מ-1.2 מיליארד דולר ל-20 מיליון דולר - מייסד ומנכ"ל סלינה עדיין אופטימי
רפי מוסרי ודניאל רודוסבסקי הכירו בטיול בדרום אמריקה. בין העיירות והכפרים ביבשת, השניים הבחינו כי יש לא מעט מקומות יפים, עם חופים ופעילות ערה בכפרים, אבל משום מה התיירים לא מגיעים אליהם. הם זיהו את הפוטנציאל הגלום בפנינות הנסתרות ברחבי היבשת, ועם פתיחת המלון הראשון שלהם בוונאו שבפנמה ב-2014, נולדה סלינה סלינה.
רפי מוסרי ודניאל רודוסבסקי, מייסדי סלינה; קרדיט: טארינה רודריגז
השניים פנו לקהל צעיר יותר, שהוא גם הקהל שמרבה יותר לטייל, ועם עיצוב עדכני של המלונות ומתן מעין חבילה שלמה עם חוויות, מסיבות וריטריטים שמוצעים במלון עצמו, הרשת החלה להתרחב, וכיום יש לה מלונות ב-25 מדינות. המודל העסקי של סלינה פשוט יחסית - למצוא מבנה קיים, רצוי מלון או מבנה ששימש מלון בעבר, להשכיר אותו בחוזה ארוך טווח בשכירות נמוכה, לשפץ אותו ולצאת לדרך. השיטה הזו אפשרה לסלינה להתרחב מהר מאוד, כשלרוב מרגע החתימה על החוזה ועד לפתיחת המלון חולפים בערך 90 יום.
החברה צמחה מהר מאוד, ובסוף 2022 היא הונפקה בנאסד"ק דרך מיזוג ל-SPAC, לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, אלא שמאז המניה איבדה כמעט את כל ערכה. כיום היא נסחרת במחיר של בערך 8 סנטים ולפי שווי של 23 מיליון דולר. על הדרך היא שרפה לקבוצת חג'ג' חג'ג' נדלן 0% 90 מיליון שקל במיזם המשותף של השתיים.
- קבוצת חג'ג' ממשיכה במהלכים להבראת נכסי סלינה עם עסקה חדשה באתר הירדן ההררי
- קבוצת חג'ג' מציגה: הכפלת הכנסות ברבעון; המניה זינקה ב-42.5% מתחילת השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנית סלינה מאז ההנפקה
בשנים האחרונות מציגה החברה תזרים שלילי לצד חוב, שנכון להיום הוא בערך 88 מיליון דולר. מצמיחה מהירה ופתיחה של מלונות בקצב מסחרר, החברה נאלצה לשנות כיוון ודווקא לסגור מלונות עם שכירות גבוהה. כעת החברה מתכננת להמשיך את תהליך ההבראה, כשהיא צופה להגיע לתזרים חיובי ב-2025, ולצד צמצום החוב, ההשקעות של Osprey והחזון למעבר של מודל זכיינות - רפי מוסרי, המייסד השותף והמנכ"ל, נשמע אופטימי. שוחחנו עם מוסרי על המצב המורכב של החברה.
איך היתה 2023?
"מהרגע שהחברה יצאה להיות ציבורית, השוק התהפך מריבית אפס לריבית גבוהה. השינוי הזה הביא הרבה חברות לתעדף רווחיות על פני צמיחה. ב-2023 החברה לא פתחה מלונות אלא סגרה וב-2024 המגמה הזו ממשיכה. השנה היתה שנה של ארגון מחדש, המרנו הרבה חוב למניות, קרוב ל-60-80 מיליון דולר, חתכנו את המטה של החברה בכמעט מחצית, סגרנו מלונות מפסידים, וכתוצאה מהפעולות האלה החברה שרפה פחות מזומן בשנה הזו מאשר ב-2022, וב-2024 המגמה נמשכת - חתכנו את המטה בצורה משמעותית, החברה חסכה 40 מיליון דולר בשנה בהוצאות, זה מגיע מעלות המטה, עלות המימון וסגירת מלונות. בעבר רצו לראות כמה שיותר צמיחה, ועכשיו זה התהפך ורוצים לראות רווחיות, ועשינו את השינוי בצורה מאוד מהירה".
