בצלאל מכליס מנכל אלביט מערכות
צילום: אסף שילה. ישראל סאן
ראיון

"הזכיה במגה פרויקטים מהווה שינוי משמעותי בדרך שהחברה מתנהלת"

למרות הפספוס בדוחות באלביט מערכות גאים בתוצאות וטוענים שיש להסתכל על הצבר הרב רבעוני כדי להעריך את הצמיחה, בנוסף מציינים בחברה שהוצאות השכר מאפשרות שמירה על כוח אדם איכותי ומסבירים את האסטרטגיה שמשיגה לחברה מגה פרוייקטים
גיא טל | (4)

אלביט מערכות אלביט מערכות 2.15%  פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של השנה ושוב פספסה את הצפי, בשורה העליונה במעט ובשורה התחתונה באופן יותר משמעותי. למרות הפספוסים הנהלת החברה מביעה שביעות רצון מהתוצאות.  בצלאל (בוצי) מכליס מכליס נשיא אלביט אומר: "זהו רבעון שיא נוסף של אלביט, הצבר בשיא של כל הזמנים, המכירות החציוניות עלו ביחס לשנה שעברה ב-10%. רואים המשך מגה פרויקטים שהחברה חתמה, שזה שנוי משמעותי בדרך שהחברה עובדת ומתנהלת. זה בנוסף לפרויקטים בינוניים וקטנים שהיא תמיד הביאה. זה קפיצת מדרגה בדרך שבה החברה עובדת בדרך שבה החברה חושבת ואיך שהיא מתנהלת".  מכליס מסביר את הסיבות לגידול בפעילות החברה שנובעת מהעלייה בתקציבי הבטחון ברחבי העולם בחודשים האחרונים: "ישנם שלושה פרמטרים מרכזיים - ראשית, הקונפליקט באוקראינה, שמשפיע על כל אירופה ועל נאטו, השני זה סין, שממשיך להשפיע על כל האסיה פאסיפיק כולל בתקציב האמריקאי, והשלישי המתיחות עם אירן, שבגלל הסכמי אברהם מייצרת לנו הזדמנויות משמעותיות.  "כל האירועים האלה מייצרים גידול בתקציבי הבטחון וגידול משמעותי בביקושים ויותר מזה גידול בביקושים לתעשיות מקומיות ולאלביט יש עשרות חברות בנות ברחבי העולם. יש לנו גם פורטופוליו מאד רחב ומאד רלוונטי לצרכים שאנחנו רואים בשוק. אנחנו רואים גידול בביקושים כמעט לכל אורך מגוון המוצרים שלנו. בתחום מערכות מודיעין, מערכות מל"טים, חימוש מונחה מדוייק, מערכות רשתיות - תקשורת ושליטה ובקרה, רק"מ, תחמושת לרק"מ והשבחות רק"מ, וכן בתחום מערכות ל"א (לוחמה אלקטרונית), כלומר יש גידול בכל תחומי הפעילות שלנו.  "אנחנו ממשיכים להשקיע בחדשנות סכומים משמעותיים. דוגמה אחת היא הלייזר האווירי רב העוצמה במערכות אוויריות. אנחנו חושבים שזה ישנה מציאות. זה גם מכניס את אלביט לתחום מערכות הגנה אווירית שזה תחום שלא היינו בו בעבר.  "סך הכל החברה ממשיכה בצמיחה גם בצבר וגם במכירות אני חושב שיש פוטנציאל גדול ומאד משמעותי קדימה. חלק מהמפעלים שלנו עובדים 3 משמרות כדי לספק את הביקושים הגדולים וכן הרחבנו קווי יצור, בישראל ובעולם".  ש. הזכרתם צמיחה של 10% במחצית הראשונה אבל ברבעון יש קיפאון, חצי שנה לאחר תחילת המלחמה באוקראינה ועדיין אין עליה במכירות? יוסי גספר, משנה לנשיא אלביט: "מקודם הזכרנו את עליית המדרגה בצבר ההזמנות שלנו על ידי זה שאנו זוכים יותר יותר במה שאנו קוראים "מגה פרויקטים" של מאות מיליוני דולרים לעסקה. אחד הדברים שמאפיינים עסקאות כאלה זה שיש להן אבני דרך מסוימות שלא תמיד עובדות לפי רבעונים אלא מתפרסות לאורך התקופה. לכן מה שנכון להסתכל, היה נכון בעבר ושבעתיים נכון כיום, זה על התוצאות הכספיות של החברה בראיה רב רבעונית, סדר גודל של 4 - 5 רבעונים ולא פר רבעון ספציפי כזה או אחר, כי אבן הדרך יכולה להגיע ב-31 בחודש הזה או בחמישי בחודש הבא וזה נופל בין רבעונים.  