איך לנצל את הראלי במתכות התעשייתיות לטוב או לרע
במסחר בסחורות בשבוע האחרון הוסיפו מחירי המתכות התעשייתיות לעלות זה שבוע שלישי ברציפות, אבל על כך בהמשך, ביתר הסחורות נרשמו בעיקר ירידות. בסיכום שבועי ירד מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ב-0.89%. מדד הסחורות נמוך כיום ממחיר השיא שלו ב-3 ביולי 2008 ב-52.3%. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במחיר הניקל שעלה ב-15.6%, בעופרת שעלתה ב-13.9% ובאבץ שעלה ב-11.1%. לעומתם ירד מחיר הקפה ב-7.8% ומחיר הקקאו ב-6.0%. במחיר הנפט נרשמה ירידה של 3.7% ל-50.33 דולר לחבית.
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה בשבוע האחרון ב-13.8% ל-1,682 נקודות, המדד גבוה כיום ב-154% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנקבע ב-5 בדצמבר 2008.
מחירי המניות בארצות הברית ובעולם הוסיפו לעלות זה שבוע שישי ברציפות, אם כי באופן מתון. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-1.52%, מאז השפל, שנרשם ב-6 למארס, כבר עלה המדד ב-30.4%. מדד מניות הנאסד"ק עלה ב-1.24%, מאז השפל, שנרשם ב-9 למארס, כבר עלה המדד ב-31.9%. מדד המניות העולמי, MSCI World, עלה בשבוע שעבר ב-2.31%, מאז השפל, שנרשם ב-9 למארס, כבר עלה המדד ב-28.8%.
הדולר התחזק בסיכום שבועי ב-1.63% ביחס לאירו ל-1.304 דולר לאירו, וכמעט לא השתנה ביחס לין היפני, שערו האחרון 99.14 ין לדולר. ביחס לשקל התחזק הדולר בסיכום שבועי ב-1.48% ל-4.172 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
מתכות תעשייתיות
בעקבות המשבר הפיננסי והירידה בפעילות הכלכלית העולמית ירד הביקוש למתכות התעשייתיות ומחירן ירד ירידה תלולה, ירידה בשיעור כה גדול במחירי המתכות התעשייתיות נרשמה רק בתקופת השפל הכלכלי בשנות השלושים של המאה הקודמת.
בטבלה שלהלן הירידה המכסימלית במחיר בתקופת השפל שבשנות השלושים ובמשבר הנוכחי
מאז השפל במחירי המתכות התעשייתיות שנרשם בסוף שנת 2008 עלה מחירן באופן חד, העלייה בקבוצת המתכות התעשייתיות היא העלייה הגדולה ביותר מקרב כל קבוצות הסחורות השנה. מאז השפל עלתה העופרת ב-73.3%, הנחושת עלתה ב-70.6%, האבץ עלה ב-44.1% והניקל עלה ב-41.1%. לעומתם התאושש מחיר האלומיניום רק במעט והוא נמצא כיום ב-14.0% מעל מחיר השפל.
הגורם העיקרי לעלייה במחירי המתכות השנה הוא קנייה מסיבית מצד סין. יבוא הנחושת לאחרונה הוא הגבוה שהיה מאז ומעולם, וגם יבוא יתר המתכות התעשייתיות הולך ומתגבר. חלק מהיבוא מיועד למלאי ממשלתי, אבל גם המפעלים צרכני המתכות החלו לחדש את המלאים שלהם בעקבות השיפור בתנאים המקרו אקונומיים בעולם כולו ובעיקר בסין.
עקב הירידה הדרמטית במחיר המתכות בסוף שנת 2008 והמחנק באשראי צמצמו החברות יצרניות המתכות הגדולות את תקציב הוצאות ההון שלהן, המיועד לתחזוקה שוטפת ולהשקעות בפיתוח, באופן ניכר. יצרנית האלומיניום הענקית Alcoa הקטינה את תקציב ההוצאות שלה לשנת 2009 ב-50%, מ-3.6 מיליארד דולר ל-1.8 מיליארד דולר יצרנית הנחושת, הניקל והאבץ Anglo American הקטינה את תקציבה מ-9 מיליארד דולר ל-4.5 מיליארד דולר יצרנית הפלדה Arcellor Mittal הקטינה את התקציב מ-7 מיליארד דולר ל-4.5 מיליארד דולר BHP Billiton, מפיקת אלומיניום, נחושת, עופרת ואבץ, הקטינה את תקציבה מ-13.5 מיליארד דולר ל-11.3 מיליארד דולר Freeport McMoran, מפיקת הנחושת, הצטמצמה גם היא: מ-2.3 מיליארד דולר ל-1.1 מיליארד דולר וחברות נוספות המפיקות מתכות תעשייתיות הקטינו את תקציב הוצאות ההון שלהן לשנת 2009 באופן דומה.
