עמית גל
צילום: מארק ניימן, לעמ

שמעון גולדברג נדרשת להזרים 71 מיליון שקל לקופת סלייס

עמית בר | (2)

שמעון גולדברג נדרשת להזרים 71 מיליון שקל לסלייס - רשות שוק ההון דורשת משמעון גולדברג, הבעלים של חברת סלייס שקרסה, להעביר לקופת החברה סכום של 71 מיליון שקל תוך 14 ימים. הדרישה, שהועברה בעקבות הגירעון העצום שנוצר בסלייס, נועדה לסייע בכיסוי הכספים האבודים מכספי החוסכים.

היעלמות של מאות מיליונים

מאז קריסתה של סלייס, הפועלת בתחום קופות הגמל, פועלת רשות שוק ההון, יחד עם המנהל המורשה שמונה על ידי בית המשפט, לאיתור כ-890 מיליון שקל שנעלמו מקרנות ההשקעה של החברה. הכספים, שהועברו לקרנות לא מפוקחות בחו"ל, הותירו חור ענק בקופת ההשקעות של החוסכים וזעזעו את שוק הגמל והחיסכון.

במהלך החודשים האחרונים, נחשף גירעון משמעותי נוסף בהון העצמי של סלייס, בסכום של כ-64 מיליון שקל. על פי הדרישות הרגולטוריות, החברה הייתה אמורה להחזיק הון עצמי מוגדר כדי להבטיח את יציבותה – אך זה לא קרה, ובכך נוצר המשבר שהוביל לדרישת הזרמת ההון.

גולדברג מתנגד, הרשות מתעקשת

הדרישה הנוכחית מרשות שוק ההון באה לאחר שגולדברג התנגד לבקשה קודמת להשלמת ההון העצמי של החברה בסכום של 74 מיליון שקל. עם זאת, לאחר תהליך שימוע מנהלי, נדחתה התנגדותו, והרשות דרשה ממנו להזרים את הסכום הנדרש.

משפחת גולדברג מחזיקה 51% ממניות סלייס, בעוד 49% הנותרים מוחזקים על ידי משפחת טוקטלי. שמעון גולדברג עצמו טוען כי מדובר בדרישה "חסרת בסיס" וכי הוא עמד בכל ההתחייבויות הקודמות שלו כלפי החברה והרשות.

חוסכים רבים נשארו חסרי אונים

פרשת סלייס היא מהחמורות שידע שוק ההשקעות בישראל, כשהיא משאירה אחריה שובל של חוסכים מבולבלים וכספים שלא ברור אם יחזרו אי פעם לבעליהם. מדובר בכספים שנעלמו להשקעות מסוכנות ובלתי מפוקחות, והותירו מאות אנשים להתמודד עם משבר כלכלי עמוק.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רשות שוק ההון עאלק 29/01/2025 08:46
    הגב לתגובה זו
    לפטר את כל רשות שוק ההון!!זה גוף מושחת שדואג רק לאינטרסים של התאגידים שהוא אמור היה לפקח עליהם.צריך לפטר שם את כולםהם גורמים נזק בלתי הפיך לציבור
  • 1.
    אבי 10/12/2024 09:38
    הגב לתגובה זו
    זה היה שוד מאורגן, לא משהו שאמור לקרות בשוק הון מפוקח ומסודר.
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic
ראיון

הקשר בין תעשיית הביטוח למהפכת הטכנולוגיה: ״בלי ביטוח אין UBER ואין AI״

מומחי ביטוח מגלים מדוע ישראל הפכה ליעד השקעה חם לענקיות הביטוח הבינלאומיות, איך הצבא יוצר את דור היזמים הטכנולוגיים, ומדוע בלי תעשיית הביטוח – כל החדשנות הטכנולוגית שאנחנו מכירים פשוט לא הייתה קיימת

