תחזירו את הכסף: המפלגות קיבלו מימון לבחירות הקודמות, לא משלמות חובן והאבסורד - הן מקבלות כעת מימון נוסף
בחירות עולות כסף, הרבה כסף. תרגמנו כאן את העלות של בחירות לכל משפחה (כמה זה באמת עולה לנו). אז נכון, יש גם נזק בהיתקעות עם ממשלה שלא יכולה לקבל החלטות, כך שלהסתכל על העלות של הבחירות בלבד, זה חוטא לאמת, אבל יש הוצאה אחת שמאוד מרתיחה, מקוממת ולא הוגנת. אחת מההוצאות הגדולות ביותר בתקופת הבחירות היא מימון המפלגות. החוק, בצורתו הפשוטה ביותר, מאפשר למפלגות לקבל מימון עבור כל ח"כ אותו מינו או כל ח"כ שצפוי להתמנות. חשוב להדגיש - מימון, הלוואה. לא מענק, לא מתנה. הלוואה שאותה צריך להחזיר. אבל אלו הלוואות בלי ביטחונות. המפלגות אמורות להחזיר את ההלוואה בתשלומים חודשיים על פני הקדנציה. אבל אף אחד לא חשב שיהיו 5 בחירות ב-3.5 שנים. קדנציה זה 4 שנים ואם היא מסתיימת אחרי שנה ואפילו חודשים בודדים, החוב לא מוחזר. אגב, גם בקדנציה מלאה המפלגות גררו חובות, אז על אחת כמה וכמה כשהקדנציה היא מאוד חלקית. החוב הכולל של המפלגות נאמד ב-160 מיליון שקל והוא יזנק עם מימון המפלגות לבחירות הבאות באוקטובר. נותנים בעצם הלוואה למי שמלכתחילה לא החזיר את ההלוואה הקודמת. אתם מדמיינים את הבנק שלכם נותן לכם הלוואה אם אפילו פיגרתם בתשלום אחד? בטח שלא. אבל למפלגות מותר הכל כי הם קובעות את החוקים. הליכוד - חוב של 48 מיליון שקל החוב הגדול ביותר הוא של הליכוד שחייבת בגין מימון מפלגות - 48 מיליון שקל. זה סביר שיהיה לה את החוב הגדול בהינתן שהיא המפלגה הגדולה ביותר. בחישוב חוב לחבר כנסת, מדובר על כ-1.5 מיליון שקל לחבר כנסת. אגב, דומה לחוב של תקווה חדשה. ליש עתיד יש חוב מוערך של כ-16 מיליון שקל ולכחול לבן יש חוב מוערך של כ-15 מיליון שקל. למעשה, לכל המפלגות יש חובות. החובות אמורים לחזור, אלא שכאמור מערכות הבחירות התכופות רק מגדילות את החובות. חוץ מזה, הכנסת דואגת לחברי הכנסת והיא דאגה לחוקק תיקון לחוק שאפשר את דחיית התשלומים. על רקע זה, החוב הגיע בשיאו ל-250 מיליון שקל ועל פי ההערכות הוא ישבור שיא במערכת הבחירות הנוכחית. זה עוד לא הכל. מאיפה מלכתחילה מחזירים את החובות האלו? מכספי המסים שלנו. המפלגות מקבלות מדי חודש 85 אלף שקל עבור כל ח"כ. הכסף הזה מיועד לתפעול המפלגה. אבל הוא משמש גם לתשלום החוב. אז בעצם יש כאן חוב שכנראה לא יוחזר והחלק שכן מוחזר הוא מתקציב המדינה שמבוסס על המסים שגובים מאיתנו. ועוד לקונה בתקנות - על פי התקנות במידה ומפלגה "נעלמת", כלומר לא עוברת את אחוז החסימה, מוחלים לה על החוב
- 7.עופר 21/06/2022 13:02הגב לתגובה זושיקבלו פחות
- 6.בושה וחרפה שאלה המנהיגים שלנו (ל"ת)אני מתבייש 21/06/2022 10:34הגב לתגובה זו
- 5.אורן 21/06/2022 09:52הגב לתגובה זוזה הרבה פחות מאשר הכספים ששולמו כשוחד לתומכי הטירור
- 4.דודי 21/06/2022 07:51הגב לתגובה זוכנראה שיש במדינת ישראל חוקים לעבדים, וחוקים למלכים
- 3.זה כסף קטן. חוץ מזה הוא הלך לישראלים שנתנו שירות למפלגו (ל"ת)בב 21/06/2022 07:41הגב לתגובה זו
- 2.מה מחזיק אותנו פה ? (ל"ת)ליצן עצוב 21/06/2022 07:15הגב לתגובה זו
- 1.לרון 21/06/2022 05:36הגב לתגובה זואיננו בא משום מקום,יש לחוקק חוק שיקבע כללי נאותות,אך מי יעשה זאת?האינטרסנטים?
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
משרד האוצר לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.