להערכת כלכלני בנק ברקליס הלונדוני, המנפיק תעודות סל לסחורות ולו מחלקת מחקר גדולה בסחורות, באשר לביקוש למתכות התעשייתיות הגרוע מכל אמנם כבר מאחורינו, אבל העלייה האחרונה במחירן מוגזמת בכל זאת, כיוון שהביקוש הכללי למתכות עדיין אינו רב. לדעתם בעקבות העלייה הנוכחית במחירים מופעלים מחדש מפעלים שהושבתו, כדוגמת מפעלי ייצור האלומיניום בסין שחזרו לפעול, והדבר יכול לגרום לגידול רב בהיצע ולצניחה במחירים, כך שהם צופים בקרוב תיקון כלפי מטה במחירי המתכות התעשייתיות.
איך משקיעים במתכות תעשייתיות?
תעודת הסל הסחירה ביותר למתכות תעשייתיות, ,PowerShares DB Base Metals עוקבת אחר מחירי האלומיניום, האבץ והנחושת בחלוקה שווה והיא נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול DBB, התעודה סחירה מאוד נפח המסחר היומי הממוצע 350,000 תעודות ביום. החברה האחראית היא Deutsche Bank, ודמי הניהול ? 0.75% לשנה.
קיימות גם תעודות סל הנסחרות בבורסת ניו יורק: לאלומיניום סימול JJU, לנחושת JJC, לעופרת LD, לניקל JJN, ולבדיל JJT, אך הסחירות בהן נמוכה.
תעודת סל שורט PowerShares DB Base Metals Short נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול BOS. החברה המנהלת היא Deutsche Bank, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במחיר המתכות התעשייתיות, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר המתכות ירד. הסחירות בתעודה זו נמוכה כ-4,000 תעודות בלבד בממוצע ליום.
מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.
באקסלנס השיקו סיקור לחברות ההחזקה בת"א - מי מקבלת אפסייד של 65%?
אקסלנס ברוקראז' השיק סיקור מרוכז על חברות החזקה בשוק המקומי, ומסמן את החברות הנבחרות בשכלול אפסייד על מחיר השוק, רמת המינוף, תשואת דיבידנד, הסיכון או הפוטנציאל שבהשקעות חדשות, שקיפות החברה, איכות ההנהלה ואסטרטגיה עתידית. באקסלנס מסמנים את חברות האחזקה החזקות בכל סקטור, עם אפסייד של 20% ויותר. בנקים 1. פיבי, חברת אחזקות השולטת בבנק הבינלאומי הראשון (48.3%), סומנה על ידי האנליסט מיכה גולדברג, כחברה בה הסיכון העיקרי הוא יציאת מניית הבינלאומי מהמדד העיקרי שלה על רקע כניסתן של חברות זרות לתל אביב, כמו למשל מיילן שנכנסה בשבוע שעבר. גולדברג מסייג כי עדיין לא מדובר על הזדמנות קנייה: "החברה תושפע בעיקר מתנודות במניית הבנק הבינ"ל הראשון, המהווה את הנכס הבלעדי של החברה. לא מן הנמנע שבעלי העניין יחליטו למכור חלק מהמניות שלהם בפיבי אחזקות, כך שייתכן עוד לחץ מסחרי על המנייה. כחלק מעמידה בחוק הריכוזיות, בעלי השליטה בפיבי שוקלים לחלק את האחזקה בבינלאומי הראשון כדיבידנד בעין, ובכך ירוקנו את החברה מתוכן". אפסייד: 19% המלצה: 'תשואת שוק' תשואת דיבידנד: 7% הסיכון שבהשקעה: נמוך מאד 2. אוצר התיישבות היהודית, שאחזקתה העיקרית (4.97%) הינה בבנק לאומי, פועלת בתחום האנרגיה הסולרית באמצעות השקעה בחברת דוראל וקרנות השקעה בתחום התשתיות. הסיכון העיקר באוה"ה נובע מהנזילות הנמוכה שלה, והלחץ המסחרי הפוטנציאלי על מניות בנק לאומי כתוצאה מהצפי להפרטה (6%) ומימוש החזקותיהם של עזריאלי ואקירוב (כ-8% ביחד). ההמלצה הינה 'תשואת שוק' בלבד על רקע חוזר הוודאות לגבי השקעתה בבנק לאומי וכן חוסר השקיפות של החברה, כתב אלפר. אפסייד: 29% המלצה: 'תשואת שוק' תשואת דיבידנד: 2% הסיכון שבהשקעה: גבוה נדל"ן 1. גזית גלוב, חברת החזקות בתחום הנדל"ן המניב, תושפע בעיקר מתנודות במניות החברות הציבוריות המהוות קרוב ל-80% מסך נכסי החברה. האנליסט אדר עציוני כותב כי החברה תושפע משינוי מצבה של דורי קבוצה/בנייה שנקלעו לקשיים בשנה האחרונה. לגבי הליך מכירת גזית גלוב כותב עציוני כי ציפיות השוק משווי מכירה גבוה עשויות