בשבוע שעבר, איש העסקים המוערך ויו"ר נאוויטס פטר יהש 1% , גדעון תדמור, שאל את הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת, אם להערכתו ה-ESG "הפך לכת". האג'נדה שמדובר בסוג של כת מתאים-מתחבר כנראה לאינטרסים של תדמור ואחרים. המעבר של מגדל להשקעות בערכים התומכים ב-ESG כמו גם המעבר הזהה של אלטשולר שחם, כנראה מקשה לתדמור ולאחרים לגייס כסף למיזמים חדשים בתחום הנפט והגז. אולי זו הסיבה שתדמור לצד גופים נוספים מגוונים את פעילותן לתחום האנרגיה המתחדשת. 

זה נכון שעדיין אפשר להרוויח והרבה בתחום הפוסילי, אבל בטווח הארוך, כשתרצה להיפטר מהשקעה, לא בטוח שיהיה מי שיקנה וגם עם כן, לא בטוח שתקבל את התמורה אותה תרצה לקבל. זה סיכון וסיכונים באים עם פרמיות שליליות.

בבנק לומברד אודייר לא חושבים שה-ESG – ראשי תיבות של איכות סביבה, חברה וממשל תאגידי – זה כת. ההפך הוא הנכון. הם לוקחים את הסטנדרטים החדשים להשקעה בצורה רצינית מאוד. כמה רצינית אתם שואלים? הם הקימו צוות שכולל עשרות אנשי מחקר, שיצר סטנדרטיזציה להורדת עקבות פחמניות ועמידה ביעדי קיימות ללמעלה מ-150 תתי סקטורים, שבוחן לא רק את הסקטור ואת היעדים שאליו הוא מחויב, אלא גם איך כל חברה עומדת ביעדים אלה.

למה? כי באירופה כל בנק או גוף השקעות מחויב לדווח למשקיעים על סיכונים, אבל גם על הסיכויים, שעולים מה-ESG, שבפשטות אומר כי לחברה יש תוכנית כלכלית להתמודדות עם הבעיות הסקטוריאליות שלה.

• דירוג מעלה 2025 מראה עלייה חדה בהיקף התרומות ומעורבות גוברת בשיקום חברתי ותעסוקתי
• הערים שייעלמו: איך שינויי אקלים משנים את שוק הנדל"ן העולמי ומה צפוי לקרות בת"א?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מכלכלה בזבזנית לכלכלה רזה ומתכללת

אחד מהחוקרים הבכירים ששכר הבנק הוא מייקל אורבאן, שבמקביל עושה פוסט דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד הנחשבת. אמנם שם משפחתו הוא אורבאני, כלומר עירוני – עובדה שלא חמקה מחבריו לספסל הלימודים והמחקרים – אבל הוא מעיד על עצמו שהוא דווקא מעדיף לחלוק את זמנו בין מגורים בלונדון לטיולים בטבע. כמו רובנו סך הכול. בין היתר חקר על השפעות של השקעות מוסדיים על קיימות, כשבמחקר שהוא שותף לו כעת באוקספורד הוצאו כבר 30 מחקרים שעברו כבר את של הפיר ריוויו.

השנה הבנק השיק את האסטרטגיה שלו שלה הוא קורא מעבר מכלכלת WILD – זה ראשי תיבות של בזבזנית, מיושנת, עקומה ומזהמת ופרועה כביכול – הכלכלה הישנה, לכלכלה החדשה, כלכלת CLIC – שזה ראשי התיבות של מחזורי, רזה, מתכללת ונקייה.

על פניו יפה מאוד, אבל נראה שבימינו אנו, כולם לא רק רוצים לשמור על כדור הארץ, הם גם רוצים להישמע מגניבים כשהם עושים את זה ומציגים אקרונים – ראשי תיבות שהופכות למילה מדוברת – שלהערכתם יתפוס.

• פרוטוקול הפד: הריבית צפויה לרדת פעמיים נוספות השנה
• לפי שווי של מיליארד דולר: משפחת רוטשילד תמכור את חלקה באקונומיסט
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• אילון מאסק מפיל את מניית נטפליקס

לדוגמה, הם אומרים שרק 9% מהמשאבים שאנו משתמשים בהם הם ממוחזרים, וישנו בזבוז רב. או למשל שפסולת אלקטרונית לא ממוחזרת מכילה פי 17 מכמות הזהב בזהב גולמי. להערכתם, על ידי שימוש בכלכלה שיתופית ניתן לנצל נכסים ללא שימוש בערך של 4.5 טריליון דולר והשקעה במשאבים טבעיים עשויה לחסוך 1.5 מיליארד הקטר (15 מיליארד דונם) של שטחי חקלאות ותכנון מחדש של תחבורה בתוך העיר יכול לשחרר 15%-20% משטחי הכבישים לטובת פיתוח עירוני

עוד נתונים מעניינים? בבקשה. כיום שרשראות האספקה של מפעלים פולטות פי 4 גזי חממה מהמפעלים עצמם, על מנת להגיע בשנת 2050 למצב "נט זירו" יש לפתח תהליכים חכמים יותר, חומרים טובים יותר, ומוצרים שיהיו בשימוש לזמן רב יותר. כמו כן, קיבלנו השנה עדות לחשיבות השמירה על סביבה נקייה בתהליכי ייצור - מחלות זיהומיות המועברות מבעלי חיים לבני אדם מהוות כיום יותר מ70% מהמחלות החדשות שמתעוררות, ומספר זה עולה בכל שנה.

