לומברד אודייר: "סין וישראל הן ההוכחה שהאינפלציה אינה גלובלית"
לכלכלה השנייה בגודלה בעולם ולישראל שלנו אין הרבה נקודות דמיון - להם יש 1.4 מיליארד תושבים, ולנו 9 מיליון (יותר מפי 155), להם יש את השטח השני בגודלו בעולם, אחרי רוסיה, ואנחנו מדינה קטנטונת. הם נשארו 4,000 שנה באותו מקום, ואנחנו נדדנו בכל העולם.
אבל מעניין לראות שבכל הקשור להתאוששות הכלכלה העולמית, בעולם מסתכלים על ההתאוששות הכלכלית בישראל שאחרי הקורונה - ושואבים עידוד ואופטימיות. מבצע החיסונים בישראל נחל הצלחה גדולה, כאשר מרבית האוכלוסייה מעל גיל 18 עשתה את מה שנכון והתחסנה, וכתוצאה מכך כאשר מדינות אחרות עדיין נאבקות בסגרים אצלנו הכל כבר פתוח.
נכון, יש עכשיו נסיגה, עם העלייה בתחלואה בקרב ילדים, אבל זה היה צפוי והגיוני לאור העובדה שהם אינם מחוסנים. אבל סביר שהמדינה תתגבר גם על הגל הזה, ובוודאי כאשר רוב האוכלוסיה מחוסנת - לממשלה החדשה יש הרבה יותר מרחב תמרון ואפשרויות לנהל את המשך המאבק בקורונה.
אז היכן המעצמה העולה סין, וישראל הקטנה נפגשות בכל זאת? בהוכחה שהאינפלציה שהחלה להרים ראש מסביב לעולם אינה גלובלית - "ישראל וסין אשר מובילות את התאוששות הכלכלה העולמית מהוות הוכחה לכך" אומר סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר.
- "הממשלה החדשה חיובית לשווקים, השקל ירד ל-3.21 עד סוף השנה"
- "הפד' יתחיל להפחית רכישת נכסים - אבל הוא צריך לעשות זאת לאט"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו: "במשך יותר מעשור תהו קובעי המדיניות המוניטרית לאן נעלמה האינפלציה. מאז אפריל האינפלציה בארה"ב עלתה, ובחודש שעבר האינפלציה הייתה הגבוהה ביותר מזה שלושה עשורים. אנו מאמינים שהאינפלציה בארה"ב תישאר גבוהה בשאר 2021, ותגיע לשיאה בנובמבר - בדצמבר.
"נכון לזמן זה, שום דבר אינו מצביע על כך שהגורמים המניעים את האינפלציה מתפשטים לאזורים אחרים בכלכלה, או למדינות אחרות – ראיה לכך היא שסין וישראל, המדינות אשר מובילות את ההתאוששות העולמית, אינן חוות עלייה משמעותית באינפלציה. עם זאת, יתכן שהאינפלציה בסין עדיין אינה משקפת את מאמצי הממשלה לעבור לכלכלה המונעת על ידי הוצאות צרכניות, ולא על ידי ייצור, וחברות סיניות עשויות להתמודד עם התייקרות עלויות בעקבות עליית מחירי הסחורות, אך עלויות אלה עדיין לא מתגלגלות אל הצרכן".
האם הפד' ייכנע וייסוג ממדיניות הריבית החדשה שלו?
על שוק המט"ח אמר מונייה: תיאוריות כלכליות אומרות לנו שכאשר המחירים עולים במדינה מסוימת, ערך המטבע יורד. בשלושת העשורים האחרונים, הקשר בין הדולר האמריקאי לאינפלציה עקב אחר דפוס זה, במיוחד כנגד מטבעות שווקים מפותחים. בשלב זה, נכון להסתכל על הקשר בין שער החליפין לתשואות הריאליות, או על הפרשי התשואות הריאליות. אנו מאמינים כי העלייה האחרונה באינפלציה, המוכחת כחולפת, לא תרתיע את הפד מלהיצמד למטרתו להתאוששות רחבה יותר בשוק העבודה האמריקאי בתוך מסגרת הזמנים שהציב. במקרה זה, התשואות הריאליות יפעילו לחץ על הדולר האמריקני. בהנחה שהאינפלציה לא תעלה ברמה הגלובלית, ערך הדולר יפחת כיוון שהאינפלציה גבוהה יותר תשחק את ערכו".
- 6.א.ג 25/07/2021 02:01הגב לתגובה זומספיק להסתכל על מחירי הנדלן הבריאות והחינוך שעלו פי שתיים, שלוש בעשור האחרון בשביל להבין שמדובר בהיפר אינפלציה שתתפוצץ לכולנו בפנים
- 5.בוש ונכלם 24/07/2021 21:47הגב לתגובה זובעיקר לא על הקורונה
- 4.Sam 23/07/2021 21:47הגב לתגובה זותתביישו לכם שהכנסתם בין השורות את נושא החיסונים לילדים, שופר תעמולה של מי אתם?
- 3.אבגד 23/07/2021 14:11הגב לתגובה זוהוא בכך שנתוני האינפלציה בשתי המדינות מפוברקים. לפי נתוני בנק ישראל האינפלציה בעשר שנים האחרונות היתה אפסית. אני מציע לערוך מבחן פשוט. שכל אזרח יבדוק מה היתה ההוצאה החודשית הממוצעת שלו בשנת 2010, ומה ההוצאה שלו היום על אותו סל מוצרים. ההפרש בגובה ההוצאה החודשית, זו האינפלציה. האמת היא שבעשור הזה היתה אינפלציה מטורפת.
- 2.יותם 23/07/2021 10:57הגב לתגובה זוהאינפלציה מזמן ברחה ותמיד הייתה קיימת! החל ממדדים שקריים, דור הבומרס, הטבות מס ועד אי שוויון בעולם. אתם פשוט לא יודעים איפה לחפש. אפילו מניות הן אינפלציה.
- 1.בני 22/07/2021 15:23הגב לתגובה זונוח להם להוציא מהחישוב את האינפלציה המשוגעת בנדלן שיש בסין ובישראל.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
