"האינפלציה בארה"ב לא תרד בקרוב; הריבית צפויה לעלות ב-0.75%"
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות: " נראה עוד העלאות ריבית והיום השוק כבר מגלם ריבית של מעל 3%". הוסיף: "מיתון קצר לא יהיה כזה נורא. לא רואה משבר שעוצר את הכלכלה, אבל השוק חושש מזה לכן אנחנו רואים את הירידות החדות". צפו בראיוןTV
"התמונה בתוך המדד האמריקאי היא די ברורה: מצד אחד אינפלציית הליבה - שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה, זה הדבר שהכי מעניין את הפד, דווקא שם ראינו חודש שלישי של ירידה באינפלציית הליבה, אבל מחירי האנרגיה עולים וגם מחירי הנפט, מחירי המזון עולים בחדות בגלל הבעיה בשוק הסחורות, וזה מוביל את האינפלציה לקפוץ כפי שהיא קפצה", אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות, ומתייחס למלחמה במזרח אירופה השפעה על האינפלציה בארה"ב. " בשוק הסחורות החקלאיות אוקראינה ורוסיה הן שחקניות ענקיות, 30% מייצור החיטה בעולם מגיע מרוסיה ואוקראינה. זה לא רק חיטה, גם תירס ושמנים, ונוצר מחסור עולמי בכל מה שקשור לסחורות חקלאיות".
"בצד של האנרגיה, עם הסנקציות שעושים על הנפט הרוסי במדינות אירופה, אנחנו יודעים שיש בעיה גדולה בשוק האנרגיה העולמית. על זה צריך להוסיף שאם מסתכלים קדימה, אז רק בשבוע האחרון ראינו בעיות בהיצע של גז נוזלי עם מפעל גדול בארה"ב שמייצא גז נוזלי לאירופה - המפעל הזה הייתה שם שריפה גדולה - ונראה כנראה ירידה בהיצע הגז הנוזלי ועליות מחירים מיד יגיעו. כשמסתכלים קדימה, לפחות לחודש-חודשיים הקרובים, קשה לראות כיצד האינפלציה שמגיעה מהצד של האנרגיה והמזון, מתחילה לרדת כי המחסור הזה הוא בהחלט משמעותי".
-מה זה אומר על הריבית הקרובה של הפד השבוע?
"זה מה שמטריד את השווקים בסוף. יש פה שני היבטים: העלאת ריבית כשלעצמה זה דבר שהשווקים אף פעם לא אוהבים, כי הריבית היא אלטרנטיבה חסרת סיכון. אם הפד ימשיך להעלות את הריבית - הצפיות היום היא שהריבית תעלה בחצי אחוז נוספים, כשיש דיבורים על העלאה של שלושת רבעי אחוז, כדי להפתיע את השווקים. ביולי וגם בספטמבר אנחנו נראה עוד העלאות ריבית והיום השוק כבר מגלם ריבית של מעל 3% בסוף השנה בארה"ב.
"בריבית של 3% ונכס חסר סיכון, למשל אג"ח של ממשלת ארה"ב לטווח קצר אפילו, הופך את השווקים הפיננסיים, את שוקי המניות איפה שהסיכון קיים, לפחות אטרקטיביים כי יש לי בעצם אלטרנטיבה חסר סיכון בריבית סבירה. מעבר לזה, אני חושב שהנתון האחרון מראה גם שהפד יצטרך להגיב בחדות, ותגובה כזאת - ריבית כל כך גבוהה בטווח זמן כל כך קצר - בסוף פוגעת במשק.
- הכלכלן והאסטרטג הראשי אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים
- 0% מדד ביולי? "הפד ימשיך להעלות ריבית - ובצורה משמעותית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השאלה היום היא בעצם זו... זה שנראה האטה בשווקים, בכלל אין שאלה, ונראה אותה כבר במחצית השנייה של השנה. נראה את המשק האמריקאי מעט, ונראה האטה גם בישראל עם מה שקורה בענף ההיי-טק. השאלה אם זה יתדרדר לידי מיתון, וזו אפילו לא השאלה - כי אחרי שנתיים של צמיחה מאד מהירה, מיתון קצר ועדין לא יהיה כזה נורא, זה לא נעים אבל לא נורא. השאלה אם נגיע לאיזשהו משבר במובן של ריבית גבוהה שפשוט עוצרת את הכלכלה, עוצרת את שוק האשראי. כרגע זו לא התמונה, אבל השוק חושש מזה לכן אנחנו רואים את הירידות החדות". צפו בראיוןTV
.
- 8.דר' דום 14/06/2022 19:00הגב לתגובה זו"לפי מגמת האינפלציה בארה"ב שוק המניות אולי הגיע לתחתית" אורי גרינפלד מה נשתנה אורי? אל תחפש תחתיות
- 7.בן 13/06/2022 17:48הגב לתגובה זותכלס לא הבנתי כלום
- 6.לא נורא רוני רון, זה סופ של כל בלון! (ל"ת)בנצי 13/06/2022 12:19הגב לתגובה זו
- 5.נ.ש. 13/06/2022 10:45הגב לתגובה זוהוא הודיע שהוא לא מתכוון להעלות ריבית ב0.75 והעלאות הבאות דיי ברורות. לעלות פעמיים ולנוח לראות איך זה הכלכלה מגיבה. הנתונים שהוצגו ביום שישי ממש לא קיצוניים ודיי צפויים. הפד לא יכול לעצור את האינפלציה בדיוק כמו שהוא לא הצליח לייצר אותה במשך עשר שנים שהוא ניסה לייצר אותה באמצעות הקלות כמותיות וריבית אפסית. הדרך היחידה לעצור אינפלציה היא באמצעות משמעת תקציבית
- 4.כתבה אחת 4 פרסומות - ביזפורטל הגזמתם (ל"ת)אחד העם 11 13/06/2022 10:10הגב לתגובה זו
- 3.H 13/06/2022 09:57הגב לתגובה זוחברים תעשו אחד פלוס אחד...בתקופת הקורונה חילקו ים כסף לאזרחים כדי שבורסות לא יקרסו .אז מה קרה שעכשיו כן נותנים לבורסות להתרסק???הכניסו את כולם למלכודת דבש . ופתאום מה קרה כבר לא דואגים לאזרחים?.לקחו מהם הרבה הרבה יותר ממה שחולק בזמן הקורונה ולצערי זאת רק ההתחלה .ישתו לאזרחים את הדם. באחריות ממשלת ארצות הברית כנראה .....
- 2.נוסטרידמוס 13/06/2022 09:11הגב לתגובה זוהריבית תעלה ב 0.9 אחוז ----בוודאות
- 1.לרון 13/06/2022 09:00הגב לתגובה זומתמחרות מיתון,אולם מניות "הכלכלה הישנה" עדיין מחזיקות וזו תקווה לא קטנה לשיפור לפחות חלקי
- אתה מעלה מחשבות או תכניות ממש לא רציניות. (ל"ת)ללרון 13/06/2022 15:13הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