להתבדות. עיקר הסיכון לפי עציוני נובע משינויי שע"ח על רקע ההשקעות מעבר לים - מה שיכול להשפיע על התזרים. "החברה נסחרת בדיסקאונט גבוה יחסית שהושפע מהמשבר ברוסיה וההאטה בברזיל וקנדה אשר מהוות חלק מאזורי הפעילות של הקבוצה. בפועל בראיה ארוכת טווח, מדובר בחברה יציבה וצומחת כך שאנו סבורים כי זו הזדמנות 'קנייה'". אפסייד: 23% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 4% הסיכון שבהשקעה: נמוך 2. נורסטאר המחזיקה ב-50% מגזית גלוב וב-3.2% ממניות אורמת טכנולוגיות. החברה מושפעת מתנודתיות בגזית גלוב בעיקר ומשם נובע גם הסיכון. אפסייד: 34% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 3% הסיכון שבהשקעה: נמוך 3. איידיאו, חברה ציבורית שמונפקת בפרנקפורט, ומחזיקה 40.7% בחברת ADO Properties. סיכון עיקרי - תנודתיות האירו ושימוש לא מושכל בכספים שבקופת החברה. לאחרונה הודיעה החברה על כך שהיא שוקלת הכרזה על תוכנית רכישה עצמית בהיקף של עד 850 מיליון שקל (כ-54% משווי החברה) - מה שמעיב על ההמלצה. אפסייד: 34% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 3% הסיכון שבהשקעה: נמוך תקשורת 1. בי קומיוניקיישנס, המחזיקה 30.7% ממניות בזק, ומהווה השלב העליון בפירמידה של שאול אלוביץ' ושלב אחד לפני אינטרנט זהב. החברה מקבלת דיבידנד מבזק ומשתמשת בזה להחזרת חוב וחלוקת דיבידנד לחברה האם אינטרנט זהב. לפי האנליסט גלעד אלפר, "הסיכון העיקרי נובע מהתגברות התחרות שעלולה לפגוע בנכס הבסיס - בזק, או משינויים ברגולציה שייפגעו בבזק". אפסייד: 65% המלצה: - תשואת דיבידנד: 5% הסיכון שבהשקעה: נמוך 2. אינטרנט זהב, המחזיקה 66.7% ממניות בי קומיוניקיישנס, היא החברה השלישית בפירמידה של אלוביץ' - מעל בי קמיוניקיישנס ובזק ומתחת ליורוקום. לפי אלפר, ""הסיכון העיקרי הוא שינויים בתחרות וברגולציה שעלולים להשפיע על נכס הבסיס אך גם מהחלטות עתידיות של ההנהלה על השקעות נוספות". אפסייד: 28% המלצה: - תשואת דיבידנד: 0% הסיכון שבהשקעה: נמוך אחרים 1. חברה לישראל, שלאחר הפיצול מחזיקה 46% ממניות כיל ו-37% ממניות בזן. ח"ל מושפעת בעיקרה מתנודות בכיל. בעבר הפסידה ח"ל הון רב שהתקבלו מכיל על השקעה בחברות כושלות. משכך, האנליסטית מיכל אלשיך מעריכה כי השוק "נותר טינה" לחברה למנהליה. מנגד, צופה אלשיך המשך חלוקות דיביבנד נוספות. "שילוב בין צפי לתזרים מכיל, רמת מינוף סבירה (כ-30%) ומדיניות השקעות דפנסיבית, יתמכו בחלוקות דיבידנדים נוספות בעתיד. ח"ל כיום לאחר הפיצול הינה חברה שקופה, בעלת החזקות ציבוריות בלבד, תשואת דיבידנד גבוהה ומינוף ברמות סבירות. הסיכון העיקרי בח"ל נובע מהסיכונים הגלומים בכיל וכן מהפצה של כ-6% ממניות החברה, שעדיין מוחזקות על ידי בנק לאומי". אפסייד: 25% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 5% הסיכון שבהשקעה: נמוך 2. מבטח שמיר, הינה חברת החזקות שהנכס העיקרי שלה כעת מגולם במזומן (70% מנכסי החברה). לאחר שקיבלה 1.2 מיליארד שקל כתוצאה ממכירת חלקה בתנובה, אלשיך כותבת כי במבטח מחפשים את הרכישה הבאה. "חוזקות החברה הן איתנות פיננסית המגלמת חוזקה לקראת רכישה עתידית, תכנית BUY BACK בהיקף של כ-100 מילון שקל. במידה ולא תבצע רכישה, עשויה לחלק חלק מהותי מהנכסים הפיננסיים כדיבידנד. הסיכון העיקרי בחברה נובע מחשש להשחתה של הנכסים הפיננסיים, בעקבות רכישות לא מוצלחות, כפי שקרה בעבר עם ג'ארביניה". לפי אלשיך, "השקעה במבטח שקולה להשקעה בעיקר בנכס פיננסי בנוסף לפוטנציאל הגלום ברכישות חדשות. לאור ההיסטוריה והצלחתה של מבטח בתנובה, להערכתנו השוק קונס את מבטח באופן אגרסיבי מדי בגין אי הוודאות בנוגע למהות פעילותה בעתיד". אפסייד: 29% המלצה: 'קנייה' תשואת דיבידנד: 0% הסיכון שבהשקעה: נמוך
