לירן יעקב רוזנפלד
צילום: יחצ + ג'ואנה בובל

המסע של יזם ישראלי בדרכו ל"גרין קארד"

אחרי שבועיים שבהם התרוצצתי בארה"ב, הבנתי  שאם אני לא נשאר באמריקה, לא אוכל לקדם את החברה שלי, בואו לראות איך עושים את זה נכון
תוכן בחסות |

צולם על ידי ג'ואנה בובל. Joanna Bobel

לפני שנתיים הגעתי לעמק הסיליקון, לאחר שנבחרתי להציג את החברה שלי בתחרות סטארטאפים במאונטיין וייו. את הנסיעה ארגנתי לתקופה של חודשיים וחצי כדי שיהיה לי מספיק זמן לפגוש משקיעים פוטנציאלים.

אחרי שבועיים שבהם התרוצצתי בכנס ובניתי קשרים עם משקיעים פוטנציאלים, גייסתי סכום התחלתי שהבהיר לי: אם אני לא נשאר באמריקה, לא אוכל לקדם את החברה שלי.

החלטתי להשיג גרין קארד. זה סיפור כאוב עבור מרבית היזמים הזרים שסיפרו לי שאני הולך לדרך ייסורים. הזהירו אותי ממסע יקר ולא לגמרי ברור. התברר כי מי שהצליח במשימה, עבר תהליך שונה לחלוטין מחברו. התחלתי בפגישות עם משרדי עו"ד שמטפלים בשהות ליגלית בארה"ב.

עורך דין ראשון הציע לי להעריך ויזת שהייה בתמורה ל-1000$ ושילמתי לו גם  150$ עבור שעת ייעוץ. סירבתי וקבלתי מיידית הצעה חדשה: ויזת O-1 שזו ויזה של יזמים שיש להם הישגים. הויזה הזו משאירה את אשתי בסטטוס של שוהה לא חוקית. עבור הויזה הוא ביקש 7,500$. יצאתי מאוכזב.

 

המשכתי להיפגש עם עו"ד וקיבלתי המלצות שונות עבור ויזות שלא הייתי בטוח מה טיבן. עורך דין יצירתי במיוחד הציע לי ויזת L-1 שזו ויזה שמאפשרת לבעל חברה ישראלית להעתיק את החברה שלו לארה"ב. "תשלם 10,000 דולר ותרשום תוכנית עסקית מיוחדת עבור רשויות ההגירה ואז תצטרך להוכיח מלא עניינים סבוכים", אמר.

 עורך דין שלישי הציע לי ויזת השקעה E-2 שזו ויזת השקעה ואפשר לקחת את הכספים שגייסתי ולהגיש בקשה. העלות 12,000 דולר.

כל אחד מעורכי הדין שפגשתי הציע לי ויזה שונה במחיר שונה לחלוטין. ידעתי שבחירה לא נכונה ואכתים את עתידי באמריקה.

התחלתי לבדוק ולהבין שרוב היזמים הישראלים עוברים בדיוק את אותו בלגן. כולם הולכים לכמה עורכי דין וכולם מקבלים המלצות שונות ולא ברורות. חלק מהיזמים נשארים בארה״ב עד תום הויזה ואז מנסים לעשות הערכת ויזה – דבר שלעיתים קרובות מייצר להם סיטואציה של אובר סטיי מבלי ידיעתם.

באחד הימים, חבר אמריקאי סיפר לי על חברו הארגנטינאי שקיבל גרין קארד מעצם היותו יזם, תוך 6 חודשים. לא האמנתי שזה אמיתי.

התקשרתי לעורך הדין שלו שטען כי זה הליך נקי וחוקי. עו"ד הזה סיפר לי שיש המון משרדי עו"ד שגובים אלפי דולרים עבור הטיפול ורק מסבכים את היזמים בבעיות חוקיות.

 

הבנתי שהגירה זה עניין של התמחות. מצאתי עורך דין שהתמחה ב- EB-1 – ויזת גרין קארד ל- extradorinday abilities.  הוא גם הסביר לי שרוב היזמים עושים ויזת O-1 שהיא בטוחה יותר. "אם תוכל להוכיח שיש לך תרומה משמעותית לתעשייה בה אתה פועל, אפשר להגיש בקשה לויזת EB-1 שזו ויזת גרין קארד. זו הדרך המהירה ביותר לקבל גרין קארד. גם אשתך תקבל גרין קארד והכל תוך שישה חודשים ובעלות של 15 אלף דולר", הוא הסביר לי.

 

חששתי מהסיכון הכספי ואבדן הזמן. עו"ד זה הציע לי money back guarantee וגם לשלם את הסכום בתשלומים לפי השכר שאני מרוויח. מסתבר שהוא עושה זאת עבור יזמים שהוא מאמין בהם.

