העובדת הוטרדה על ידי קולגה - החברה תשלם פיצויים
עובדת לשעבר בחברה לשיווק רהיטים, שהוטרדה מינית על ידי אחד העובדים בה, תפוצה בסכום של כמעט 100 אלף שקל, כך קבע באחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב. העובדת טענה שעמית שלה לעבודה נהג, בין השאר, להחמיא לה על הופעתה החיצונית, לחבק אותה, לצבוט אותה בלחי ואף לגעת בישבנה. השופטת יפית מזרחי-לוי קבעה כי הנגיעות בישבן לא הוכחו, ושהמחמאות של העובד על המראה החיצוני אינן מהוות הטרדה מינית. מנגד, היא קבעה כי החיבוקים, הנשיקות והצביטות מהווים הטרדה מינית, ומצדיקים לפסוק פיצויים לטובת העובדת לשעבר.
התובעת החלה לעבוד בנתבעת, חברה שכאמור עוסקת בשיווק רהיטים, בנובמבר 2018 כנציגת שירות לקוחות. במסגרת תפקידה, היא הייתה אחראית גם על תכנון של יומן העבודה של אחד העובדים - הנתבע. בתביעה שהוגשה לבית הדין היא סיפרה כי זמן קצר אחרי שהתחילה את עבודתה בחברה, היא החלה לסבול ממסכת הטרדות מיניות חוזרות ונשנות מצד הנתבע.
לטענתה, ההטרדות, שהחלו בהערות ומחמאות הנוגעות למראה שלה, המשיכו בחיבוקים, צביטות בלחי ונשיקות בראש, והידרדרו לכדי ליטוף בירך ונגיעות בישבן. העובדת סיפרה שלאורך כל הדרך היא ביקשה מהנתבע לחדול ממעשיו בשל העובדה שהיא נשואה ודתייה, אלא שהוא המשיך במעשיו, וגם ההנהלה של החברה לא עשתה דבר כדי למנוע את המשך ההטרדות.
לבסוף פוטרה העובדת כעבור חמישה חודשים וחצי של עבודה, כשהיא בהיריון. לטענת התובעת, מלבד פיצויים על ההטרדה המינית שעברה, היא זכאית גם לפיצויים בעקבות פיטוריה על רקע ההיריון והתלונה שהגישה נגד הנתבע.
- נהג סרב להעלות נוסעת בשל "לבוש לא צנוע"
- התלוננה על התעמרות והטרדה מינית מצד המנהל - מה פסק בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה והעובד אמנם אישרו את החיבוקים והנשיקות על הראש, אלא שלטענתם מדובר היה ביחס אבהי שגילה העובד כלפי התובעת ויתר העובדות בחברה, שאינו עונה על ההגדרה של הטרדה מינית. עוד טענה החברה כי הפיטורים של התובעת קשורים לתפקודה הירוד ולא להריונה או לתלונה שהגישה.
תחילה קבעה השופטת מזרחי-לוי כי אין הוכחה כי הנתבע אכן נגע בירך ובישבן של העובדת. יתרה מכך, בין העובדת לנתבע לא התקיימו יחסי מרות אלא יחסי השפעה ברף הנמוך, כך שגם האמירות השנויות במחלוקת שהוא נהג לומר לה – בין היתר דברים כמו "אוהב אותך", "תורידי את המעיל" ו"איזה גוף יפה יש לך" – אינן נחשבות הטרדה מינית.
ואולם לדברי השופטת, שונה הדבר ביחס למסכת ההטרדות בעניין הנשיקות והצביטות. השופטת האמינה לעובדת שהנתבע נהג לנשק את ראשה ואת כפות ידיה, לצבוט אותה בלחי ובאף ולחבק אותה חזק, תוך כדי שהוא אומר לה "אוהב אותך" ו"כפרה עלייך". השופטת אף קיבלה את הגרסה של העובדת שלפיה היא התנגדה למגע וניסתה להדוף את הנתבע, בנימוק שהיא אישה נשואה ודתייה, ואולם למרות זאת הוא המשיך במעשים שלו מדי יום.
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- המחוזי: לא היה ניגוד עניינים במשרד עמית פולק מטלון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
היא כתבה בפסק דינה כי, "הנתבע התהלך על גבול דק שבין הטרדה לבין התנהגות שעשויה להתפרש בנסיבות מסוימות כהתנהגות שאינה עולה כדי הטרדה. בעניינה של התובעת נחצה הגבול הדק". לדבריה, הוא כפה על העובדת מגע לא רצוי באופן חוזר ונשנה, ולפיכך על העובד ועל החברה - שלא עשתה מספיק כדי למנוע את ההטרדות, לפצות את התובעת בסכום של 60 אלף שקל.
לגבי הסיבה לפיטורים, השופטת קיבלה את טענת החברה כי הם לא היו קשורים להיריון של העובדת לשעבר, אך בנוסף היא התרשמה כי לעצם הגשת התלונות בנוגע להטרדות המיניות כן הייתה השפעה על ההחלטה לסיים את העסקתה בחברה. בנסיבות אלה היא קבעה כי החברה תפצה אותה בסכום של 15 אלף שקל נוספים. כמו כן, פסקה השופטת לעובדת 20,935 שקל נוספים עבור הפרשות לפנסיה, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
במקרה אחר, דחה בתחילת 2019 בית משפט השלום בתל אביב תביעה שהגישה נוסעת נגד אל על, בטענה שלא טיפלה כראוי בתלונתה על תקיפה מינית שעברה בטיסה מישראל לניו יורק. השופט עדי הדר קבע כי הוכח שהנוסעת לא רצתה להגיש תלונה למשטרה, ועמדה זו מנעה את המשך הטיפול של אל על. בספטמבר 2016 טסה התובעת מישראל לניו יורק בטיסת אל על. לטענתה, במהלך הטיסה היא התעוררה בבהלה וראתה נוסע שחופן את שדיה בידיו, ובתגובה קפצה בבהלה והרחיקה את ידיו ממנה. כדי לא להפריע ליתר הנוסעים, הזעיקה התובעת את הדיילת והסבירה לה, תוך סערת רגשות, את שארע. אלא שלטענתה, זו לא פעלה כראוי כשנמנעה מלהפעיל את נוהל הדיווח על אירוע אלימות בטיסה, לא יידעה את הקברניט ולא קיבלה ממנו הנחיות, לא ראתה צורך להעיר את הדיילת הראשית וכן נמנעה ממתן מידע והסבר לתובעת אילו אפשרויות עומדות בפניה. בנוסף, לטענת התובעת, הדיילת צחקה והתייחסה בביטול לתלונה.
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