ש. מה אם כן הצמיחה הרב שנתית שניתן לצפות לה בהמשך? גספר: "לגבי ההמשך האינידקטור הכי טוב הוא הצבר. הוא בעצם אומר לך מה יהיו המכירות בטווח הקרוב והבינוני. הצבר צמח בצורה מאד משמעותית ולכן הצבר הזה יתורגם למכירות בתקופה הקרובה.  "יותר מזה, אנחנו מפרסמים כמה אחוז מהצבר יימכר בשנה הזו ובשנה הבאה. ואם תעשה חשבון תראה שהצבר מצביע על צמיחה של מאות מיליוני דולרים בששת הרבעונים הבאים בהשוואה למה שהיה לפני שנה. לכן סך הכל הצבר הוא האינדיקטור הכי טוב לצמיחה של החברה בעתיד". מכליס: "בחציון גדלנו בעשרה אחוז ביחס לרבעון המקביל אשתקד ובנוסף גדלנו גם בצבר. הגידול בצבר יתבטא בגידול במכירות ואתה רואה שהגידול בצבר הוא משמעותי".  ש. מה ההשפעה של עלויות השכר על תוצאות החברה? גספר: "בסופו של דבר התמודדנו די יפה עם מה שקרה במשאבי אנוש. אמנם זה עלה לנו, כפי שראינו בדו"ח של הרבעון הקודם שהייתה לנו הוצאה חריגה כתוצאה מעלייה מאד דרמטית במחיר המניה. התופעה הזו יכולה ללוות אותנו גם בעתיד, אבל בראיה כללית, זה לא דבר מהותי לחברה. זה פוגע קצת בשורת הרווחיות, אבל בסך הכל הכסף הולך למקום מאד טוב בשמירה על כוח אדם איכותי בתוך החברה, וכשאנחנו משווים את עצמנו לתעשיות אחרות ולגופים אחרים בארץ בתחום ההיטק סך הכל אנחנו מצליחים לשמור על תחלופת העובדים ברמה מאד סבירה".  מכליס: "אנחנו גם מגייסים אנשים מצויינים שרוצים לבוא אלינו גם בגלל הרלוונטיות שלנו והתרומה שלנו למדינה, וגם בגלל היכולת שלנו להציע מגוון טכנולוגי כל כך רחב  שלמעט חברות יש את היכולת להציע, ובאמת הנכס הכי גדול שלנו זה האנשים".  בחודשים האחרונים החברה דיווחה על כמה חוזים גדולים מאד, מה שהיא מכנה "מגה פרויקטים". מכליס מזכיר את ההזמנה בגובה 660 מיליון דולר של מערכות מודיעין באירופה, את זו של 550 מיליון דולר מאסיה פאסיפיק של מערכות לוחמה רשתיות ו-220 מיליון דולר של ראשי ביות. כל אלו בנוסף לכמה חוזים נוספים בגודל בינוני או קטן שנחתמו בחודשים האחרונים. ש. האם הזכיה במגה פרויקטים זה משהו שקשור לשינוי בשוק או משהו שקשור לשינוי בחברה עצמה? ת. "גם וגם. זה נובע ראשית כל מכך שיש הוצאה יותר גבוהה על ביטחון בעולם. אבל זה נובע גם משני דברים אסטרטגים שאנחנו עשינו. הראשון אסטרטגיה רבת שנים של מיקום לוקאלי. יש לנו עשרות חברות בנות שנמצאות במקומות הביקוש. אחד השינויים בשוק הוא לא רק עלייה בביקוש אלא גם רצון לייצור מקומי כדי להיות יותר עצמאיים. יש לנו חברות בנות במדינות כמו אנגליה, גרמניה, אוסטרליה, הודו וארצות הברית שמוכרות בעצם לשוק המקומי כי המדינות רוצות לשמור על עצמאות הייצור. "הדבר השני הוא הפורטופוליו שלנו שהשקענו בו הרבה מאד והוא זה שמאפשר לנו למכור גם מוצרים, גם מערכות וגם מערכים, שזה מערכות של מערכות, שבהם יש לנו ורטיקליות של שרשרת הערך. אנחנו מחזיקים גם בתקשורת וגם בל"א, במכ"מ, באלקטרו אופטיקה, בלייזר ועד סגירת המעגל עם החימושים המדוייקים. כך נוצרים חוזים שהם בעצם מכירה של מגה פרויקט שמורכב מהרבה חלקים. "אנחנו יודעים, אם כן, להביא ללקוח שלנו פתרון אינטגרטיבי שלם ממקום אחד "וואן סטופ שופ", ולהתאים את הפתרון לצרכים הספציפיים שלו. בגלל שאנחנו שולטים בכל שרשרת הערך. זו האסטרטגיה של החברה, שנבנתה במשך שנים, גם אורגנית וגם על ידי רכישות. כך שזה לא קרה במקרה. לא כל החברות בעולם הצליחו למנף את השינויים בשוק כמו שאלביט עשתה וזו תוצאה של האסטרטגיה שלנו".  