אוטומציה שיווקית מחשבים אינטרנט מידע
צילום: Istock

הקורונה וההגבלות חוזרות? יש חברות שעבורן זה כמעט ולא רלוונטי

לא ברור לאן העולם הולך כרגע אבל כפי שכבר ראינו בקורונה, התיקון בשווקים מתפלג בצורה שונה בין הסקטורים, יש חברות שדווקא מרוויחות מכך וניתן לנהל את הסיכון בצורה על ידי התמקדות בחברות מתחומים שצפויים להמשיך להצליח - אלה התחומים והחברות
ניר חצב | (1)

אחרי שנראה היה שהקורונה היא הסיפור של שנת 2020, שנת 2021 ממשיכה לספק לנו הפתעות. ווריאנט הדלתא המתפשט מאיים להשפיע מחדש על התנאים הכלכליים וגורם למשקיעים ברחבי העולם לגרד את הראש ולנסות להבין האם אנחנו בעיצומו של Reopening Cycle או שאולי זה הזמן לחזור ולבקר את תיזת ה-COVID On ולהתמקד בחברות שראו האצה עסקית משמעותית עם התפרצות נגיף הקורונה.

 

בשנתיים האחרונות הוכח שהניסיון לחזות את כיוון התפרצות הנגיף הוא קשה עד בלתי אפשרי וכרגע עושה רושם שהמעבר בין דעיכה להתפרצות מחודשת יתרחש עוד מספר פעמים בשנים הקרובות. בהתאם, נראה שסנטימנט המשקיעים ימשיך לנוע כמטוטלת בין השקעה בחברות ערך בתחומים שנפגעו מהקורונה (תיירות, מלונאות וכו') לבין חברות צמיחה שהקורונה דווקא עשתה להן טוב.

 

התמקדות ב"Super Trends"

פתרון אפשרי להתמודדות עם אי הוודאות המוגברת הוא לנסות ולאתר חברות שנהנות מ-Super Trends, כלומר ממגמות מבניות ארוכות טווח, שהחלו הרבה לפני נגיף הקורונה וימשכו ככל הנראה גם הרבה אחריו. חברות אלו כמעט ואינן מושפעות מהותית ממצב הנגיף, פועלות בשווקים בעיצומו של סייקל צמיחה ארוך טווח ויודעות לייצר ערך בתנאי שוק שונים.

 

להלן מספר תחומים אפשריים:

Collaboration – חברות הפועלות בתחום זה מספקות כלים ושירותים לשיתוף פעולה פנים-ארגוני – תיאום משימות ותהליכי עבודה, מעקב אחרי התקדמות ושילוב נתונים ממערכות ארגוניות אחרות. בשוק עבודה שצפוי להיות היברידי (בית/עבודה) וגלובאלי מאי פעם, לכלים אלו יש חשיבות קריטית להגברת פרודוקטיביות. לכן, יותר ויותר ארגונים מבינים שהטמעת כלים אלו היא קריטית כדי להתאים את סביבת העבודה לצרכים העדכניים.

חברת המחקר IDC מעריכה את גודל השוק ב-56 מיליארד דולר ב-2020, עם צפי להגעה ל-88 מיליארד דולר ב-2024 (שיעור צמיחה שנתי של 12%). מייקרוסופט היא החברה הגדולה בתחום, עם מוצר ה-Teams שנפוץ מאוד בקרב ארגונים גדולים, אך מלבדה יש חברות נוספות כמו Atlassian, Monday הישראלית, Smartsheet, Asana, ועוד.

 

פרסום דיגיטלי – תהליך העברת תקציבי פרסום מערוצים קונבנציונליים (רדיו, פרינט, טלוויזיה ליניארית) לערוצים דיגיטליים הוא תהליך ארוך טווח, שהחל הרבה לפני התפרצות נגיף הקורונה וצפוי להמשיך, וכנראה להאיץ, בשנים הקרובות. הערוצים הדיגיטליים מאפשרים למפרסמים ברחבי העולם לבצע Targeting (בחירת קהל יעד) איכותי לאין שיעור מהערוצים המסורתיים, כשגם דרכי המדידה הן יעילות ומדויקות יותר.

