דרור בין רשות החדשנות
צילום: חנה טייב

רשות החדשנות: מכרז להקמת חממות שיזכו למענק של 40 מיליון שקל

הרשות מובילה מהלך להקמת 3 חממות טכנולוגיות חדשות, אשר ינביטו ויצמיחו חברות הזנק חדשות בעלות חדשנות, ויזכו לתמיכה כלכלית לצד להשקעה ישירה בחברות שיזכו במענק בקרן ההזנק החדשה
איתן גרסטנפלד | (1)

רשות החדשנות מכריזה על פתיחת הליך תחרותי להקמת 3 חממות טכנולוגיות חדשות, אשר ינביטו ויצמיחו חברות הזנק חדשות בעלות חדשנות טכנולוגיה עמוקה (דיפטק) ובעלות פוטנציאל כלכלי גלובלי משמעותי. הזוכים יקבלו תמיכה של עד 40 מיליון שקל לחממה לתקופת הזיכיון, בנוסף להשקעה ישירה בחברות שיזכו במענק בקרן ההזנק החדשה - מפרה סיד ועד סיבוב (A).

המהלך מגיע כחלק מחבילת "הבוסט להייטק הישראלי" שהשיקה רשות החדשנות בתחילת שנת 2024, הכוללת חבילה רחבה של תוכניות חדשות כמענה לאתגרים העומדים בפני ההייטק הישראלי, בדגש על הנבטת סטארטאפים חדשים תוך גיוונו של ההייטק, וחיזוק התחרותיות של האב החדשנות הישראלי מול מרכזי חדשנות עולמיים. על פי ההליך התחרותי, יבחרו שלושה גופי השקעה חדשים - אשר יכללו בין היתר בעלי מניות שהינם משקיעים פיננסיים בינלאומיים וישראלים, קרנות הון סיכון ותאגידים בעלי ערך מוסף משמעותי. אלו, יעניקו גיבוי פיננסי ומסגרת תומכת להקמה ובנייה של חברות הזנק חדשות במודלים של Venture Creation ו-Venture Building, ותמיכה בהם כל הדרך משלב הרעיון או מסחור הידע ועד שלב הגיוס ההון המשמעותי הראשוני (Round A) - לכל הפחות. כל זאת במטרה לחזק את סביבת החדשנות הטכנולוגית של ישראל בתחומים שבהם מיעוט משקיעים מתמחים וקידום תעשיות טכנולוגיות ייחודיות ומורכבות, שבהן לישראל פוטנציאל להפוך למובילה בין-לאומית.

בתכנית החממות החדשה, יזכו הגופים שיבחרו בהליך התחרותי, בהשתתפות משמעותית וחסרת תקדים בהיקפה, בסך של עד 40 מיליון שקל (מעל 10 מיליון דולר) לתקופה של 5 שנים, בדמי הניהול של החממה והקמת מעבדה מרכזית שתאפשר תמיכה במחקר והפיתוח של המוצרים שיפותחו על ידי החברות שיונבטו בה. בנוסף, יוכלו החברות שיונבטו בחממה לקבל עוד עשרות מיליוני שקלים של השקעות לא-מדללות מרשות החדשנות בשלל מסלולים, ובפרט במסגרת קרן ההזנק החדשה של רשות החדשנות, המיועדת להשקיע מעל 500 מיליון שקל בכל שנה וכוללת השתתפות בסבבי השקעה של חברות הזנק בשיעור מענק של 60% בחברות בשלבי הפרה-סיד, עד למענק של 1.5 מיליון של; שיעור מענק של 50% בחברות בשלבי הסיד, עד למענק של 5 מיליון שקל, ו-30% בחברות בשלבי Round A, עד לתקרת מענק של 15 מיליון שקל.

המענק אף יכול להיות גבוה יותר לחברות עם תנאים מועדפים (יזמים מאוכלוסיות בתת-ייצוג או שפעילותן באזורי עדיפות לאומית). כך מלבד התמיכה בהפעלת החממה הטכנולוגית עצמה, תוכל כל חברה שתונבט בחממה להתחרות בקרן ההזנק ולקבל פוטנציאלית מענקים של למעלה מ-21 מיליון שקל (כ-6 מיליון דולר) לחברה ולצמוח, תוך השתתפות משמעותית של המדינה בסיכון, משלב הרעיון או מסחור הידע ועד לשלבי הצמיחה המוקדמת- בתמיכה וליווי של החממה ובעלי מניותיה.

ההליך התחרותי יהיה פתוח לכשישה חודשים. ועל המגישים להוכיח זמינות של מקורות מימון בהיקף של 120 מיליון שקל לכל הפחות, שיוקצו ויושקעו בחממה ובחברות החממה בתקופת הזיכיון. בין היתר יבחנו המציעים בהליך התחרותי לפי היקף ואיכות הניסיון שלהם ושל בעלי המניות שלהם והערך המוסף שלהם בתחום הפעילות של החממה הטכנולוגית שתוקם, כולל שותפויות עסקיות ואסטרטגיות של המציע ובעלי מניותיו עם גופים אחרים, היקף ואיכות הניסיון של הצוות, מקורות המימון של המציע, וכן התכנית העסקית שתוצג ובכללה התמחות בתחומי פעילות ממוקדים ומוגדרים, קידום סביבת החדשנות בתחום הפעילות בישראל ומיצוב החממה כמשקיע מוביל ברמה הבינלאומית בתחום הפעילות, הצגת מגוון רחב של מקורות ליצירה ולאיתור פרויקטים חדשים ותוכנית חדשנית לעידוד רעיונאות (Ideation) וליצירת חברות חדשות (Venture Creation) מבוססות אתגרים וצורך מוכח מהשוק, תכנית מוסדרת להעברת ידע ממוסדות מחקר ישראלים וזרים לשם הקמת חברות הזנק; מדיניות לביצוע השקעות המשך בחברות החממה, וכן תוכנית עסקית שתומכת בהמשך ואף הרחבת פעילות החממה כמשקיע מוביל גם לאחר חמשת שנות הזיכיון.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "תכנית החממות הטכנולוגיות החדשה שאנחנו משיקים היום מצטרפת לשורה של צעדים שהשקנו בחודשים האחרונים כדי לקדם את סביבת החדשנות בישראל, ובפרט קרן ההזנק וקרן יוזמה החדשה. אחת מהיתרונות המרכזיים של החממות הטכנולוגיות לאורך שנות פעילותן, היא יכולתם לייצר חברות בעלות חדשנות עמוקה (דיפטק) בישראל, לעיתים קרובות ממש משלב הרעיון או המחקר האקדמי, תוך השתתפות המדינה בסיכון. התוספת שאנחנו רוצים לראות מהחממות החדשות שיבחרו בהליך התחרותי, היא היכולת למשוך בעלי מניות ושותפים פיננסיים ישראלים ובינלאומיים חזקים שיאפשרו תמיכה בחברות לאורך זמן רב יותר, משיכת ההון הפרטי הנדרש לצמיחתם ולגדילתם לשווקים הבינלאומיים, והפיכתם לחברות גדולות וברות קיימא בישראל. בצורה זו אנו מאמינים כי החממות יוסיפו לחזק את התחרותיות של ישראל מול מרכזי חדשנות עולמיים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוכת צל 08/04/2024 16:22
    הגב לתגובה זו
    רוצים חממות לפלפל עגבניות מלפפון פרחים .
בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.

אייפון מתקפל, ג'ון פרוספראייפון מתקפל, ג'ון פרוספר

יוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?

אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפל

אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.


ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:

החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.

אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב

אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.

לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.

הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.