ש. כיון שחברות ישראליות מנועות ממכירת נשק לקונפליקט באוקראינה, איך הוא משפיע על פעילות החברה? ת. "אלביט מחויבת לחלוטין לכל חוקי היצוא הביטחוני של מדינת ישראל ופועלת לפי כל הכללים והחוקים.  "עדיין הגידול בביקושים באירופה הוא לא באספקה לאוקראינה. הוא קשור לכל מדינות אירופה, גם מזרח וגם מערב, כדי להתכונן ליום הדין אם יגיע בעקבות הלקחים של מה שקורה באוקראינה. זה נכון לכל מדינות אירופה. זה נכון בפינלנד, הולנד וכן בשבדיה גרמניה ואנגליה שם יש לנו חברות בנות ועוד מדינות רבות.  ש. האם נוצר יתרון תחרותי לחברות המתחרות שכן מוכרות מוצרים לאוקראינה וצוברות ניסיון מבצעי במוצרים שלהם, מה שנמנע מאלביט? ת. "הניסיון הצבאי שמגולם במערכות של אלביט הוא רב מאד כתוצאה משימוש גם בארץ וגם במקומות אחרים. כולל שימוש באפגניסטן שסיפקנו לאמריקאים. במבצע עלות השחר חלק משמועתי מהמערכות שלנו היה מאד רלוונטי והשתתף, זה דוגמה לזה שאנחנו רלוונטים, שאנחנו חשובים למערכת הביטחון, וכמובן שמערכות שנעשה בהן שימוש כאן בארץ נמכרות אחר כך בעולם.  "לכן, אין לנו בכלל בעיה במערכות של ניסיון מבצעי, ההיפך, המערכות הישראליות הן מובילות בעולם ברלוונטיות שלהן ללקחים שמופקים בעקבות המלחמה כעת באוקריאנה: שימוש במל"טים, מערכות ל"א, חימוש מדויק, גם קרקעי, וגם אווירי, וגם מערכות רק"מ והגנה על מערכות רק"מ. כל ההתמודדות כנגד איומים א-סימטריים כמו רחפנים. בכל התחומים האלו שהרלוונטיות שלהם רק התחזקה בעקבות המלחמה, הניסיון שלנו חזק. גם מערכות מודיעין זמן אמת זה בדיוק החוזקה של אלביט והיכולת שלנו לסגור מעגל בין מודיעין לבין מערכות יורות מדויקות. "לכן לטעמי זה לא הפואנטה, מכירה כזו או אחרת למה שקורה באוקראינה, כי אנחנו מקפידים על הנחיות משרד הביטחון. הגידול בביקושים הוא לא בעקבות מה שנצרך ספציפית באוקראינה אלא בעקבות הגידול בהוצאה לביטחון בכל המדינות באירופה ובעולם. בגלל שלושת הווקטורים שמנינו: סין, אירן רוסיה. זו הסיבה לגידול בביקושים".  אלביט פעילה גם בשוק המיזוגים והרכישות. אחת הרכישות המפורסמות שלה בשנים האחרונות הייתה רכישת תעש תמורת 1.8 מיליארד שקל בשנת 2018. דיברנו על אסטרטגיית הרכישות של החברה. ש. לפני כמה שנים ראינו רכישה משמעותית של תעש ואלביט ממשיכה לרכוש, אתם רואים את נושא המיזוגים ורכישות כחלק מאסטרטגית הצמיחה שלכם? ת. "בוודאי. הרבה אנשים הרימו גבה כשהתרחשה רכישת תעש, והעלו ספיקות לגבי הרלוונטיות שלה לאלביט והיכולת של אלביט למנף אותה, עכשיו כולם רואים שהיא מביאה לנו הרבה ערך. "זו רכישה שאנחנו מאד גאים בה אבל היא לא היחידה. יש לנו רכישות בארצות הברית גם בתחום מערכות ראיית ליילה וגם בתחום הימי שהן מוצלחות לא פחות ומביאות לנו הישגים משמעותיים קדימה. אלביט יודעת לעשות טוב מיזוגים ורכישות, גם מבחינה תפעולית וגם מבחינה ניהולית. רוב הרכישות והמיזוגים שלנו מצליחים ומוכיחים את עצמם בלוח זמנים יחסית קצר. "זה עולם של חברות גדולות, זה עולם שבו אם אתה רוצה באמת להצליח אתה צריך להיות עם פורטופליו עשיר וורטיקלי