הקורונה וההגבלות חוזרות? יש חברות שעבורן זה כמעט ולא רלוונטי
אחרי שנראה היה שהקורונה היא הסיפור של שנת 2020, שנת 2021 ממשיכה לספק לנו הפתעות. ווריאנט הדלתא המתפשט מאיים להשפיע מחדש על התנאים הכלכליים וגורם למשקיעים ברחבי העולם לגרד את הראש ולנסות להבין האם אנחנו בעיצומו של Reopening Cycle או שאולי זה הזמן לחזור ולבקר את תיזת ה-COVID On ולהתמקד בחברות שראו האצה עסקית משמעותית עם התפרצות נגיף הקורונה.
בשנתיים האחרונות הוכח שהניסיון לחזות את כיוון התפרצות הנגיף הוא קשה עד בלתי אפשרי וכרגע עושה רושם שהמעבר בין דעיכה להתפרצות מחודשת יתרחש עוד מספר פעמים בשנים הקרובות. בהתאם, נראה שסנטימנט המשקיעים ימשיך לנוע כמטוטלת בין השקעה בחברות ערך בתחומים שנפגעו מהקורונה (תיירות, מלונאות וכו') לבין חברות צמיחה שהקורונה דווקא עשתה להן טוב.
התמקדות ב"Super Trends"
פתרון אפשרי להתמודדות עם אי הוודאות המוגברת הוא לנסות ולאתר חברות שנהנות מ-Super Trends, כלומר ממגמות מבניות ארוכות טווח, שהחלו הרבה לפני נגיף הקורונה וימשכו ככל הנראה גם הרבה אחריו. חברות אלו כמעט ואינן מושפעות מהותית ממצב הנגיף, פועלות בשווקים בעיצומו של סייקל צמיחה ארוך טווח ויודעות לייצר ערך בתנאי שוק שונים.
להלן מספר תחומים אפשריים:
Collaboration – חברות הפועלות בתחום זה מספקות כלים ושירותים לשיתוף פעולה פנים-ארגוני – תיאום משימות ותהליכי עבודה, מעקב אחרי התקדמות ושילוב נתונים ממערכות ארגוניות אחרות. בשוק עבודה שצפוי להיות היברידי (בית/עבודה) וגלובאלי מאי פעם, לכלים אלו יש חשיבות קריטית להגברת פרודוקטיביות. לכן, יותר ויותר ארגונים מבינים שהטמעת כלים אלו היא קריטית כדי להתאים את סביבת העבודה לצרכים העדכניים.
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברת המחקר IDC מעריכה את גודל השוק ב-56 מיליארד דולר ב-2020, עם צפי להגעה ל-88 מיליארד דולר ב-2024 (שיעור צמיחה שנתי של 12%). מייקרוסופט היא החברה הגדולה בתחום, עם מוצר ה-Teams שנפוץ מאוד בקרב ארגונים גדולים, אך מלבדה יש חברות נוספות כמו Atlassian, Monday הישראלית, Smartsheet, Asana, ועוד.
פרסום דיגיטלי – תהליך העברת תקציבי פרסום מערוצים קונבנציונליים (רדיו, פרינט, טלוויזיה ליניארית) לערוצים דיגיטליים הוא תהליך ארוך טווח, שהחל הרבה לפני התפרצות נגיף הקורונה וצפוי להמשיך, וכנראה להאיץ, בשנים הקרובות. הערוצים הדיגיטליים מאפשרים למפרסמים ברחבי העולם לבצע Targeting (בחירת קהל יעד) איכותי לאין שיעור מהערוצים המסורתיים, כשגם דרכי המדידה הן יעילות ומדויקות יותר.
