מרחב ישן מול מרחב חדש; נאס"א צריכה לתעל את ה-SpaceX הפנימי שלה
סוכנות החלל האמריקנית נאס"א ביטלה בשבת שוב את משימת הארטמיס 1 שלה, מסיבה הנראית דומה לדחיית השיגור שהיה אמור להתרחש מוקדם יותר השבוע: עיכובים בהתקדמות דלק המימן. הביטול לא צריך להפתיע, חקר החלל היא עבודה קשה. ובכל זאת, הבעיות ממחישות הבדל מרכזי בין תעשיית החלל הישנה ותעשיית החלל החדשה. נאס"א אימצה כמה עקרונות חלל חדשים, אבל ייתכן שהיא תרצה ללכת קצת יותר רחוק ולתעל את ה-SpaceX הפנימי שלה כדי לעזור להאיץ את הפיתוח, למנוע הפתעות ובסופו של דבר להוזיל עלויות. SpaceX, כמובן, נוסדה על ידי אילון מאסק בשנת 2002 - כמעט עשור לפני הטיסה האחרונה של מעבורת החלל ובזמן שנאס"א התחילה את תוכנית השיגור לחלל SLS. תכנית ה-SLS היא בעצם הרקטה החזקה ביותר שנאס"א בנתה אי פעם ושתשמש גם כמשגר למשימות ארטמיס. תעשיות החלל הישנות והחדשות פיתחו במקביל מערכות חלל תוך שימוש בעקרונות עיצוב שונים מאוד. בעוד נאס"א עיצבה בקפידה מערכות עבור ה-SLS, באופן שהביא בהצלחה את האדם לירח, SpaceX אימצה את הטכנולוגיה הקיימת מהמדף, מחזרה את העיצובים, תיעשה את הייצור, ולמען האמת, פוצצה הרבה דברים לאורך הדרך. על פני השטח, שיטת העיצוב והפיתוח של SpaceX נראית מסוכנת יותר מאלה של נאס"א, אבל זה הניב אמינות גבוהה ועלויות תפעול שהן חלק קטן מההוצאות של נאס"א. "להיכשל, להיכשל, להיכשל וללמוד" - פרדיגמה עיצובית שבסופו של דבר היא מהירה וזולה יותר משיטות עיצוב חלל מסורתיות, לדברי מייסדת The Exploration Company, הלן האבי. "הסכום הכולל של הכסף בדרך הזו הוא הרבה פחות מאשר אם אתה עובד חמש שנים על הדגם". הנקודה שלה: אם כבר עובדים חמש או שש שנים על בדיקה של תוכנית, עדיף לעבוד בצורה מושלמת. חברת Exploration של האבי מתכננת חלליות רב פעמיות שיכולות לתדלק ולפעול בחלל לפרקי זמן ארוכים. האבי מנסה בעצם לשבש מעט את החללית אוריון בדיוק כמו שאילון מאסק שיבש מערכות שיגור חלל. היא צופה שבעתיד העלויות תהיינה נמוכות הרבה יותר בכל הקשור להובלת דלק, ציוד ואנשים בין כדור הארץ והירח למשל. נאס"א מבינה שהזמנים משתנים. חללית הדרגון הניתנת לשימוש חוזר שנבנתה על ידי SpaceX פותחה בשותפות מסחרית-ממשלתית, ונאס"א מאמצת פרדיגמה דומה עבור תחנת חלל מסחרית חדשה. אם החוויה עם רקטות SpaceX וקפסולת הדרקון חוזרת על עצמה, התחנה המסחרית אמורה להיות זולה יותר לבנייה ולתפעול. זה טוב לכולם: נאס"א, SpaceX ושלל סטארטאפים כמו זה של האבי, שרוצים לבנות ולהצמיח כלכלת חלל חדשה.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
אנבידיה מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- אנבידיה רוכשת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