ביכולות שלך. לכן אנחנו רואים בהחלט באסטרטגיה שלנו רצון לממש עוד רכישות קדימה. אנחנו עובדים על זה באופן אינטנסיבי. היה לנו גיוס חוב מאד מוצלח שביצענו בשנה שעברה של כ-2 מיליארד שקל בדיוק לטובת הייעוד הזה בתנאים מאד טובים. ואנחנו ממשיכים להסתכל קדימה בעולם המערבי שרלוונטי לנו ובו אנו פועלים. "יחד עם זאת אנחנו גם יודעים לקחת פעילויות שהן לא בליבת העיסוק של החברה, שהיו פעם וכבר לא. חברת עשות אשקלון נמכרה, לא בגלל שהיא לא טובה אלא כיוון שהיא פחות מתאימה לפעילות של אלביט היום. לכן מכרנו אותה וייצרנו עוד מזומנים בקופה כדי לאפשר לנו להמשיך להתמקד ברכישות חדשות שיתאימו לפורטופוליו שלנו בתחומים שמתאימים לנו. ש. ספציפית בשוק הישראלי בו יש כמה חברות גדולות - האם יש סיכוי למיזוגים נוספים? ת. "בשוק הישראלי יש היום שלוש חברות גדולות. אלביט היא הגדולה שבהן, התעשייה האווירית היא השנייה ואחר כך רפאל. שתי החברות האחרות הן חברות ממשלתיות ולכן ההחלטה לגבי רכישות ומיזוגים בהקשר הזה תלויה בהחלטה של המדינה מה לעשות עם אותן חברות. זה לא בידיים שלנו, אם וכאשר זה יהיה רלוונטי נבחן את זה לגופו של עניין. כרגע זה פחות רלוונטי.  "עדיין יש במדינת ישראל הרבה מאד רעיונות וטכנולוגיות וסטארט אפים. אלביט עושה רכישות ומיזוגים משתי סיבות. סיבה אחת זה להרחיב את הפורטופוליו, וסיבה שניה זה לייצר פוציזיית שוק. רכשנו למשל את חברת רוקאר, חברת סטארט אפ מירושלים. זו חברה שעוסקת בטכנולוגיות של מקלטי ג'יפיאס מאד מדוייקים שמאפשרים שיפור של ראשי הביות שלנו. זו דוגמה לטכנולוגיה שלא הייתה באלביט. זו רכישה קטנה אבל משמעותית כחלק ממוצרים נוספים.  "אם יהיו כאלה הזדמנויות בישראל אנחנו נבחן אותם לגופו של עניין. בחברות הגדולות אני לא מזהה כרגע מטרות משמעותיות כאן בארץ בגלל מה שציינתי קודם, אבל יש בהחלט מטרות ראויות בחוץ לארץ".   מכליס גאה גם בפעילות האזרחית אליה מתרחבת החברה: "חלק מהידע שנוצר פה רלוונטי גם לתחום האזרחי. בתחום התעופה האזרחי יש לנו מוצרים מצילי חיים, הסקטור חוזר לעצמו אחרי הקורונה ואנחנו רואים עלייה בביקושים. גם בתחום הרפואי יש ביקושים לא קטנים. יש לנו חברה בארצות הברית וגם חתמנו בשבוע שעבר הסכם עם בית חולים שיבא שמאפשר לנו לקחת את הטכנולוגיה  שלנו ולהשתמש בה במוצרים וביישומים רפואיים. חתמנו על הסכם שאני בטוח שיניב הישגים בתחום הרפואי וייצר גם הכנסות בהמשך. "יש לנו גם פעילות משמעותית וחשובה בתחום האנרגיה הירוקה שעוד תתפתח. כל זה בעצם זה לקחת את כל הפרוטופליו הענק שהתפתח פה ולהביא אותו לתחומים חדשים. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עוזי 08/09/2022 20:23
    הגב לתגובה זו
    עד מתי בצלאל מכליס תיתן לנו להפסיד , מ הדוחות שלך אנחנו בהפסד ,בוא נמשיך להוריד את המניה לשפל עד מתייייי
  • 3.
    שרון 16/08/2022 15:30
    הגב לתגובה זו
    אנשים בורחים מהחברה בהמוניהם (עובד)
  • 2.
    עוזי 16/08/2022 14:08
    הגב לתגובה זו
    היום אלביט צריכה לעלות לפחות 5% .
  • 1.
    רפי ח. 16/08/2022 14:05
    הגב לתגובה זו
    אלביט היא חברה מוצלחת בזכות מנהליה ובראשם בוצי. קטונטי מכדי לתאר את יכולותיו, הוא פשוט ענק !
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?