גלעד ארדן
צילום: BizTV

הפועלים מתקוממים: סכסוך עבודה במשרד התקשורת, בגלל 'ברית המועצות'

בעקבות התנגדותם של עובדי הרשות ה-2 ומועצת הכבלים והלוויין לאיחוד 2 הגופים בלי שהתקיים עמם מו"מ, הכריזה היום ההסתדרות על סכסוך עבודה
אלכסנדר כץ |

החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, לאחד את הרשות השנייה לבין מועצת הכבלים והלוויין, לא משאירה את עובדי 2 גופי הרגולציה אדישים. ההסתדרות באמצעות הוועדה לתיאום וביצוע, הכריזה היום (יום ה') על סכסוך העבודה במשרד התקשורת.

הסכסוך הוכרז בעקבות כוונת המשרד לאחד בין 2 הגופים, המפקחים על שידורי הטלוויזיה שאינם ציבוריים. המטרה של שר התקשורת הנכנס גלעד ארדן, היא להקים בסופו של דבר רשות תקשורת שתטפל בכל שוק הטלקומוניקציה הישראלי, וכבר זכתה לכינוי "ברית המועצות".

150 עובדי 2 הגופים, זועמים על ההחלטה לאחד את הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, ללא שהתקיים מו"מ עם נציגות העובדים. לשינוי מבני זה, טוענים בהסתדרות, יש השלכות משמעותיות על זכויות העובדים, תנאי עבודה וביטחונם התעסוקתי.

על איחוד הרשויות דובר מזה שנים רבות. שר התקשורת הקודם משה כחלון אף הצהיר עם כניסתו לתפקיד ב-2009 כי רשות לאומית לתקשורת שתייתר את משרד התקשורת, אולם זו לא קמה עד כה. הקמת הרשות לשידורים מסחריים בטלוויזיה וברדיו נועדה ליצור גוף רגולטורי אחד שירכז את סמכויות ההסדרה המצויות כיום בידי הרשות השנייה, מועצת הרשות, והמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין. הקמת הרשות המאוחדת אמורה להוות צעד ראשון לקראת הקמתה של רשות לאומית לתקשורת שתהיה מופקדת על כלל ההסדרה בתחום התקשורת - הן של תחום הבזק - טלקומוניקציה, והן של תחום השידורים, למעט השידור הציבורי שמופקד בידי השר הממונה על רשות השידור.

איחוד כזה גם יפתור בעיות אכיפה רגולטוריות, כמו למשל תכניות שמשודרות בערוצים המפוקחים על ידי הרשות השנייה, ואמורות להיות משודרות גם בערוצים המפוקחים על ידי מועצת הכבלים והלוויין. במשרד התקשורת טוענים כי איחוד כזה לא יפגע בעצמאות הגופים המשדרים, ועצמאות חברות החדשות תישמר.

ממשרד התקשורת טרם התקבלה תגובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.