities.  הוא גם הסביר לי שרוב היזמים עושים ויזת O-1 שהיא בטוחה יותר. "אם תוכל להוכיח שיש לך תרומה משמעותית לתעשייה בה אתה פועל, אפשר להגיש בקשה לויזת EB-1 שזו ויזת גרין קארד. זו הדרך המהירה ביותר לקבל גרין קארד. גם אשתך תקבל גרין קארד והכל תוך שישה חודשים ובעלות של 15 אלף דולר", הוא הסביר לי.

 

חששתי מהסיכון הכספי ואבדן הזמן. עו"ד זה הציע לי money back guarantee וגם לשלם את הסכום בתשלומים לפי השכר שאני מרוויח. מסתבר שהוא עושה זאת עבור יזמים שהוא מאמין בהם.

 

הוא הסביר לי שהוא בטוח שאני אקבל את הגרין קארד ולכן אין לו בעיה להתחייב בכתב, לתת לי את כספי בחזרה במידה ורשויות ההגירה USCIS ידחו את הבקשה שלי. לטענתו, אני עומד בקריטריונים הברורים. הוא גם הסביר לי שכדאי לי לעשות קודם O-1 כי את זה אני בטוח אקבל ואז התהליך לגרין קארד (EB-1) יהיה לי קל יותר נפשית. "אם ידחו את הגרין קארד תוכל בכל זאת  לשהות ולעבוד חוקית בארה״ב ללא דאגה בזכות סטטוס ה-O-1 שכבר יש לך".

החלטתי ללכת ישר על הגרין קארד. זו הייתה החלטה אמיצה. הגשתי את הבקשה בהיותי בארה״ב על ויזת תייר. הדבר עלה לי בזה שבמשך חצי שנה לא יכלתי לעזוב את ארה״ב ולבקר בארץ או בכל מדינה אחרת. עברו 5 וחצי חודשים וקבלתי תשובה חיובית. יש לי גרין קארד. אני עדיין לא מאמין שזה קרה.

הכרת הבעיה והפתרון גרמו לי להבין שיש פה עסק מעולה. הקמתי פלטפורמה מיוחדת להגירה. יש פערים במידע שאנחנו מקבלים בארץ. רוב עורכי הדין לא מתמחים ב-EB-1 ולכן ממליצים על ויזות אחרות. עורך דין שמתמחה בתחום כותב תיק של EB-1 שנראה כמו תוכנית עסקית ובפנים יש את כל הטיעונים הנכונים וגם טיעונים משפטיים שמסבירים באופן ברור why you qualify. תיק ההגירה שלי מנה כ-300 פלוס עמודים, היה יש שם מחקר וכתיבה שמערבים מספר אנשי מקצוע.

 

צריך להבין שתחום ההגירה מלא בשרלטנות, וישנם עורכי דין ומקצועני הגירה שעושים טעויות קשות על חשבונם של המהגרים היזמים, ומי שסובל וניזוק הוא בדרך כלל היזם. יזמים מישראל, אפילו אלו שלא נמנים על האחוז הבודד שהצליח, יכולים לבקש גרין קארד – ולקבל.

 

לבנות תיק של גרין קארד עבור יזמים זה דבר מאוד אפשרי ומאוד מטעה ומבלבל. דוגמה טובה היא זוכי פרס נובל – שיושבים באותה הקטגורייה של יזמים כמוני. אבל למרבה הפלא, החוק האמריקאי מאפשר גם ליזמים כמוני וגם לזוכי פרס נובל לקבל את אותו הגרין קארד.

 

לבוא לאמריקה עם מיזם שגייס כסף קטן זה לא קל. יזמים לא יכולים להשתכר משכורת גבוהה ויש התמודדת לא פשוטה עם שכר דירה, עבודה במשרד מכובד, קהילה  ופתיחת חשבון בנק עבור חברה שאף אחד מחבריה אינו בעל social security number לשלם 10-20 אלף דולר לעורך דין זה לא נוח, אבל בשביל גרין קארד המאמץ כדאי.

 

הכי חשוב בבחירת עורך דין להגירה זה, לבחור עורך דין שעשה לפחות 3 תיקי EB-1 ויכול לתת לכם המלצות על אנשים שכבר עברו את התהליך. לפני כניסתכם להתחייבות שכזו עליכם לדבר עם הממליצים ולאמת אותם. אפשר גם לבקש התחייבות להצלחה או את כספיכם חזרה. הנה מה שאתם צריכים שיהיה לכם כדי לבנות תיק חזק לשהותכם בארה״ב כיזמים:

 

אתם תזדקקו להוכיח 3 קטגוריות מתוך אלו הרשומים למטה:

 

1. זכייה בפרסים.