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI

בעולם שבו חדשנות טכנולוגית נעה בקצב מהיר מאי-פעם, יש תעשייה אחת שנמצאת כמעט תמיד מאחורי הקלעים, אבל בלעדיה רוב הפיתוחים הגדולים פשוט לא היו יוצאים לפועל. "בעולמות הביטוח של היום חדשנות היא המפתח", מסביר עו"ד פרד קרלינסקי שותף ויו״ר הקבוצה הגלובלית של רגולציית ביטוח ועסקאות ביטוח של גרינברג טראוריג.: "אנחנו רואים המון תנועה, במיוחד ב-AI. גם הרגולטורים וגם חברות הביטוח מנסים להבין איך להשתמש בבינה מלאכותית כדי להפוך את הביטוח ליעיל יותר - הן מנקודת המבט של הלקוח והן בחקירות הונאה. העתיד בתחום הזה מצוין״.

הקשר בין ביטוח לבין טכנולוגיה אינו אינטואיטיבי כמו באזורים כמו סטארט אפ או בינה מלאכותית, אבל מתברר שהוא עמוק מאוד. קרלינסקי מחדד: "אם חושבים על זה באמת - שום דבר לא קורה בעולם הזה בלי ביטוח. רכב, בריאות, כל דבר שזז. הביטוח הוא זה שמאפשר לדברים לקרות״. לדבריו, החדשנות שמגיעה כיום מתוך התעשייה הזו ״מדהימה״, ומאפשרת לשחקנים חדשים להיווצר: ״בלי ביטוח ייעודי, Airbnb לא הייתה קיימת. גם Uber לא הייתה יכולה לפעול. אלה רק דוגמאות, אבל הן מבהירות איך החדשנות בביטוח הפכה את החיים שלנו לפשוטים יותר". 


עו״ד פרד קרלינסקי. קרדיט: גרינברג טראוריג

אחת הזירות המרכזיות שמניעות את השינוי היא בינה מלאכותית. לטענת קרלינסקי, הביטוח נמצא בעיצומה של מהפכה: ״יש הרבה תנועה והרבה התרגשות בתחום. AI יהפוך את הביטוח לנגיש יותר לאנשים ולחברות, וכל הצד של הסייבר - ישראל כבר מובילה עולמית שם״. תחום הסייבר, לדוגמה, הפך לאחד ממנועי החדשנות החשובים בענף. הגידול באיומי סייבר גלובליים, יחד עם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות AI, מייצר דרישה לפתרונות ביטוח מורכבים - וישראל ניצבת במרכז. ההסבר נמצא במפגש בין כוח אדם טכנולוגי איכותי לבין צורך ביטוחי גובר. הוא מוסיף כי חברות זרות ״מגיעות לישראל כי הן מחפשות הזדמנויות. הן רוצות לשתף פעולה עם חברות ישראליות שיכולות לתת להן יתרון טכנולוגי. כאן אתה מקבל את הערך של חדשנות״.

החדשנות לא מתרחשת רק ברמת הטכנולוגיה: עו"ד ג'ואי שבות, שותף מנהל של המשרד בתל אביב בפירמת גרינברג טראוריג (GT), רואה אותה דווקא בפתרון בעיות עסקיות: ״יש גם סוג אחר של חדשנות, איך משתמשים בטכנולוגיות כדי לפתור בעיות שלא מקבלות מענה בדרך כלל. לדוגמה, חברות החלו להשתמש ב-AI לתהליכי מיזוגים ורכישות״. אך לא מדובר רק בתהליכים פיננסיים. אחד השינויים המעניינים שג'ואי מצביע עליו נמצא דווקא במבנה המוצרים הביטוחיים: ״אנחנו רואים מוצרים חדשים בתחום הקצאת סיכונים. חברות הביטוח יוצאות לשוק עם מוצרים שמאפשרים לנהל סיכון טוב יותר. וגם בתחום הנדל״ן - נכסים יכולים להיות מבוטחים לפי ערכם. זה מעניק למשקיעים ביטחון: גם אם הפסידו כסף, הם יודעים שלא יפסידו מעבר לסכום מסוים״. נראה כי מדובר על פתרונות שמאפשרים לעולם ההשקעות להתנהל בצורה יציבה יותר. נדל"ן, שנחשב לתחום עם לא מעט סיכונים - מקבל כיום מעטפת ביטוחית שמגינה על משקיעים ופותחת את השוק לשחקנים רחבים יותר. 