חברת המחקר GroupM מעריכה שהפרסום הדיגיטלי בארה"ב עבר לאחרונה את רף ה-50% מכלל הוצאות הפרסום במדינה והגיע לרמה של כ-130 מיליארד דולר בשנה. בהתחשב בכך שמדובר בשוק עצום (כ-250 מיליארד דולר בשנה בארה"ב בלבד), כל אחוז נתח שוק שיקח הפרסום הדיגיטלי על חשבון הקונבנציונלי, יגרום לתוספת הכנסות מהותית מאוד לחברות הפעילות בשוק. החברות המובילות בתחום, שבראשן גוגל, פייסבוק ואמזון, ואחריהן Long Tail של חברות העוסקות בהפצה, מדידה, מסחר ותפעול בתחום, צפויות להמשיך וליהנות מרוח גבית מבנית וחיובית.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
אבטחת מידע – שוק אבטחת המידע הוא כמובן שוק גדול ומפוזר, אבל ברמה המבנית אפשר לומר שהוא לא הולך לשום מקום וצפוי להמשיך ולייצר צמיחה גבוהה בעתיד הנראה לעין. העלייה המסיבית בתדירות ובחומרת התקיפות גורמת לכך שכמעט כל הארגונים בעולם רואים עלייה מתמדת בתקציבי אבטחת המידע שלהם.
למרות זאת, לפי הערכת חברת המחקר Gartner, הוצאות הסייבר בעולם מסתכמות ב-130 מיליארד דולר בשנה, סכום אולי גבוה אבסולוטית, אבל רק 4% מכלל ההוצאות על שירותי טכנולוגיה בעולם. שנת 2020 הייתה שנת מפתח עבור שוק אבטחת המידע העולמי. תחילה, השוק הפגין עמידות יוצאת דופן, כשהצליח לצמוח בכ-4% ב-2020, בניגוד לדעיכה כמעט בכל שאר התחומים בעולם הטכנולוגיה. כל התחזיות קדימה מדברות על האצה בצמיחה בשנים הבאות, כש-Gartner מעריך ששוק הסייבר יצמח בקצב שנתי ממוצע של 7% בשנים 2019-2024.
מעבר לכך, התפרצות נגיף הקורונה האיצה תהליכים מבניים של מעבר לענן, דיגיטציה, עבודה מרחוק ועוד. מנקודת מבטו של שוק ההון, עולם אבטחת המידע הוא עולם ייחודי מאוד, בו היתרון הטכנולוגי הוא קריטי וחשוב בהרבה מבתחומים טכנולוגיים אחרים, שבהם יש מקום גם לחברות עם איכות טכנולוגית בינונית. השוק מתבונן קדימה ומבין שהחברות שמבצעות "שיבוש" (Disruption) אמיתי יכולות לייצר צמיחה גבוהה למשך כמה שנים, כך שהמודל הפיננסי עבורן צריך להתבסס על הטווח הארוך. במבט קדימה, שוק הסייבר הוא שוק בצמיחה מבנית, שנמצא עדיין בשלבי התפתחות ראשוניים.
הכותב הוא אנליסט טכנולוגיה במור השקעות. בהכנת הכתבה השתתף ניר צרפתי, סמנכ"ל מחקר במור השקעות
האמור מובא למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ או שיווק השקעות או כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות בידי יועץ השקעות בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן אין בו כדי להחליף את שיקול הדעת של הקורא. מור השקעות ו/או חברה בקבוצת מור ("החברה") מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ו/או למכור במסגרת פעילותה השוטפת, ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים של החברה הנסקרת, והיא עשויה לקיים קשרים עסקיים נרחבים ומגוונים עם החברה הנסקרת, למועד מסמך זה ו/או במועדים אחרים, הכל כמפורט לעיל ובין היתר משום כך ולאור האמור לעיל עשוי להיות לחברה ו/או נושאי המשרה שלה ו/או מנהליה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה עניין אישי בנכסים ו/או בחברות ו/או בניירות הערך המוזכרים בכתבה. האמור מבוסס הערכה בלבד ועשוי שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מהמתואר. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. החברה אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. ולא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בכתבה זו, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. אין בתשואות העבר כדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.
- 1.שעכשיו כבר לא יהיו כתבות שמבקרות את אופן ההשקעה של 19/08/2021 17:09הגב לתגובה זושעכשיו כבר לא יהיו כתבות שמבקרות את אופן ההשקעה של מור בהנפקות של הגמל?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
