אביגדור ליברמן
צילום: תמר מצפי

המדינה מעלה תחזיות - הכנסות של 457 מיליארד שקל השנה

אגף הכלכלנית הראשית מפרסם עדכון לתחזיות והמגמות המקרו-כלכליות לשנת 2022. על פי התחזית שגובשה בצוות מקרו ותחזיות באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, תחזית הכנסות המדינה העדכנית לשנת 2022, עודכנה כלפי מעלה ועומדת כעת על 456.6 מיליארד שקל. נתון זה גבוה משמעותית מהתחזיות הקודמות שעמדו על 420 מיליארד דולר. עם זאת, העלייה בתחזית די ברורה לאור החודשים האחרונים הטובים, אם כי, קיים חשש שהחולשה בנאסד"ק והפגיעה בחרות הטכנולוגיה, לצד פיטורי עובדים וירידה בצמיחה, תפגע במשק בחודשים הקרובים. 

• הצמיחה בשנת 2022 צפויה להסתכם ב- 4.9%.

קצב הצמיחה החזוי בשנת 2023 יעמוד על 3.5%. הרכב הצמיחה החזויה בישראל מראה שגם בשנת 2022 הצמיחה צפויה להיות מובלת על ידי הגידול בצריכה הפרטית. ההשפעה השלילית של ההתפתחויות הכלכליות בעולם צפויה לבוא לידי ביטוי בעיקר בשנת 2023.

 

• שיעור האינפלציה בישראל עומד על 4.1%, נכון לחודש מאי 2022, והוא נמוך מהממוצע במדינות ה - OECD. התחזית לשנת 2022 עומדת על 4.2%, ולשנת 2023 על 3%.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    חלומו של פוטין מדינה עשירה אזרחים עניים (ל"ת)
    זה הכסף שלנו 09/07/2022 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אני 07/07/2022 16:04
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל שומר את הכסף במרתפים.
  • 8.
    תומר 07/07/2022 13:40
    הגב לתגובה זו
    אחרי כל העושק של המיסים? אין חי, צומח או דומם שאנחנו לא משלמים עליו מס
  • 7.
    רונן 07/07/2022 13:30
    הגב לתגובה זו
    הכל נשמע מעולה, צריך לדאוג לאזרחים ולזוגות הצעירים, לפתוח את הברז בתבונה ולהיטיב עם אלו שזקוקים נואשות לעזרה
  • 6.
    נורית 07/07/2022 13:27
    הגב לתגובה זו
    והתחזיות נשארות כאלה והמציאות טופחת
  • 5.
    פעלולי בחירות (ל"ת)
    אלי 07/07/2022 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יוס 07/07/2022 11:21
    הגב לתגובה זו
    הכל על גב העצמאים שעוד לא ראו שקל מהקורונה .
  • 3.
    שוחטים אותנו במיסים (ל"ת)
    ש 07/07/2022 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יופי טופי 07/07/2022 11:12
    הגב לתגובה זו
    יופי של מדיניות, 200 מיליארד דולר יתרות מט"ח מיותרות ולא עוזרות לאף אחד, הכנסות עתק ואין שחרור של כספים לטובת הציבור, מדינת העבדים... גועל נפש של מדיניות של כלא ומחנה עבדות
  • נועה 07/07/2022 13:28
    הגב לתגובה זו
    שזו אמת? לדעתי סיפורי סבתא,הרי תמיד יבוא תיקון ולרוב שלילי
  • 1.
    שליש מהאוכלוסיה כאן מפרנסת שני שלישים שלא משלמים מיסים (ל"ת)
    גג 07/07/2022 11:09
    הגב לתגובה זו
  • יהודה 07/07/2022 13:30
    הגב לתגובה זו
    לא ייאמן,הסכומים שמסתובבים במדינה "בטחונית" "בטיחותית" שאנשיה ברובם אינם עובדים ...וצבאה חולב אותה ללא הכר,נו טוב הם "שומרים עלינו"
  • מתי יעלו את הקיצבאות בעוד 6 שקל (ל"ת)
    רון 10/07/2022 08:30
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

בנק ישראל
צילום: בנק ישראל

אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל

בנק ישראל מפרסם את נתוני תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור לרביע השלישי של 2025 וממנו עולה שתיק הנכסים של הציבור קפץ 4%, בכ-265.1 מיליארד שקל לשיא של כ-6.9 טריליון שקל - מה תרם הכי הרבה לרווח ולאן הכסף זורם?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל

עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל.

משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק.

יתרת תיק הנכסים של הציבור - מתוך פרסום בנק ישראל:

המניות ישראליות תרמו לרווחים בתיק

העלייה הבולטת נרשמה באחזקות הציבור במניות בישראל, שעלו בכ-73.7 מיליארד שקל, גידול של 6.8%, בעיקר כתוצאה מעליות מחירים בשוק המקומי. במקביל, יתרת אג"ח החברות הסחירות עלתה בכ-30.4 מיליארד שקל והגיעה לכ-494 מיליארד שקל, כאשר עיקר העלייה נובע משילוב של השקעות נטו בהיקף מוערך של כ-24.5 מיליארד שקל ועליות מחירים בשוק האג"ח הקונצרני.