נתן אלתרמן
צילום: לע"מ

בעקבות הקמפיין של 'מקור ראשון': יורשי אלתרמן תובעים 600 אלף שקלים

לאחר שהנסיונות להגיע להסדר לא צלחו, הוגשה תביעה נגד מקור ראשון, ישראל היום ודרורי-ארועטי-ברמן, על כך שהפרסום "הוזיל את מורשתו המפוארת ואת ערכו של אלתרמן"
משה בנימין |

לאחר שאיימו לתבוע את עיתון מקור ראשון בעקבות שימוש ללא אישור בתמונתו של נתן אלתרמן לצורך קמפיין, יורשיו של המשורר המנוח עוברים לשלב הבא ומממשים את האיום בפועל. אמש (יום ג') הוגשה תביעה על סך 600 אלף שקל בשם משפחת אלתרמן לאחר שהנסיונות להגיע להסדר עם העיתון לא צלחו. 

כזכור, לפני כחודשיים גילתה משפחתו של אלתרמן, כי העיתון מקור ראשון השתמש בשמו ובדמותו של אלתרמן לטובת קמפיין פרסום, ללא ידיעתם ואישורם. המשפחה שיגרה להנהלת העיתון, כמו גם להנהלת ישראל היום ולמשרד הפרסום דרורי-ארועטי-ברמן התראה לפני נקיטה בהליכיים משפטיים, בה דרשו בין היתר הפסקת הפרסומים לאלתר ופיצוי של 600,000 שקל. 

 

'מקור ראשון' ו'ישראל היום' השיבו למכתב ההתראה ובתגובה הכחישו את טענות המשפחה ודחו את הדרישות. לדברי עורך הדין של המשפחה דרור דוד נחום,  משרד הפרסום דרורי-ארועטי-ברמן הציע להפסיק את השימוש בשמו ובדמותו של אלתרמן בתנאי שהתובעים יחזרו בהם מדרישתם לפיצוי. הצעה זו נדחתה על הסף.

 

על פי כתב התביעה שהוגש כנגד העיתונים ומשרד הפרסום: "למיטב ידיעת התובעים הפסיקו הנתבעות מייד את הפרסומים המפרים והסירו אותם מהקמפיין,  פעולה המדברת בעד עצמה ומהווה למעשה הודאת בעל דין. בנסיבות אלה, בשל סירובם הגורף של הנתבעות לפיצוי בגין הפרסומים המפירים, לא הותירו הנתבעות לתובעים כל ברירה כי אם להגיש תביעה זו".

 

התובעים, נתן סלור ויעל סלור מרזוק הם ילדיה של המשוררת המנוחה תרצה אתר ונכדיו ויורשיו של המשורר נתן אלתרמן. לטענתם "בפרסומים המפרים, גרמו הנתבעות לתובעים לעוגמת נפש ניכרת, אשר משך עשרות שנים שומרים באופן קפדני על שמו, דמותו ומורשתו של המנוח. הנתבעות פגעו בתדמית המנוח, הוזילו את מורשתו המפוארת ואת ערכו כאשר קשרו את שמו בתודעה הציבורית בהקשר שהתובעים לא היו מעוניינים בו בהקשר מסחרי פרסומי והכל - לשם קידום עסקיהם והשבחת מוניטיהם".

ממקור ראשון נמסר בתגובה: "נלמד את התביעה ונגיב במידת הצורך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.