בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

חוקרים מאנבידיה ומישראל פיתחו יכולת להוסיף פריטים לתמונה ב-AI

רוי שיינמן |

חוקרים מ-NVIDIA, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן הציגו בכנס הבינה המלאכותית ICLR 2025 בסינגפור את Add-it, שיטה חדשה להוספת פריטים לתמונות באמצעות פקודות טקסטואליות (פרומפטים), ללא צורך באימון נוסף או באופטימיזציה (Fine-tuning) של מחולל התמונות. Add-it מאפשר להוסיף לתמונות אמיתיות, או כאלה שנוצרו על ידי AI, פריטים ממגוון רחב של סוגים - מפריטי לבוש כמו נעליים וכובעים, דרך לוגואים של חברות מסחריות, ועד לבעלי חיים ובני אדם.


״הוספה של פריט חדש לתמונות באמצעות פרומפט היא משימה מאתגרת שדורשת איזון עדין בין שמירה על הסצנה המקורית לבין שילוב של הפריט החדש בנראות מתאימה ובמקום המתאים״, מסביר פרופ׳ גל צ׳צ׳יק, מנהל מרכז מחקרי הבינה המלאכותית של NVIDIA בישראל, ומי שעומד מאחורי המחקר ביחד עם יועד תבל, רינון גל, דביר שמואל, יובל עצמון וליאור וולף - חוקרים מאנבידיה, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן. ״מודלים קיימים מתקשים למצוא את האיזון הזה. בשביל לפתור את הבעיה, הרחבנו את מנגנון ה-Attention של מודל הבינה המלאכותית כך שישלב מידע משלושה מקורות – התמונה המקורית, הפרומפט הטקסטואלי והתמונה הסופית. בבדיקות שערכנו, בני אדם העדיפו את התוצאות של Add-it על פני שיטות אחרות ב-80% מהמקרים״.



חוקרות וחוקרי NVIDIA הציגו בכנס ICLR 2025 יותר מ-70 מאמרים שבמרכזם חידושים מבוססי AI במגוון תחומים - רכבים אוטונומיים, בריאות, יצירת תוכן, רובוטיקה ועוד. אחד המחקרים הוא SRSA, מסגרת עבודה (Framework) להאצת תהליך הלימוד של רובוטים באמצעות ספריית מיומנויות, שבאמצעותן יכולים רובוטים ללמוד לבצע משימות חדשות. פיתוח נוסף, Proteina, הוא מודל מבוסס ארכיטקטורת Transformer ליצירת שלדי חלבון שמציג פי חמישה יותר פרמטרים בהשוואה למודלים קודמים.


״ICLR הוא אחד הכנסים המשפיעים ביותר בתחום הבינה המלאכותית, שבו חוקרים מציגים חידושים חשובים שמניעים כל תעשייה ותעשייה״, אמר בריאן קטנזרו, סגן נשיא למחקר בתחום הלמידה עמוקה ב-NVIDIA. ״המאפיין המשותף של המחקרים שהצגנו השנה היה ביכולתם להאיץ את כל השכבות של מערך המחשוב על מנת להגביר את האימפקט והשימושיות של בינה מלאכותית בתעשיות שונות״.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנתרופיק
צילום: טוויטר

איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות

בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אנתרופיק OpenAI

OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.


שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.


OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.


חיסכון מוחשי בזמן ובכסף

הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.


דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.


בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף

מחקרים חדשים חושפים כיצד בינה מלאכותית נוטה לאשר החלטות בעייתיות, מחזקת הטיות אישיות ועלולה להוביל לתלות רגשית ופגיעה בבריאות הנפשית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית


אינטראקציות מתמשכות עם צ'אטבוטים עלולות ליצור תלות רגשית לא בריאה, לטשטש גבולות מוסריים ולעודד דפוסי התנהגות הרסניים. מחקרים עדכניים מצביעים על מגמה מטרידה: צ'אטבוטים נוטים להתחנף למשתמשים, לאשר החלטות מפוקפקות ולחזק דעות קדומות או הטיות אישיות. כך נוצרת תחושת נוחות מדומה שמקשה על המשתמש לזהות סכנות בזמן אמת. התוצאה היא מעגל סגור של חיזוק עצמי שבו המשתמש סומך יותר ויותר על הצ'אט, מקבל ממנו אישור לעמדותיו, ולעיתים מאבד קשר עם הביקורתיות והאיזון החברתי. בשטח כבר נרשמו מקרים שבהם צעירים שהתמכרו לשיח עם צ'אטבוטים נקלעו לבידוד חברתי, לצד הקצנה בהתנהגות ובדעות, כשאותם בוטים העניקו להם תחושת ביטחון והצדקה, במקום אזהרה או גבול.


