הבעיה בפוליסה לרעידות אדמה והאם ביטוח הדירה שלכם מכסה מפני נזק?
רעידת אדמה בדיון שנערך בוועדת הכספים בכנסת בנושא "המוכנות הכלכלית של מדינת ישראל לרעידות אדמה" התריע שי שדה, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח נגד מדיניות רשות שוק ההון, חיסכון וביטוח שדורשת מבעלי ביטוח מבנה שביתם נהרס לבנות אותו מחדש בתוך שנה, אחרת יזכה לשיפוי חלקי של כ-60% בלבד.
"יש בעיה בפוליסה הזאת, היא לא מושלמת עד הסוף. גם מי שכבר עשה ביטוח חברות הביטוח מחייבות אותו לבנות מחדש את הדירה שלו תוך שנה. כולנו רואים מה קורה בעולם, אף אחד לא מתאר לעצמו שאחרי אירוע של רעידת אדמה מישהו באמת יצליח לבנות את הבית שלו תוך שנה - ואם זה לא יקרה תוך שנה הוא יהיה בחיסרון כיס די גדול. פעם שניה, יש כשל שוק וכשל ביטוחי בנושא של חיזוק מבנים, מספר חברות הביטוח שמאפשרות ביטוח לקבלנים שיעשו חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה כמעט ולא קיים היום במדינת ישראל ואז אם כבר יש מבנה שמעוניין לעשות תמ"א 38 או חיזוק כזה או אחר כשהוא בא לבטח את עצמו הוא מוצא את עצמו בבעיה ואלה דברים שצריך לטפל בהם".
בתגובה לדבריו של שדה פנה ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, לנציג רשות שוק ההון בדיון: "מה שאנחנו רואים בעולם בנושא הזה של רעידות אדמה - המציאות של לשפץ את הבית בתוך שנה זה כמעט בלתי אפשרי. צריך להקל על האנשים באופן כזה של לתת להם מרווח זמן יותר גדול. אז אתה (נציג רשות שוק ההון) בעצמך אומר שבין יתר הדברים אתם דיברתם על זה, אז למה לא משנים?".
לאחר מכן, התרעם ח"כ גפני על היעדרה של הסברה מספקת מצד המדינה בנושא חשיבותו הרבה של ביטוח דירה: "אין אזרח במדינת ישראל שראה בשנים האחרונות קמפיין פרסומי של ממשלת ישראל או רשות שוק ההון בנושא הזה שבעקבות רעידות אדמה יש צורך חיוני של ביטוח דירה"
- משרד התחבורה מגביר היערכות לרעידת אדמה הרסנית
- רעידת אדמה בבנגקוק: האם תהיה לה השלכה כלכלית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 8.מי שמפחד מרעידה 22/02/2023 15:57הגב לתגובה זויש כיסוי חדש שאם הנזק 70% מערך הדירה מקבלים את כל שווי ערך הנכס אם הדירה שווה 1.5 מיליון , גם תקבלו 1.5 מיליון כדי שתוכלו ללכת ולרכוש מיידית נכס במקום אחר וגם הקרקע עם הנכס ההרוס נשארת שלכם לתמיד, מכיוון שעד שייבנו מחדש ייקח זמן שנתיים-שלוש ולכן כדאי לרכוש את הכיסוי הזה
- 7.הזוי 20/02/2023 22:21הגב לתגובה זווהוא לא יודע כלום אבל כלום על החים בארץ על הכלכלה על מוסדות כספיים פשוט הזוי על זה צריך להלחם לא על הרפורמה המשפטית והשטויות רק לא ביבי
- 6.חתיכת מטומטמים אני משלם על זה 1000 שח לדירה כל שנה (ל"ת)גנבים 18/02/2023 01:33הגב לתגובה זו
- 5.ארי 17/02/2023 14:53הגב לתגובה זואם אני עושה ביטוח ונגרם הנזק ההגיוני ביותר שישלמו לי לפי הערכה את שווי הנזק ואני אבנה מתי שאוכל או לא אבנה בכלל , דמי הביטוח פשוט מגיעים לי בלי טובות
- 4.לא תהיה רעידת אדמהה בישראל (ל"ת)בע"ה, באבא בובה 16/02/2023 10:25הגב לתגובה זו
- 3.אבי1 13/02/2023 18:57הגב לתגובה זותבואו כל יום
- 2.לא יאמן ! 13/02/2023 18:42הגב לתגובה זויודעים 00000000000000000000 אחד גדול !!
- 1.אמנון 13/02/2023 16:25הגב לתגובה זומה הטעם לעשות ביטוח שלא מכסה את הבנייה?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
