הטרדה מינית
צילום: Istock

העובדת הוטרדה על ידי קולגה - החברה תשלם פיצויים

עובדת לשעבר בחברה לשיווק רהיטים, שהוטרדה על ידי אחד העובדים, תפוצה בכ-100 אלף שקל על ידי העובד וגם החברה, לאחר שזו שלא עשתה מספיק כדי למנוע את ההטרדות. בנוסף, השופטת התרשמה כי להגשת התלונות היתה השפעה על ההחלטה לסיים את העסקתה
עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה הטרדה מינית משפט

עובדת לשעבר בחברה לשיווק רהיטים, שהוטרדה מינית על ידי אחד העובדים בה, תפוצה בסכום של כמעט 100 אלף שקל, כך קבע באחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב. העובדת טענה שעמית שלה לעבודה נהג, בין השאר, להחמיא לה על הופעתה החיצונית, לחבק אותה, לצבוט אותה בלחי ואף לגעת בישבנה. השופטת יפית מזרחי-לוי קבעה כי הנגיעות בישבן לא הוכחו, ושהמחמאות של העובד על המראה החיצוני אינן מהוות הטרדה מינית. מנגד, היא קבעה כי החיבוקים, הנשיקות והצביטות מהווים הטרדה מינית, ומצדיקים לפסוק פיצויים לטובת העובדת לשעבר.

התובעת החלה לעבוד בנתבעת, חברה שכאמור עוסקת בשיווק רהיטים, בנובמבר 2018 כנציגת שירות לקוחות. במסגרת תפקידה, היא הייתה אחראית גם על תכנון של יומן העבודה של אחד העובדים - הנתבע. בתביעה שהוגשה לבית הדין היא סיפרה כי זמן קצר אחרי שהתחילה את עבודתה בחברה, היא החלה לסבול ממסכת הטרדות מיניות חוזרות ונשנות מצד הנתבע.

לטענתה, ההטרדות, שהחלו בהערות ומחמאות הנוגעות למראה שלה, המשיכו בחיבוקים, צביטות בלחי ונשיקות בראש, והידרדרו לכדי ליטוף בירך ונגיעות בישבן. העובדת סיפרה שלאורך כל הדרך היא ביקשה מהנתבע לחדול ממעשיו בשל העובדה שהיא נשואה ודתייה, אלא שהוא המשיך במעשיו, וגם ההנהלה של החברה לא עשתה דבר כדי למנוע את המשך ההטרדות.

לבסוף פוטרה העובדת כעבור חמישה חודשים וחצי של עבודה, כשהיא בהיריון. לטענת התובעת, מלבד פיצויים על ההטרדה המינית שעברה, היא זכאית גם לפיצויים בעקבות פיטוריה על רקע ההיריון והתלונה שהגישה נגד הנתבע.

החברה והעובד אמנם אישרו את החיבוקים והנשיקות על הראש, אלא שלטענתם מדובר היה ביחס אבהי שגילה העובד כלפי התובעת ויתר העובדות בחברה, שאינו עונה על ההגדרה של הטרדה מינית. עוד טענה החברה כי הפיטורים של התובעת קשורים לתפקודה הירוד ולא להריונה או לתלונה שהגישה.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

תחילה קבעה השופטת מזרחי-לוי כי אין הוכחה כי הנתבע אכן נגע בירך ובישבן של העובדת. יתרה מכך, בין העובדת לנתבע לא התקיימו יחסי מרות אלא יחסי השפעה ברף הנמוך, כך שגם האמירות השנויות במחלוקת שהוא נהג לומר לה – בין היתר דברים כמו "אוהב אותך", "תורידי את המעיל" ו"איזה גוף יפה יש לך" – אינן נחשבות הטרדה מינית.

ואולם לדברי השופטת, שונה הדבר ביחס למסכת ההטרדות בעניין הנשיקות והצביטות. השופטת האמינה לעובדת שהנתבע נהג לנשק את ראשה ואת כפות ידיה, לצבוט אותה בלחי ובאף ולחבק אותה חזק, תוך כדי שהוא אומר לה "אוהב אותך" ו"כפרה עלייך". השופטת אף קיבלה את הגרסה של העובדת שלפיה היא התנגדה למגע וניסתה להדוף את הנתבע, בנימוק שהיא אישה נשואה ודתייה, ואולם למרות זאת הוא המשיך במעשים שלו מדי יום.

קיראו עוד ב"משפט"

היא כתבה בפסק דינה כי, "הנתבע התהלך על גבול דק שבין הטרדה לבין התנהגות שעשויה להתפרש בנסיבות מסוימות כהתנהגות שאינה עולה כדי הטרדה. בעניינה של התובעת נחצה הגבול הדק". לדבריה, הוא כפה על העובדת מגע לא רצוי באופן חוזר ונשנה, ולפיכך על העובד ועל החברה - שלא עשתה מספיק כדי למנוע את ההטרדות, לפצות את התובעת בסכום של 60 אלף שקל.

לגבי הסיבה לפיטורים, השופטת קיבלה את טענת החברה כי הם לא היו קשורים להיריון של העובדת לשעבר, אך בנוסף היא התרשמה כי לעצם הגשת התלונות בנוגע להטרדות המיניות כן הייתה השפעה על ההחלטה לסיים את העסקתה בחברה. בנסיבות אלה היא קבעה כי החברה תפצה אותה בסכום של 15 אלף שקל נוספים. כמו כן, פסקה השופטת לעובדת 20,935 שקל נוספים עבור הפרשות לפנסיה, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

במקרה אחר, דחה בתחילת 2019 בית משפט השלום בתל אביב תביעה שהגישה נוסעת נגד אל על, בטענה שלא טיפלה כראוי בתלונתה על תקיפה מינית שעברה בטיסה מישראל לניו יורק. השופט עדי הדר קבע כי הוכח שהנוסעת לא רצתה להגיש תלונה למשטרה, ועמדה זו מנעה את המשך הטיפול של אל על. בספטמבר 2016 טסה התובעת מישראל לניו יורק בטיסת אל על. לטענתה, במהלך הטיסה היא התעוררה בבהלה וראתה נוסע שחופן את שדיה בידיו, ובתגובה קפצה בבהלה והרחיקה את ידיו ממנה. כדי לא להפריע ליתר הנוסעים, הזעיקה התובעת את הדיילת והסבירה לה, תוך סערת רגשות, את שארע. אלא שלטענתה, זו לא פעלה כראוי כשנמנעה מלהפעיל את נוהל הדיווח על אירוע אלימות בטיסה, לא יידעה את הקברניט ולא קיבלה ממנו הנחיות, לא ראתה צורך להעיר את הדיילת הראשית וכן נמנעה ממתן מידע והסבר לתובעת אילו אפשרויות עומדות בפניה. בנוסף, לטענת התובעת, הדיילת צחקה והתייחסה בביטול לתלונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.