2. כתבות על העסק שלכם בעיתונים או בלוגים מקצועיים.

3. הוכחה שהבאתם תרומה משמעותית לתעשייה שלכם (למשל רישום פטנט או מוצר שיש לו מיליון משתמשים).

4. שייכות לארגונים בעלי משמעות.

5. הוכחה שהייתם שופטים בפאנל משמעותי. למשל פאנל של תחרות סטארטאפים כלשהיא שהתפרסמה בעיתונות מסויימת ומוכרת.

6. השתתפות בכנסים או ארועים בעלי משמעות והוכחה שדיברתם על במה.

7. הוכחה להצלחה מסחרית משמעותית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלעד הדר
צילום: קרדיט התמונות: אלעד הדר

תביעה קבוצתית נגד אלעד הדר נמחקה בבית המשפט

בדיון שנערך בבית משפט השלום בת"א בתחילת החודש, נדחתה התביעה הקבוצתית שהוגשה על ידי עורכי הדין אהב כהן ואור גביש נגד אלעד הדר וחברת "סקסס" ונפסקו לנתבעים פיצויים בסכום נכבד.

נושאים בכתבה תביעה ייצוגית

קרדיט התמונות: אלעד הדר טענות התובעים

לקראת סוף שנת 2021, 11 לקוחות לשעבר של חברת ייעוץ העסקי "סקסס" הגישו תביעה משותפת נגד החברה ונגד אלעד הדר בטענה שונות שהחברה מתנערת ממילוי תפקידה המלא כחברת ייעוץ עסקי ועושה זו בדרכים לא דרכים. התביעה הוגשה על ידי עורכי הדין אהב כהן ואור גביש אשר איגדו מספר אנשים לצורך קבלת פיצויים בסך 500 אלף שקל. כתב התביעה היה ארוך ונעשה כל ניסיון להראות שחברת "סקסס" פעלה לא כראוי תוך כדי במהלך התביעה הושמעו מקבץ טענות מופרכות, שקריות ולא קשורות נגד אלעד הדר וחברת "סקסס"  שנועדו להסתיר את מטרת התביעה האמיתית, התברר מהר מאד שמתוך ה-11 תובעים כביכול רובם נתבעים שהיו חייבים כסף לאלעד הדר וחברת "סקסס ייעוץ עסקי" בגין שירות שקיבלו ולא שילמו עליו לא זאת ועוד שהיה כבר דיון שדן בניסיון ההתחמקות שלהם לשלם ובית המשפט פסק שהצד עם חברת סקסס ופסק שעליהם לשלם ואילו חלק אחר של הנתבעים הם קובץ בעלי עסקים שחל בעסק שלהם שיפור משמעותי בהכנסות וברווחים ובמקום לשמוח ולשלם את העמלה על הצמיחה ניסו לחמוק ולא לשלם את העמלה, בחלקם מדובר אף בצמיחה של מיליונים, אך במקום לשבח את החברה ולשלם את העמלה הם בחרו לנסות להתחמק מהתשלום וכאשר נתבעו חשבו שאם יזמו תביעה כקבוצתית כנגד סקסס ואלעד הד יוכלו לחמוק מלשלם את העמלה שהוסכם עליה. גלגלי הצדק טוחנים אמנם לאט אבל כבר בדיון הראשון בבית המשפט נזף בעורך הדין אהב כהן שאמור לדעת מתוקף עיסוקו שהחוק מגדיר "מעשה בית דין" כנושא שבין המשפט כבר דן בוא ופסק בו, בנושא שכזה לא ניתן להגיש תביעה נוספת ולא ניתן לדון בו שנית ולכן כבר בדיון המקדמי נמחקו 5 מתוך 11. ככל הנראה אותם נתבעים צורפו כדי לתת נפח כוזב לכמות הלקוחות בתביעה. חרף עובדה זו הם הוטעו ושוכנעו ע"י עורכי דינם לשלם אלפי שקלים כל אחד כדי להגיש תביעה נוספת. מכאן התיק המשיך עם 6 תובעים והשופט נתן להם זמן ראוי לארגן ולהגיש מחדש את טענותיהם לאחר שכמעט חצי מהם התגלו כבר בדיון הראשון כחסרות שחר.  

התיק נמחק ונפסקו לטובת אלעד הדר וסקסס פיצויים בסכום נכבד

לאחר כשנה ואינספור חלופות של מאות עמודים בין הצדדים שבהן נחשפו אט אט העובדות האמיתיות, החליט השופט שלא רק לדחות את תביעה ולמחוק לחלוטין את התיק נגד אלעד הדר וחברת "סקסס", אלא גם לפסוק תשלום פיצויים בסכום נכבד לנתבעים.