רו"ח אפי סנדרוב. קרדיט: טל שחררו"ח אפי סנדרוב. קרדיט: טל שחר

תביעת ענק נגד בכירי סלייס: 950 מיליון שקל על קריסת חיסכון הפנסיה של אלפי עמיתים

המנהל המורשה של סלייס גמל מגיש כתב תביעה חריג בהיקפו נגד בעלי השליטה, הדירקטורים ונושאי המשרה לשעבר, בטענה לניהול כושל, הפרת חובות אמון והיעלמות מאות מיליוני שקלים שהופקדו בקופות גמל בניהול אישי

רן קידר |
נושאים בכתבה סלייס גמל

פרשת סלייס גמל עולה שלב. לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במחלקה הכלכלית, הוגש כתב תביעה בהיקף חסר תקדים של כ-950 מיליון שקל נגד בעלי השליטה, דירקטורים ונושאי משרה לשעבר בחברת סלייס גמל בע"מ. את התביעה מגיש המנהל המורשה של החברה, רו"ח אפי סנדרוב, שמונה על ידי רשות שוק ההון, והיא מוגשת לטובת אלפי העמיתים ובשמם, מכוח מעמדה של סלייס כחברה מנהלת ונאמן על כספי החוסכים.

על פי כתב התביעה, מדובר באחת הפרשות החמורות שידע ענף החיסכון הפנסיוני בישראל מאז ומעולם. אלפי חוסכים, חלקם קשישים וחלקם בעלי יכולת כלכלית מוגבלת, איבדו שליטה על כספי חיסכון שנועדו לשמש אותם לעת זקנה. לפי הטענות, יותר מ-850 מיליון שקל הועברו בשנים האחרונות להשקעות כושלות ומפוקפקות, וכספים בהיקפים אדירים נעלמו או אינם ניתנים לאיתור עד היום.

הפרסונות המובילות בפרשה

בין הנתבעים המרכזיים בתביעה נמנים אסף גולדברג, מנכ"ל סלייס לשעבר ובעל מניות מרכזי, אביו שמעון גולדברג, שכיהן כדירקטור ובעל שליטה, ואחיו שי גולדברג, ששימש אף הוא כדירקטור. לצידם נתבעים דירקטורים נוספים לשעבר, בהם יו"ר הדירקטוריון לשעבר ענת טאוב, וכן ניר שהם, מיכאל ססלר, רון אייכל ותמר צ'חנובר. יחד עימם נתבעים גם רו"ח זאב לוינגר, מנהל הכספים לשעבר, רו"ח ירון ברהום, רואה החשבון המבקר לשעבר של החברה ועו"ד יוסף פורת, היועץ המשפטי וקצין הציות לשעבר.

לטענת התביעה, כל אחד מהנתבעים נשא באחריות ישירה או עקיפה להתנהלות שהובילה לקריסת מערך קופות הגמל בניהול אישי של סלייס. האחריות, כך נטען, אינה מתמצה בכשל נקודתי אלא משקפת כישלון מערכתי עמוק של הנהלה, דירקטוריון ושומרי סף, שפעלו באדישות, ברשלנות ולעיתים תוך עצימת עיניים מול סימני אזהרה בוהקים.

על פי המנהל המורשה, הגשת התביעה היא לטובת העמיתים ובשמם, כנאמן של העמיתים, ומטרתה אחת: להשיב לחוסכים את כספם, ולוודא שכל מי שמטפל בכספי ציבור, ובוודאי בחיסכון פנסיוני, יעשה כן בחרדת קודש, שאחרת יידרש לשאת בעצמו בעול הנזקים.