מטוס אל על טיסה טיסות תעופה
צילום: Istock

ארקיע תמוזג לתוך חברת אל על לפי שווי של 85-100 מיליון שקל

המיזוג אמור להתבצע בעסקת מניות ויתרום בהורדת עלויות מטה ותפעול כמו גם הרחבת צי המטוסים של אל על; ההסכם תלוי באישור הממשלה, הממונה על התחרות וארגוני העובדים
גיא טל | (8)

לאחר שמנית חברת אל על -2.1% זינקה אתמול במהלך המסחר ב-6.5% כעת מתברר כי נחתם מזכר הבנות למיזוג שתי חברות התעופה אל על וארקיע. ההסכם כפוף לאישור הממשלה, רשות התחרות וארגוני העובדים. בעבר כבר פורסם על ניסיונות מיזוג בין החברות, אך כעת נראה שהאפשרות הזו קורמת עור וגידים והופכת לריאלית.  

על פי ההסכם המסתמן במסגרת המיזוג יקבלו בעלי מניות ארקיע ממניות אל על, שכן לאל על אין כרגע מזומן מיותר, כשגם הפעילות השוטפת שלה תלויה בסיוע ממשלתי והזרמות מצד הבעלים, משפחת רוזנברג. כמו כן נראה כי תחת ארקיע תרכז אל על את פעילות הלאו קוסט וכן את ענף התיירות המשווק חבילות נופש ותיירות. 

המיזוג גם יתרום לחברה המשותפת שני מטוסים שבבעלות ארקיע שיצטרפו לצי של אל על, וכן צפוי לחסוך בעלויות הניהול עקב איחוד המטות וביטול כפילויות. ההסתדרות מעורבת במגעים ולכן צפויים הסכמות בנוגע לעובדים שייתכן שיפוטרו, ככל הנראה בעיקר מחברת אל על.

מצד שני המיזוג הצפוי עלול לפגוע בתחרות בשוק התעופה בארץ. בשנים עברו נבלם מיזוג חברת סאן דור וישראייר עקב חשש לפגיעה בקו לאילת. והממונה על התחרות יצטרך לתת דעתו על הבחינה הזו. 

מניית אל על זינקה 65% מתחילת השנה ונסחרת כעת לפי שווי של 600 מיליון שקל וזאת למרות שבדוחות הרבעון האחרון דיווחה אל על על הפסד נקי של 440 מיליון שקל על הכנסות של 817 מיליון שקל. ההפסד התפעולי עמד על 350 מיליון שקל. החברה מפסידה גולמית - אבל יש גם נקודת אור.

13:00:

בעקבות הפרסומים בתקשורת, מדוווחת כעת חברת אל על ביחד עם חברת ארקיע על הסכם הבנות אליו הגיעו במסגרתו תרכוש אל על את כלל מניות ארקיע בתמורת להקצאת ניירות ערך של החברה לבעלי המניות בארקיע, אשר 30% מוחזקות על ידי עובדיה, והוא מותנה באישור עובדים אלו. על פי ההסכם השווי ההוגן של חברת ארקיע על פי תתמזג לתוך אל על עומד על כ-85-100 מיליון שקל.

בדיווח נמסר כי לאחר שתרכוש את מלוא מניות ארקיע מבעלי המניות כשהן נקיות וחופשיות תהפוך החברה לחברת בת בבעלות המלאה של אל על. בתמורה להעברת הבעלות, יוקצו לבעלי המניות של ארקיע 10% ממניות אל על וכמו כן 10% נוספים מכמות האופציות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד כולל מכרז ההבנות הוראות בדבר התאמת מספר ניירות הערך שיוקצו לבעלי המניות בארקיע כך שניתן יהיה להקצות להם מניות ואפציות נוספות שיעלו את שיעור החזקתם בחברת אל על לכ-14% מהון המניות של ומכמות האופציות המוקצות של אל על וזאת כתלות במחיר מניית החברה בתקופה של שבוע ימים לאחר מועד פרסום הדוחות הכספיים של הרבעון השני לשנת 2023.

כאמור, עובדי ארקיע מחזיקים בכ-30% ממניות החברה דרך ארגון העובדים שלה - תו"ת. על פי הדיווח, ארגון העובדים רשאי לבחור אם להצטרף למנגנון ביצוע ההתאמות, ובמקרה שיבחר במסגרת ההסכם המחייב שלא להצטרף למנגנון ההתאמות, יוקצו עבורו ניירות ערך של החברה לפי חלקה היחסי, בהתאמה להיקף כולל של 12% מניירות הערך של החברה (במקום 10%).

כמו כן, החברה תקצה אופציות לרכישת מניות החברה לנושאי משרה מסוימים בחברה ובארקיע, כפי שייקבע על-ידי הצדדים בהסכם המחייב.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    קופצת יום לפני ההודעה.. שימוש במידע פנים (ל"ת)
    תומר 03/02/2022 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מתי כבר יפתחו את השדה במנצסטר ?? יאללה יש ביקוש (ל"ת)
    אנונימי 03/02/2022 16:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כשיבינו ארקיע תהיה המסמר. האחרון בסוף של אל על 03/02/2022 15:34
    הגב לתגובה זו
    כשיבינו ארקיע תהיה המסמר. האחרון בסוף של אל על
  • 5.
    תמים 03/02/2022 14:02
    הגב לתגובה זו
    אל על החברה המושחתת ביותר בעולם. כולם מושחתים, המנהלים הנצלנים והמתעללים וחברי הוועדים הצבועים והנוכלים שדואגים רק לעצמם. אם קני רוזנברג היה יודע שאל על מושחתת היה בורח ממנה במהירות האור.
  • 4.
    הרשם 03/02/2022 13:59
    הגב לתגובה זו
    איה הרשות לניירות טואלט ? האם סיימו לבלוס בורקסים ? איך המנייה מזנקת לפני הפרסום הרשמי במאיה ? איפה חקירת בעלי העניין . למה צריך אתכם ? הרי אתכם ובלעדיכם התוצאה היא אותה תוצאה ביזיונית. בושה . העיקר שמנכל רשות לניירות טואלט דופק 200 אלף בחודש בלי לעבוד אם לזלילת בורקסים לא קוראים עבודה
  • 3.
    היה שימוש במידע פנים (ל"ת)
    כלומר 03/02/2022 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אני 03/02/2022 11:01
    הגב לתגובה זו
    איפה הגבלים עסקיים?
  • 1.
    איך חברת תעופה יכולה להשבית עצמה במשך 25 שעות בשבוע? (ל"ת)
    לא מבין 03/02/2022 10:54
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצדודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
ראיון

מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"

אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפקון דודי הראלי

מניית אפקון החזקות 1.98%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.

במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.

קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -




השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.