 

הוא הסביר לי שהוא בטוח שאני אקבל את הגרין קארד ולכן אין לו בעיה להתחייב בכתב, לתת לי את כספי בחזרה במידה ורשויות ההגירה USCIS ידחו את הבקשה שלי. לטענתו, אני עומד בקריטריונים הברורים. הוא גם הסביר לי שכדאי לי לעשות קודם O-1 כי את זה אני בטוח אקבל ואז התהליך לגרין קארד (EB-1) יהיה לי קל יותר נפשית. "אם ידחו את הגרין קארד תוכל בכל זאת  לשהות ולעבוד חוקית בארה״ב ללא דאגה בזכות סטטוס ה-O-1 שכבר יש לך".

החלטתי ללכת ישר על הגרין קארד. זו הייתה החלטה אמיצה. הגשתי את הבקשה בהיותי בארה״ב על ויזת תייר. הדבר עלה לי בזה שבמשך חצי שנה לא יכלתי לעזוב את ארה״ב ולבקר בארץ או בכל מדינה אחרת. עברו 5 וחצי חודשים וקבלתי תשובה חיובית. יש לי גרין קארד. אני עדיין לא מאמין שזה קרה.

הכרת הבעיה והפתרון גרמו לי להבין שיש פה עסק מעולה. הקמתי פלטפורמה מיוחדת להגירה. יש פערים במידע שאנחנו מקבלים בארץ. רוב עורכי הדין לא מתמחים ב-EB-1 ולכן ממליצים על ויזות אחרות. עורך דין שמתמחה בתחום כותב תיק של EB-1 שנראה כמו תוכנית עסקית ובפנים יש את כל הטיעונים הנכונים וגם טיעונים משפטיים שמסבירים באופן ברור why you qualify. תיק ההגירה שלי מנה כ-300 פלוס עמודים, היה יש שם מחקר וכתיבה שמערבים מספר אנשי מקצוע.

 

צריך להבין שתחום ההגירה מלא בשרלטנות, וישנם עורכי דין ומקצועני הגירה שעושים טעויות קשות על חשבונם של המהגרים היזמים, ומי שסובל וניזוק הוא בדרך כלל היזם. יזמים מישראל, אפילו אלו שלא נמנים על האחוז הבודד שהצליח, יכולים לבקש גרין קארד – ולקבל.

 

לבנות תיק של גרין קארד עבור יזמים זה דבר מאוד אפשרי ומאוד מטעה ומבלבל. דוגמה טובה היא זוכי פרס נובל – שיושבים באותה הקטגורייה של יזמים כמוני. אבל למרבה הפלא, החוק האמריקאי מאפשר גם ליזמים כמוני וגם לזוכי פרס נובל לקבל את אותו הגרין קארד.

 

לבוא לאמריקה עם מיזם שגייס כסף קטן זה לא קל. יזמים לא יכולים להשתכר משכורת גבוהה ויש התמודדת לא פשוטה עם שכר דירה, עבודה במשרד מכובד, קהילה  ופתיחת חשבון בנק עבור חברה שאף אחד מחבריה אינו בעל social security number לשלם 10-20 אלף דולר לעורך דין זה לא נוח, אבל בשביל גרין קארד המאמץ כדאי.

 

הכי חשוב בבחירת עורך דין להגירה זה, לבחור עורך דין שעשה לפחות 3 תיקי EB-1 ויכול לתת לכם המלצות על אנשים שכבר עברו את התהליך. לפני כניסתכם להתחייבות שכזו עליכם לדבר עם הממליצים ולאמת אותם. אפשר גם לבקש התחייבות להצלחה או את כספיכם חזרה. הנה מה שאתם צריכים שיהיה לכם כדי לבנות תיק חזק לשהותכם בארה״ב כיזמים:

 

אתם תזדקקו להוכיח 3 קטגוריות מתוך אלו הרשומים למטה:

 

1. זכייה בפרסים.

2. כתבות על העסק שלכם בעיתונים או בלוגים מקצועיים.

3. הוכחה שהבאתם תרומה משמעותית לתעשייה שלכם (למשל רישום פטנט או מוצר שיש לו מיליון משתמשים).

4. שייכות לארגונים בעלי משמעות.

5. הוכחה שהייתם שופטים בפאנל משמעותי. למשל פאנל של תחרות סטארטאפים כלשהיא שהתפרסמה בעיתונות מסויימת ומוכרת.

6. השתתפות בכנסים או ארועים בעלי משמעות והוכחה שדיברתם על במה.

7. הוכחה להצלחה מסחרית משמעותית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הורייזן. צילום: עמית צורהורייזן. צילום: עמית צור

השקעות נדל''ן בדובאי: החברה ששכרה אנליסטים כדי למצוא לכם את ההשקעה עם התשואה הטובה ביותר

רבים לוטשים עיניים אל עסקאות נדל"ן בדובאי. אבל מאחורי המידע שנראה לעין, מסתתרים נתונים שמבדילים בין עסקה מוצלחת לנפילה כלכלית. זו בדיוק המומחיות של חברת הורייזן, שמובילה תכנון פיננסי מותאם אישית למטרה


נושאים בכתבה דובאי

עושה רושם שבשנים האחרונות כל שיחה על השקעות נדל״ן איכשהו מובילה לדובאי. פתאום זה הזוג מהמרכז שעשה עסקה יפה, או ההייטקיסט שקנה כמה דירות כי שמע שאין שם מס על שכירות, וכולם מספרים על ההצלחות. 

