דרור בין
צילום: רשות החדשנות

רשות החדשנות מתגאה במעמד של ישראל ב-AI: אז למה הם לא משקיעים בה?

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות הציג היום מחקר חדש שמעמיד את ישראל במקום השליש בכל הקשור לחברות בתחום של בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI)"; מבט על תקציב הממשלה האחרון מלמד שההשקעה בתחום ממש לא על סדר היום
איתן גרסטנפלד | (4)

"ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם בתחום של בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI)", כך טען היום דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. הדברים של בין מתבססים על "מחקר" שערכה הרשות, ובו מוזכר מספרן הגבוה של החברות העוסקות בתחום ופועלות מישראל (74), כשרק ארה"ב ובריטניה מחזיקות בכמות גדולה יותר של חברות הפועלות משטחן.

לקריאה נוספת

למרות היעדר השקעה ממשלתית: ישראל היא מובילת AI, האם זה בסכנה?

קשה לקרוא לנתונים אותם הציג היום מנכ"ל הרשות, שאמונה על קידום תעשיית ההייטק, מחקר, שכן הם בסך הכל מסתמכים על דלייה של נתונים מתוך מאגר מידע אחד, ולא כוללים נתונים אחרים, וגם לא ניתוח או הסבר מעמיק של הנתונים שכן נאספו. אבל מה ניתן לצפות ממחקר שהכותרת שלו, היא "כמה חברות AI Generative קיימות בעולם ובישראל?".

אבל אם נניח את הביקורת בצד, ברשות מצביעים במידה רבה של צדק על מעמדה העולמי של ישראל בכל הקשור לבינה מלאכותית. כמות החברות המרשימה עליה הצביע בין, מלווה בגיוסים בהיקפים משמעותיים ונסמכת במידה רבה גם על המבנה של והאופי של סקטור ההייטק המקומי. בהקשר זה, כדאי גם לציין את הנוכחות המשמעותית של ענקית השבבים האמריקאית אנבידיה, שהפכה בשנה וחצי האחרונות לשם נרדף למהפכת הבינה המלאכותית. זאת בעיקר הודות למלאנוקס, של זוכה פרס ישראל אייל ולדמן, שנרכשה על ידי החברה לפני חמש שנים.

למרות הממצאים של הרשות, גם הם יודעים שאת ההצלחות הללו לא ניתן לזקוף לזכותן של ממשלות ישראל. בדברים שנא היום במסגרת שבוע הבינה המלאכותית באוניברסיטת ת"א, אמר בין, כי "אל מול החוזקות אותם אנו מזהים: על אף כמות החברות החדשות שקמו בעשור האחרון וכמות הכסף שהושקע בחברות בינה מלאכותית בישראל ברור לנו שקיים מירוץ מטורף של השקעות בתחום בכל העולם. אנו יודעים היטב כי אם לא נרוץ קדימה באותו קצב נישאר מאחור. עד סוף 2024 נשקיע כ-600 מיליון שקל, בתשתיות הבינה המלאכותית בישראל מתוך תקציב התכנית הלאומית שעומד על כמיליארד שקל ואנחנו מתקדמים לפי התכנית בכל החזיתות הרלוונטיות. אני שמח להודיע כי במהלך יולי יתפרסם הקול הקורא להקמתו בישראל של מחשב על לאימון מודלי בינה מלאכותית גדולים, לטובת תעשיית ההייטק והאקדמיה".

ההשקעה עליה מדבר בין, היא זניחה ובבחינת "קצת מידי מאוחר מידי". מספיק להביט על תקציב המדינה לשנת 2024 ולראות לאילו מטרות הופנו סכומים דומים ואף גבוהים מכך. בניגוד למדינות האחרות שהוזכרו ברשימה של רשות החדשנות, הסקטור הישראלי כמעט ולא זוכה לתמיכה ממשלתית. על פי נתונים של חברת Tortoise, ישראל מדורגת במקום ה-47 באסטרטגיה ממשלתית, מדד המייצג את רמת המחויבות של הממשלה לבינה מלאכותית. זאת על אף שבדירוג הכללי של החברה, שבוחן את כל הנתונים ביחס למעמדם של המדינות בתחום, ישראל מדורגת במקום השביעי.

זו לא אשמתו של בין כמובן, הרשות בראשה הוא עומד מנסה להתנהל עם מה שיש, וזה לא הרבה. להפך, הוא כבר תקופה ארוכה מתריע על חוסר ההשקעה באחד ממנועי הצמיחה החשובים של המשק. בכנס שנערך לפני שנה בדיוק, במציאות אחרת לחלוטין מזו שאנחנו נמצאים בה היום, אמר בין: "אנחנו נמצאים במצב מאוד ייחודי, ישראל היא המקום שבו משקיעים הכי הרבה במחקר ופיתוח כאחוז מהתמ״ג מעל 5.5%, אבל 10% בלבד מגיע מממשלת ישראל. רוב הכסף הוא כסף פרטי ואנחנו היום בתחתית הרשימה, ב-OECD בהשקעה במחקר ופיתוח אזרחי. אנחנו נמצאים פה בנקודת סיכון".

קיראו עוד ב"BizTech"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מריה 29/06/2024 20:09
    הגב לתגובה זו
    הדתיים השתלטו על הקופה
  • 3.
    שלמה 28/06/2024 15:04
    הגב לתגובה זו
    כל הכסף צריך ללכת לישיבות ולאברכים הפרזיטים.
  • 2.
    עדיפות תקציבית למשרדי המסורת המורשת והקשקשת (ל"ת)
    תקציב למשרד הקשקשת 27/06/2024 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה AI ? עדיף לתת כסף לחרדים (ל"ת)
    עדיף לתת כסף לחרדים 27/06/2024 18:07
    הגב לתגובה זו
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.