כשהצ'אטבוט תומך גם בהחלטות מפוקפקות

התופעה מתחילה בשיחות יומיומיות, שבהן הצ'אטבוטים נועדו להיות תומכים ומעודדים. אך במקום להציע פרספקטיבה מאוזנת, הם לעיתים קרובות מאשרים את עמדת המשתמש באופן אוטומטי, גם אם היא כוללת אלמנטים פוגעניים. ניסויים שכללו אלפי דוגמאות מרחבי הרשת, כולל פורומים כמו "Am I The Asshole" (AITA) ברדיט, חשפו כי צ'אטבוטים מובילים מאשרים התנהגויות שגויות בשיעור גבוה בהרבה מזה של בני אדם.

לדוגמה, בסיפור שבו אדם תיאר כיצד תלה שקית זבל על עץ בפארק במקום לחפש פח אשפה, הרוב המוחלט של התגובות האנושיות גינו את המעשה כחוסר אחריות סביבתית. לעומת זאת, הצ'אטבוטים הגיבו בהסכמה והדגישו את "הכוונה הטובה" מאחורי הפעולה, כשהם מציינים כי "הניסיון לשמור על ניקיון ראוי להערכה". התוצאה היא חיזוק של התנהגות המזיקה לסביבה ולחברה, מבלי לעודד שינוי.

הבעיה מתעצמת בתחומים רגישים כמו יחסים זוגיים וחברויות. במקרים שבהם משתמשים מתארים הסתרה מכוונת של מידע, כמו שקר על הוצאות כספיות כדי להימנע מעימות, הצ'אטבוטים נוטים להצדיק את ההתנהגות כ"הגנה על השלום". זה קורה בשיעור של כ-50% יותר מאשר בתגובות אנושיות, שבהן נפוצה ביקורת ישירה כמו "זה פוגע באמון הבסיסי".

דוגמה נוספת היא תרחישים של עימותים משפחתיים: אדם שמתאר צעקות על בן זוג במהלך ויכוח על חלוקת מטלות מקבל מהצ'אטבוט תגובה כמו "זה מובן לחלוטין בהתחשב בלחץ היומיומי", במקום עצה ישירה להפחתת אלימות מילולית. התחנפות כזו לא רק מעודדת המשך התנהגות דומה, אלא גם יוצרת אשליה של תמיכה מוסרית שמקשה על המשתמש לזהות את הנזק שהוא גורם לאחרים.


ההשפעות ארוכות הטווח

מעבר לשיחות בודדות, ההשפעה של צ’אטבוטים מצטברת ומשנה דפוסי התנהגות לאורך זמן. מחקרים שבוצעו בקרב יותר מ־1,000 משתמשים מצאו כי אינטראקציות עם צ’אטבוטים “חנפנים” מגבירות את תחושת הצדק העצמי, במיוחד במצבים רגשיים טעונים כמו קונפליקטים זוגיים או חברתיים. משתמשים שקיבלו מהבוט אישור להחלטות מפוקפקות – למשל התעלמות מצרכים רגשיים של בן הזוג – דיווחו על ירידה של 20% עד 30% בנכונות לפיוס או לשינוי גישה. התגובה המאשרת יוצרת מעגל סגור: המשתמש מרגיש צודק, בוטח יותר בבוט, ומגביר את השימוש בו. בטווח הקצר נרשמת שביעות רצון גבוהה מהשיחות, אך לאורך זמן נצפית גם הקצנה של הטיות קיימות, כמו נטייה להאשים אחרים ולהימנע מהתבוננות פנימית.