הכנסת
צילום: קובי הר צבי

אגף חדש במשרד המדע: יזהה הזדמנויות וסיכונים טכנולוגיים

הממשלה אישרה את הקמת אגף "קו האופק" אשר ישמש כמנגנון "סריקת האופק" (Horizon Scanning) של ישראל - גוף מחקר לזיהוי והערכה של מגמות עולמיות וטכנולוגיות מתפתחות, לצורך השפעה על תכניות ארוכות טווח של הממשלה
איתן גרסטנפלד | (2)

הממשלה אישרה את הקמת אגף "קו האופק" במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, אשר יזהה מגמות טכנולוגיות מתפתחות עבור תכניות ארוכות טווח לממשלה בדומה למנגנונים של מדינות מתקדמות בעולם.

על פי המשרד, הוחלט על העברת "מנהלת המודיעין הלאומי" ממשרד ראש הממשלה למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אשר ארגונה כאגף חדש במשרד המדע - אגף "קו האופק". בראש האגף יעמוד ד"ר ויקטור ישראל ששימש כראש מנהלת המודיעין הלאומי. האגף ישמש כמנגנון "סריקת האופק" (Horizon Scanning) של ישראל - גוף מחקר לזיהוי והערכה של מגמות עולמיות וטכנולוגיות מתפתחות, לצורך השפעה על תכניות ארוכות טווח של הממשלה. זאת, בדומה למנגנוני "סריקת אופק" במדינות מתקדמות אחרות.

משימותיו העיקריות של האגף הן הצבעה על הזדמנויות וסיכונים לעוצמה הטכנולוגית של ישראל, התמודדות עם איומי זליגת ידע וטכנולוגיה, וחיזוק חוסן שרשראות האספקה בתעשיות המפתח. בנוסף, יפתח אסטרטגיה לאומית לאזור האינדו-פסיפיק. האגף ימשיך ליישם ולפתח יכולות מחקר מבוססות בינה מלאכותית במעבדה טכנולוגית שתעבור למשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה. כמו כן, ינהל קשרים עם גופי "סריקת אופק" בעולם וישתף פעולה עם גורמי מודיעין ואקדמיה בישראל.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: "החדשנות הישראלית היא נכס לאומי קריטי ומפתח לחוסנה של מדינת ישראל, במיוחד בעתות משבר. שילובו של אגף 'קו האופק' יאפשר מודיעין אזרחי איכותי לתכנון מושכל של התחומים המדעיים והטכנולוגיים החיוניים לעתידה של מדינת ישראל״.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלון 08/04/2024 10:57
    הגב לתגובה זו
    בטח ירשמו בדרישות השכלה, ללא בגרות
  • 1.
    אבנר 07/04/2024 16:37
    הגב לתגובה זו
    היה מתריע על הסכנה בהעברת מזוודות הכסף ע"י נתניהו והדתיים לחמאס. חבל.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.