ורד בן ארי
צילום: צילום מסך מתוך המקור, רשת 13

גרושתו של מייק בן ארי מואשמת בהעלמת הכנסות של 6 מיליון שקל

ורד בן ארי קיבלה, לכאורה, מבעלה לשעבר 6 מיליון שקל להשקעה בחברות זרות. ברשות המסים לא קונים את הסיפור שלה וחושדים שלא מדובר באמת בכסף להשקעות אלא בהכנסות שקיבלה במהלך השנים 2013-2021, שעליהם לא דיווחה. היא שוחררה בערבות של 600 אלף שקל
נחמן שפירא | (6)

ורד בן ארי, גרושתו של מייק בן ארי שהודה בהונאת משקיעים תמימים (בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקלים) - אבל הכסף ירד לטימיון - חשודה בהעלמת הכנסות של 6 מיליון שקל, שאותם על פי החשד קיבלה מבעלה לשעבר, במהלך השנים 2013-2021 ולא דיווחה עליהם. היא קיבלה את הכסף לכאורה כדי להשקיע בחברות זרות אבל ברשות המסים חושדים שזה לא הסיפור האמיתי.

לאחר הפיכת החקירה לגלויה, הגיעו חוקרי היחידה לביתה של החשודה שם ערכו חיפושים ותפסו מסמכים וחומרי מחשב. כמו כן, בן ארי נחקרה באזהרה ובנוסף אליה נחקרו מעורבים נוספים בפרשה. השופטת צפורה משה מבית משפט השלום בתל אביב שחררה את בן ארי בתנאים מגבילים.

 

חומרי החקירה מעלים כי החשודה קיבלה בין השנים 2013 ועד 2021 סכומים בגובה של כ-50 אלף שקל מידי חודש בהעברות בנקאיות ובמזומן, עליהם לא דיווחה במשך השנים או שילמה את המס כחוק בגינם. עוד עלה כי בדוחותיה  לשנים 2020-2021 דיווחה בן ארי לראשונה על סכומים מסוימים מתוך ההכנסות שהתקבלו, אולם מדובר בדיווח חלקי וללא אסמכתאות מתאימות, שאף תוקנו ובוטלו ביוזמת החשודה.

 

בן ארי שוחררה בתנאים מגבילים ביניהם ערבות עצמית על סך 300,000 שקל, וערבות צד ג' של 300,000 שקל נוספים ואיסור יציאה מהארץ ל-180 יום.

ורד בן ארי. צילום מסך מתוך ״המקור״, רשת 13

ורד בן ארי. צילום מסך מתוך ״המקור״, רשת 13

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בן ארי עצמו נעצר ונחקר לפני שנתיים ע"י רשות ניירות ערך, ואז ברח לבוסניה באמצעות דרכון של חברו, חנן אייזנשטאט. הוא טען שבן ארי גנב לו את הדרכון אבל לבסוף הורשע על פי הודעתו בעבירות של שיבוש הליכי משפט והפרת הוראה חוקית ונשפט לקנס של 50 אלף שקל ו-7 חודשי עבודות שירות. 

בן ארי הוסגר השנה לישראל ונשלח לכלא, לתקופה של 5-9.5 שנים, לאחר שהורשע, על פי הודאתו, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים ועבירות של הלבנת הון. הוא הורשע בגיוס כספים תוך הצגת מצגי שווא ושימוש בכספים למטרות אחרות מאלה שהציג למשקיעים.

קיראו עוד ב"משפט"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מומלץ לעצור עד גמר הליכים ואו ערבות במזומן של שלוש 25/07/2023 16:03
    הגב לתגובה זו
    מומלץ לעצור עד גמר הליכים ואו ערבות במזומן של שלוש מיליון שקל ולא היא תימלט מהארץ מהר מהמצופה
  • 4.
    איציק 25/07/2023 14:15
    הגב לתגובה זו
    בארה״ב כנראה היה מסיים את חייו בכלא
  • 3.
    משנ 25/07/2023 14:11
    הגב לתגובה זו
    אם באמת היתה כאן דיקטטורה, היית כבר קבור בצינוק לכמה שנים טובות.
  • 2.
    יוס 25/07/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
    התשובה לדקטטורה זה מרד מיסים
  • טרוריסט -זה מה שאתה (ל"ת)
    פיני 25/07/2023 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    E 25/07/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
    יש עוד הרבה עבודה
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.