מאחר וזה נשמע טוב, העניין מעלה לא מעט שאלות. האם זה ריאלי לקנות דירה בדובאי? האם ההזדמנויות שם באמת כל כך משתלמות?

ובכן, לא סתם דובאי הפכה להיות לאחת מזירות הנדל״ן הפעילות ביותר בעולם. בשנת 2024 לבדה נרשם שיא חדש של 18.72 מיליון מבקרים בעיר, ומדובר היה בעלייה של 9% לעומת השנה שקדמה לה. וכבר ברבעון הראשון של 2025 המספרים שוב שברו שיא, עם 5.31 מיליון תיירים תוך שלושה חודשים בלבד.

המגמה ברורה והפעולות שנעשות מאחורי הקלעים מצד איחוד האמירויות בהתאם. מדובר בהשקעות עתק בתשתיות, תחבורה, טכנולוגיה, ופתיחת דלתות לעוד ועוד השקעות בינלאומיות מכל עבר.

כמו בכל שוק דינמי גם כאן המשוואה פשוטה. יותר תיירים פירושו יותר ביקוש להשכרת יחידות דיור ודירות נופש.
אבל לא רק תיירים מגיעים לנפוש בדובאי. מדובר במדינה עם כ-4 מיליון תושבים שאליה מצטרפים מדי שנה יותר מ-170 אלף מהגרים, בין היתר בזכות מדיניות של אפס מס. לכן יש קצב מטורף של ביקוש לדירות להשכרה לטווח ארוך. הנקודה החשובה  היא שכמות הדירות החדשות שנבנות בשנה עומדת על כ-60 אלף בלבד, כמות שלא מתקרבת לעמוד בביקוש הגדול. וככל שהביקוש גדל גם מחירי הנדל"ן מטפסים בהתאם.

יעל חיו. צילום: מיכה בריקמןיעל חיו. צילום: מיכה בריקמן

איך לנהל משא ומתן בין שתי חברות גלובליות? הטקטיקה הנכונה לגישור עסקי אמיתי

משא ומתן בינלאומי הוא אחד האתגרים המורכבים בעולם העסקי, שדורש מודעות תרבותית, אינטליגנציה רגשית ועומק אסטרטגי. כך תעשו זאת נכון

נושאים בכתבה משא ומתן

בעידן שבו עסקים חוצים גבולות ותרבויות, ניהול משא ומתן בין שתי חברות גלובליות הוא אחת המשימות המורכבות והרגישות ביותר בעולם העסקי. מדובר בתהליך שבו כל מילה, הבעה או החלטה עשויים לשנות את מהלך העסקה - ולעיתים אף את עתיד החברות המעורבות.
 כדי להבין איך לנהל תהליך כזה בצורה נכונה, ראוי להקשיב לגישה של יעל חיו (Yael Chayu) - מומחית בינלאומית לניהול משא ומתן עסקי מורכב, שמלווה מזה עשור חברות ענק כמו Intel, SAP, Dell, Pfizer ו־AWS.

להבין את שפת הצד השני - לא רק מילולית

אחת הטעויות הנפוצות במשא ומתן גלובלי היא ההתמקדות בשפה עצמה, במקום בתרבות שמאחוריה.
יעל חיו מדגישה כי ההבדלים התרבותיים משפיעים על האופן שבו כל צד תופס לחץ, זמן, סמכות והתחייבות. למשל, חברה אמריקאית עשויה להעדיף סגירה מהירה ומדויקת עם לוחות זמנים ברורים, בעוד ששותפה מאסיה עשויה להעדיף תהליך ארוך יותר המבוסס על אמון והיכרות אישית.

לכן, לפני שמתחילים לדבר על מספרים, חשוב לחקור את התרבות הארגונית והלאומית של הצד השני: איך מקבלים החלטות? האם נהוג לדבר ישירות או בעקיפין? מי נחשב ל"אדם החזק" בחדר? הבנת הדקויות הללו תאפשר לגשר על פערים עוד לפני שהן מתרגמות למתיחות עסקית.

טקטיקת "שני השולחנות" - בין הגלובלי לאישי

כשמדובר במשא ומתן בין שתי חברות בינלאומיות, יש שני שולחנות שעליהם יושבים הצדדים:
האחד גלוי - הפגישות, המסמכים והמצגות.
השני סמוי - האינטרסים הפנימיים של כל צד, הצרכים האישיים של המנהלים, והלחצים שמגיעים מהדרגים הגבוהים.

יעל חיו מתארת את טקטיקת "שני השולחנות" כגישה שמאפשרת לנהל משא ומתן כפול - גם ברמה העסקית וגם ברמה האנושית. היא ממליצה למנהלים ללמוד לזהות את המניעים שמאחורי העמדות, ולהשתמש בהם לבניית אמון אמיתי.
משא ומתן יעיל, לדבריה, אינו עוסק ב"ניצחון" אלא ביצירת מצב של Win-Win, שבו שני הצדדים חשים שהרוויחו, גם אם לא השיגו הכל.