חברת המחקר GroupM מעריכה שהפרסום הדיגיטלי בארה"ב עבר לאחרונה את רף ה-50% מכלל הוצאות הפרסום במדינה והגיע לרמה של כ-130 מיליארד דולר בשנה. בהתחשב בכך שמדובר בשוק עצום (כ-250 מיליארד דולר בשנה בארה"ב בלבד), כל אחוז נתח שוק שיקח הפרסום הדיגיטלי על חשבון הקונבנציונלי, יגרום לתוספת הכנסות מהותית מאוד לחברות הפעילות בשוק. החברות המובילות בתחום, שבראשן גוגל, פייסבוק ואמזון, ואחריהן Long Tail של חברות העוסקות בהפצה, מדידה, מסחר ותפעול בתחום, צפויות להמשיך וליהנות מרוח גבית מבנית וחיובית.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אבטחת מידע – שוק אבטחת המידע הוא כמובן שוק גדול ומפוזר, אבל ברמה המבנית אפשר לומר שהוא לא הולך לשום מקום וצפוי להמשיך ולייצר צמיחה גבוהה בעתיד הנראה לעין. העלייה המסיבית בתדירות ובחומרת התקיפות גורמת לכך שכמעט כל הארגונים בעולם רואים עלייה מתמדת בתקציבי אבטחת המידע שלהם.

למרות זאת, לפי הערכת חברת המחקר Gartner, הוצאות הסייבר בעולם מסתכמות ב-130 מיליארד דולר בשנה, סכום אולי גבוה אבסולוטית, אבל רק 4% מכלל ההוצאות על שירותי טכנולוגיה בעולם. שנת 2020 הייתה שנת מפתח עבור שוק אבטחת המידע העולמי. תחילה, השוק הפגין עמידות יוצאת דופן, כשהצליח לצמוח בכ-4% ב-2020, בניגוד לדעיכה כמעט בכל שאר התחומים בעולם הטכנולוגיה. כל התחזיות קדימה מדברות על האצה בצמיחה בשנים הבאות, כש-Gartner מעריך ששוק הסייבר יצמח בקצב שנתי ממוצע של 7% בשנים 2019-2024.

מעבר לכך, התפרצות נגיף הקורונה האיצה תהליכים מבניים של מעבר לענן, דיגיטציה, עבודה מרחוק ועוד. מנקודת מבטו של שוק ההון, עולם אבטחת המידע הוא עולם ייחודי מאוד, בו היתרון הטכנולוגי הוא קריטי וחשוב בהרבה מבתחומים טכנולוגיים אחרים, שבהם יש מקום גם לחברות עם איכות טכנולוגית בינונית. השוק מתבונן קדימה ומבין שהחברות שמבצעות "שיבוש" (Disruption) אמיתי יכולות לייצר צמיחה גבוהה למשך כמה שנים, כך שהמודל הפיננסי עבורן צריך להתבסס על הטווח הארוך. במבט קדימה, שוק הסייבר הוא שוק בצמיחה מבנית, שנמצא עדיין בשלבי התפתחות ראשוניים.

 

הכותב הוא אנליסט טכנולוגיה במור השקעות. בהכנת הכתבה השתתף ניר צרפתי, סמנכ"ל מחקר במור השקעות

 

 

האמור מובא למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ או שיווק השקעות או כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות בידי יועץ השקעות בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן אין בו כדי להחליף את שיקול הדעת של הקורא. מור השקעות ו/או חברה בקבוצת מור ("החברה") מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ו/או למכור במסגרת פעילותה השוטפת, ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים של החברה הנסקרת, והיא עשויה לקיים קשרים עסקיים נרחבים ומגוונים עם החברה הנסקרת, למועד מסמך זה ו/או במועדים אחרים, הכל כמפורט לעיל ובין היתר משום כך ולאור האמור לעיל עשוי להיות לחברה ו/או נושאי המשרה שלה ו/או מנהליה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה עניין אישי בנכסים ו/או בחברות ו/או בניירות הערך המוזכרים בכתבה. האמור מבוסס הערכה בלבד ועשוי שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מהמתואר. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. החברה אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. ולא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בכתבה זו, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. אין בתשואות העבר כדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שעכשיו כבר לא יהיו כתבות שמבקרות את אופן ההשקעה של 19/08/2021 17:09
    הגב לתגובה זו
    שעכשיו כבר לא יהיו כתבות שמבקרות את אופן ההשקעה של מור בהנפקות של הגמל?
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?