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
על כמה עומד החוב כרגע?
"החוב המרכזי שישב בחברה האם היה 147 מיליון דולר וירד בכמעט 40%. הפכנו את ההפרש למניות לפי שווי של 200 מיליון דולר".
המודל שלכם מבוסס על השכרה של הנכסים נכון?
"75% מהנכסים של סלינה הם בשכירויות זולות מאוד מה שהופך את הנכס לרווחי מהר מאוד. 25% מהמלונות היו בשכירות גבוהה, ואז בסיטואציה כמו הקורונה מפסידים הרבה כסף. עכשיו החברה סוגרת את המלונות בשכירויות גבוהות, סגרנו כבר כמעט 13 מלונות כאלה, ובהסתכלות קדימה כל שכירות שניכנס אליה תהיה רק שכירות זולה. ברגע שנגיע לרווחיות מודל הצמיחה החדש יהיה מתן זכיונות. סלינה הקימה את אייפיקו והם בונים עכשיו את מודל הזכיינות. זה יאפשר לנו לקבל אחוז מהמחזור לא משנה באיזה מצב השוק".
לא יהיה עדיף בעתיד לעבור למודל של בעלות על הנכסים?
"יכול להיות שכן, אבל זה אופי פעילות אחר. 90% מהמלונות בעולם מנוהלים על ידי המותגים הגדולים ואף אחד מהם הוא לא הבעלים של הנכסים, הכל עובד במודל של זכיונות וסלינה הולכת לכיוון הזה. כרגע אין לנו תכנית להקים קרן נדל"ן שתרכוש את הנכסים, ההפך. סלינה לוקחת מלונות קיימים והיא מייצרת בממוצע פי 2.5 יותר הכנסה על אותו מלון מאשר הפעילות הקודמת שלו".
מאיפה מגיעות ההכנסות האלה?
"אנחנו מוסיפים את כל תחום הלייפסטייל, טיולים וחוויות, ומזון ומשקאות, וכתוצאה מאלה אנחנו גם מעלים את המחיר לחדר. אנחנו יודעים לקחת מלון ולהכפיל את ההכנסה בגלל המודל העסקי שיודע להכניס הרבה תוכן וגם מקורות הכנסה חדשים".
בערים הגדולות זה לא משתלם לשלם את המחיר היותר גבוה כי אפשר למצוא גם את הלינה וגם את החוויות במחירים זולים יותר
"סלינה פתחה באוסטרליה 5 בתי מלון בשנתיים האחרונות, ואנחנו בתפוסה הגבוהה ביותר במדינה, לצד זאת שאנחנו במחיר הכי יקר לחדרים משותפים. זאת הוכחה פשוטה לכך שהמודל עובד ויש ביקושים. צריך לזכור שאנחנו חברה צעירה וכבר הספקנו לחטוף משבר גדול שהוא מגפת הקורונה וגם את העלאות הריבית. אם מסתכלים על המדינות החדשות שסלינה עובדת בהם, רואים שכל הלקחים שהפקנו במדינות הותיקות יושמו. אוסטרליה היא המדינה הכי צעירה, הגיל הממוצע של המלונות שם הוא 4 שנים, והיא הרשת עם התפוסה הגבוהה ביותר במחיר הגבוה ביותר מה שמראה שיישמנו את הלקחים".
אבל מטיילים באוסטרליה הם לא בהכרח המטיילים במקומות אחרים
"אתה מדבר על מטיילים ישראלים, מטיילים ישראלים מהווים רק 8% מסך התנועה שלנו. עובדתית היום המלונות בדרום אמריקה למשל יותר רווחיים ממלונות אחרים באזור. אני לפעמים מעדיף 60% תפוסה ולגבות 26 דולר למיטה מאשר 75% ולגבות למיטה 12 דולר. במלונאות יש דבר שנקרא ניהול תשואה, כך שאני יכול למכור את אותה מיטה באותו חדר במחיר שונה בין יום ליום ואפילו באותו יום".
איך ייראו השנים הקרובות מבחינת פעילות?
