בורסה
צילום: אתר הבורסה

ניסיון נוסף - האם ימי המסחר בישראל ישתנו?

הבורסה רוצה להיפתח לשווקים גלובאליים ולמשוך משקיעים וחברות חדשות, ושינוי שעות המסחר הוא כנראה צעד הכרחי לשם כך; הגופים בארץ כבר התנגדו לשינויים שהוצעו בעבר, וקשה לראות אותם מסכימים גם הפעם
רוי שיינמן | (2)

הבורסה רוצה להיפתח יותר לעולם, היא לא רק רוצה, היא צריכה. כבר כתבנו כאן רבות על הפוטנציאל הלא ממומש והכישלון של הנהלת הבורסה ואיתי בן זאב בפיתוח הבורסה והבאת חברות חדשות ומשקיעים חדשים. אחד הצעדים שעולה מחדש על השולחן בכל פעם שחושבים על פתיחתה של הבורסה לקהל הגלובלי הוא שינוי שעות המסחר. אין מה לעשות, הפרשי השעות בינינו לבין השווקים הגדולים, בעיקר בארה"ב, הם גדולים, והעובדה שהבורסה שלנו פתוחה גם ביום ראשון בעצם גוזלת יום מסחר מהמשקיעים הזרים שזהו יום המנוחה שלהם, עכשיו שוב רוצים לשנות את זה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב פרסמה קול קורא לקבלת הערות הציבור לבחינת שתי חלופות להוספת יום שישי כיום מסחר על ימי המסחר הקיימים. לפי ההצעה האחרונה הוחלט לבחון שתי אפשרויות:

1) מעבר ממסחר בימים ראשון עד חמישי כמקובל היום, למסחר בימים ראשון (מהשעה 12:00) עד שישי.

2) מעבר ממסחר בימים ראשון עד חמישי כמקובל היום, למסחר בימים שני עד שישי.

זה כאמור לא הניסיום הראשון לשנות את שעות או ימי המסחר בארץ, אבל כנראה שגם הפעם הגופים בארץ לא יסכימו לכך. ראשית, הגופים המוסדיים, הבנקים ובתי ההשקעות, לא ערוכים לעבוד ביום שישי. שנית, אם יבטלו את המסחר ביום ראשון ויפתחו את המסחר במקום זאת ביום שישי זה יפגע במשקיעים הפרטיים שיותר זמינים ביום ראשון ופחות בשישי. 

עם זאת, מטעם הבורסה כתבו את הבעייתות שהם רואים במצב הקיים: "במצב הנוכחי, המסחר בבורסה המקומית מסתיים ביום חמישי, בשעות חפיפה מורחבות עם השוק האירופי ושעות חפיפה ספורות עם ארה"ב. המסחר בארה"ב נמשך בחמישי אחה"צ שעון ישראל, והמסחר בחו"ל מתחדש גם בשישי. כלומר לאחר סיום שבוע המסחר בתל אביב מתקיימים עוד שני ימי מסחר רצופים - חמישי אחה"צ ושישי.

הדבר משפיע הן על השחקנים המקומיים, אך בפרט על משקיעים גלובליים, המציינים באופן עקבי כי הצורך בקיום מתודות מסחר יוצאות דופן עבור ישראל יוצר מגבלה של ממש", כותבים מטעם הבורסה.

"מבחינת המשקיעים הגלובליים - היעדר מסחר בתל אביב ביום שישי מרתיע כניסת משקיעים גלובליים ומקשה על פעילותם בניירות ערך מקומיים, בשל העובדה שפער ימי המסחר מייצר קשיים בביצוע התאמות עבור ני"ע הנסחרים בבורסה, הכלולים במדדים גלובליים, צורך בגידור במידה ומשקיעים זרים מעוניינים לבצע פעולות בשישי בניירות הנסחרים בבורסה וכן צורך לפעול ביום ראשון, שהוא יום המנוחה בחו"ל", מוסיפים בבורסה.

"מבחינת המשקיעים המקומיים – אלו נותרים חשופים לתנודות באותם שני ימי מסחר רצופים ויכולים להגיב רק ביום ראשון, חשיפה אשר הינה בעלת משמעויות מבחינת פערי מידע, קושי להגיב בזמן מתאים למתרחש בשווקים הגלובליים וצורך בביטחונות נדרשים כתוצאה מחפיפה חלקית בין ימי המסחר בארץ ובחו"ל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מעבר למתן מענה לבעיות האמורות, בבורסה מציינים כי מסחר ביום שישי עשוי לסייע בצירוף ישראל למדד MSCI Europe. תועלת נוספת היא מתן גמישות למשקיעים המקומיים השונים לסחור ולהגיב להודעות שוק מהותיות בחו"ל בימי שישי. בנוסף, פתיחת האפשרות לסחור ביום שישי, תאפשר יום מסחר נוסף באג"ח ממשלתי במערכת ה- MTS.

סך התועלות עשוי להביא לגידול בפעילות הבינלאומית, בנזילות השוק, יאפשר לגופים המוסדיים המקומיים להגדיל פעילותם בשוק ההון המקומי ויגדיל את השתתפותם של שחקנים מקומיים נוספים", כותבים בבורסה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צבי 16/05/2024 09:43
    הגב לתגובה זו
    מהלך מיותר לחלוטין שיפגע בכך ששישי הוא יום חופש באופן מסורתי כאן. אפשר להקטין את שעות המסחר בראשון מבלי לפתוח מסחר ביום שישי. לא יקרה שום דבר מבחינת שווי החברות הנסחרות. המאקרו לא בורח, וכך גם הדוחות הכספיים.
  • 1.
    שלום 16/05/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
    צורך השעההדתיים והחרדים יחסמו
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

עמיקם בן צבי
צילום: אייל פישר

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.73%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.