אחרי שנים של תמיכה ישירה בשוק המניות, הבנק המרכזי ביפן מפתיע ומאותת על סיום עידן ההרחבות, ברקע שיאים היסטוריים במדדים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה יפן בנק מרכזי

הבנק המרכזי של יפן הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%, בהתאם לציפיות בשוק, אך במקביל להודעה על הריבית הייתה הודעה שעלולה להרעיד את שוק המניות הפורח ביפן. הבנק המרכזי הכריז שיתחיל למכור בהדרגה את החזקות הענק שלו בקרנות סל (ETF) ובקרנות נדל"ן (J-REITs), שהצטברו לאורך שנות ההקלה הכמותית. על פי נוסח ההודעה, המכירות יתחילו בתחילת 2026, בקצב של כ-330 מיליארד ין בשווי חשבונאי בשנה, השווים כ-600–700 מיליארד ין בשווי שוק. מדובר בצעד סמלי אך דרמטי, שמעביר מסר שעידן התמיכה הבלתי מוגבלת בשוקי ההון היפניים מתקרב לסיומו.

השיאים ביפן

ההחלטה מגיעה על רקע מה שנראה עד כה כרנסנס יפני. מי שעוקב אחר סקירות הבוקר כאן בביזפורטל וודאי ראה את הכותרות על המדד היפני שרשם עליות נאות ושבר שיאים השנה. מדד הניקיי 225 זינק בכ-26% מתחילת השנה הפיסקלית, רשם שיאים שלא נראו מאז שנות ה-80, ונהנה מזרימת הון זרה (ותודה לבאפט), ברקע היחלשות הין ושיפור חד ברווחיות החברות המקומיות. אך האיתות החדש של הבנק, יחד עם העובדה ששני חברי מועצה הצביעו בעד העלאת ריבית כבר כעת, לראשונה מאז כניסת הנגיד קזואו אואדה, עשויה לשנות את התמונה. השווקים מתמחרים כעת סיכוי של יותר מ-50% להעלאת ריבית כבר בישיבה הבאה בסוף אוקטובר, לאחר שלושה סבבי העלאות ב-2024 והשהיה מאז תחילת השנה.

רווחי עתק על הנייר

על פי נתוני הבנק, שווי ההחזקות בקרנות סל עומד כיום על כ-75 טריליון ין בשווי שוק, לעומת כ-37 טריליון ין בלבד בשווי חשבונאי, כלומר הרווח על הנייר הוא יותר מ-100%. במילים אחרות, ה-BOJ מחזיק רווחים צבורים של עשרות טריליוני ין, תוצאה של קניית נכסים לאורך עשור של רמות מחירים נמוכות, בזמן שהבורסה היפנית זינקה לשיאים היסטוריים. עם זאת, עצם הרווחים האדירים הללו הם גם הסיבה לחשש בשווקים, כאשר כל מכירה, אפילו בהיקף קטן, עלולה להיתפס כסימן ליציאה מסיבית ולהצית לחץ מכירות רוחבי, במיוחד כשהבנק נתפס כ"שחקן ענק" שהיה עד היום רשת הביטחון של השוק.

פרדיגמה חדשה?

עם ההודעה מחקו המדדים את העליות וסגרו בירידה של כ-0.6%, תשואות האג"ח הממשלתיות ל-2 ו-10 שנים עלו, והין התחזק זמנית. המשמעות למשקיעים היא שינוי פרדיגמה: משוק שורי שהוזן על ידי נזילות מצד הבנק המרכזי, יפן עוברת לשוק שיתבסס יותר על יסודות כלכליים ורווחיות החברות, אך עם פחות רשת ביטחון מצד הבנק המרכזי. אם תגיע העלאת ריבית כבר באוקטובר, היא תסמן את הסיום הרשמי של עידן ההרחבות שהזין את שוק ההון היפני לשיאים בשנה האחרונה. האם מדובר רק בהאטה זמנית בראלי, או בתחילתה של תפנית בשוק ההון היפני?