"אין הרבה חברות שחסכו הוצאות של 40 מיליון דולר בתקופה כל כך קצרה. הפכנו את המטה מ-36 מיליון דולר ל-17 עד 20 מיליון דולר. 120 המלונות של סלינה ירדו לכיוון ה-100, וגם הורדנו בחצי את עלות המימון על ידי הפיכה של חלק גדול מהחוב למניות. המהלכים האלה מביאים את החברה קרוב מאוד לרווחיות. סלינה היא המותג הכי גדול בעולם לצעירים, במהלך 5 השנים האחרונות פנו מאות פעמים לחברה בבקשות לזכיונות, המדינות רואות את החוזקה של המותג.
ברגע שעוברים משכירויות לזכיונות מונעים את החשיפה לסיכונים ומבטיחים הכנסות לא משנה מה. ברגע שהמותג חזק הדרך למנף אותו זה להוסיף עוד מוטות צמיחה, אם מוטת הצמיחה היחידה היא שכירות אתה מוגבל, ולכן המסקנה שלנו ברורה. ב-5 שנים הקרובות קודם כל יראו את החברה עוברת לרווחיות, וככל שהחברה תהיה יותר מבוססת יראו יותר צמיחה באפיקים האלה שהיא צמיחה הרבה פחות מסוכנת".
יש לכם קבוצות שונות של הטבות לבעלי מניות לפי מספר מניות בהחזקה, האם הזכאות להטבות ייפגעו במקרה של פיצול הפוך במניה?
"במקרה של פיצול הפוך נעשה את ההתאמות בשביל לא לפגוע בהטבות להן זכאים מחזיקי המניות".
אז מחיר המניה לא משקף את מצב החברה?
- 10.ירון 22/07/2024 09:26הגב לתגובה זופראיירים לא מתים רק מתחלפים לפי הגיל בד"כ
- 9.קישקוש מקושקש. אין מודל , אין תזרים . כלום. פוגזי. (ל"ת)עבדאללה 16/04/2024 09:57הגב לתגובה זו
- 8.ווי וורק בגרסת המלונאות. אויר. (ל"ת)מוטי 12/04/2024 15:38הגב לתגובה זו
- 7.תחזיר לי את הכסף! (ל"ת)חג׳ג׳ 12/04/2024 07:44הגב לתגובה זו
- 6.מהתחלה נראה הזיה, כמו WE WORK (ל"ת)מושיקו 11/04/2024 20:02הגב לתגובה זו
- 5.החיים 11/04/2024 19:44הגב לתגובה זוזה קל להיות אופטימי קצת יותר רשה לייצר חברה בעלת ערך
- 4.אוסף הוסטלים מוזנחים מלאים בקרחניסטים (ל"ת)1.2 מיליארד? חחח 11/04/2024 19:28הגב לתגובה זו
- 3.שירקן 11/04/2024 14:36הגב לתגובה זונקווה שנצליח להרוויח משהו ולגייס את החרדים הפרזיטים לצבא
- בן 12/04/2024 01:31הגב לתגובה זואכול שנאה מסכן. הלוואי תפסיד את כל ההשקעה שלך תמשיך לקוות והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד .... אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו........והקב"ה מצילנו מידם
- שי 11/04/2024 17:05הגב לתגובה זואבל בקשר לצבא דוקא מעדיף שהחרדים לא ישתטפו וישתלטו על הצבא. אז כנראה שאין קשר ביןסלינה לגיוס חרדים. קטע
- 2.אמיר 11/04/2024 14:30הגב לתגובה זוהמלונות באמת נראים 'מגניבים' לכל מיני היפסטרים שמרגישים מיוחדים ולא מוכנים כמו כולם להתפשר על Airbnb, מלון, או guest house של פעם. זה לא מודל עסקי, עם כל הכבוד למאות המיליונים שנשפכים שם. נשמע כמו Wework
- 1.kt nxh 11/04/2024 14:25הגב לתגובה זומעניין לדעת כמה החברה האלה מושכים משכורת מהחלום הזה ואיך חגג יחזיר לעצמו את 90 מיליון
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