ה-ESG כמכאניזם לקבוע הערכת סיכונים 

בראיון לביזפורטל, אורבאן, שהיה בין הוגי אסטרטגיית ה-ESG החדשה, הוא מסביר מה עומד מאחוריה ואיך משקיעים צריכים להשתמש בערכי ESG כדי להעריך סיכונים מחד וסיכויים מנגד. "יש פריימוורק שבנינו של מעבר פונדמנטלי בין מה שאנחנו מכנים מכלכלת WILD לכלכלת CLIC", הוא אומר.

"מה שמעניין הוא שהפריימינג של ESG כמכאניזם לקבוע הערכת סיכונים כשמתמקדים בדרך שבה חברה מנהלת עסקים זה דבר נכון. יש דברים שיותר רלוונטיים לחברה אחת ופחות לחברה אחרת. כלומר פליטות פחמן רלוונטיות יותר לכורה פחם או יצרנית מתכות, אבל פחות לחברת הייטק. צריך להבין איפה כל חברה עומדת ביחס לסקטור שלה", הוא אומר.

תסביר

"רוב המחקר שלנו הוא על בניית מודלים עסקיים קיימים ולראות איך הם משתנים ביחס ליעדים שיש לסקטור מסוים. בתוך CLIC ה-C האחרונה היא קלין, יש אמביציה להיות 0% פליטות, זה חשוב מאוד בהחלטה של השקעה, גם בסיכון וגם בסיכוי.

"שאלנו איך בוחנים את זה. אז בנינו מודלים שבוחנים את התהליכים לאורך כל שרשרת הייצור והאספקה, כמו למשל הורדת טביעת האצבע הפחמנית, ב-150 סקטורים וסאב סקטורים ובנינו ציר זמן מ-2015 ועד 2050, כשאנחנו בוחנים מה חברות באמת עושות ועוקבים אחרי ההתפתחות שלהן לפי הדיווחים".

איך באמת בוחנים את זה?

"ב-2019 הכלכלה הפיקה 52 גיגה טון של פחמן דו חמצני, כשאנחנו צריכים להגיע לחצי מזה ב-2030 ו-100% מזה עד 2050. אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו, בתוך הקונטקסט של החברה והסקטור והגיאורפיה, כי ליצרן פלדה בסין יש תקציב פחמן שונה לגמרי מחברת שירותי מחשוב באירופה. זה אומר שלכל חברה יש נתיב מסוים שהיא מייצרת לעצמה בתוך הסקטור, זה יכול להעיד על סיכון או על סיכוי.

"יצרנו מתאר להבנת התקציב הפחמני מ-2015 ועד 2019 עם המידע שיש לנו כרגע ואז אנחנו מסתכלים איך החברה עומדת ביעדים ומסתכלים על היעדים באופן היסטורי מה שייצר נתיב מסוים לחברה. אז בוחנים במבט קדימה. אם החברה אכן מציבה יעדים ועומדת בהם, זה משנה את הנתיב של החברה, במקביל הגדרנו גם את האתגרים שניצבים בפני כל סקטור".

נתתם מדרג מעלות לכל חברה, מה הכוונה?

"נכון. יש מדרגים לפי סקטור. לדוגמא, כשאנחנו אומרים שמדובר בחברה של 3 מעלות, זה לא בגלל חברה ספציפית. מה שאנחנו אומרים שאם כל החברות בסקטור היו מתנהלות בצורה דומה בהתאם לתקציב הפחמני שלה, הטמפרטורה החזויה בעולם הייתה עולה ב-3 מעלות צלזיוס.

"אם לוקחים חברה שנחשבת ל-5 מעלות ואין לה כל תוכניות לשינוי ההתנהגות שלה ומכניסה את הראש לחול. אלה נחשבות לעושות הצרות, גם לסביבה, אבל גם למשקיע".

למשקיעים קטנים את היכולת לבדוק את כל אלה...

"למשקיעים קטנים יש פיתרונות שהבנקים, הקרנות והמוסדיים נותנים. אנחנו נותנים קרנות שעוקבות אחרי תעשיות של 0% פליטות פחמן. מדובר בהשקעות פסיביות והן בנויות על המתודולגיות שפיתחנו כאן".

אתה חושב שה-ESG מוטה לחברות מערביות?

"על פניו כך זה נראה, אבל זה לא מדויק. אני חושב כשמסתכלים על הדרך שבה השוק מדבר על השקעות וטרנספורמציה לעבר השקעות פחמניות נמוכות. לרוב אם הפורטפוליו שלך מכוון ל-0% פליטות אז אתה כבר יותר מושקע בחברות מערביות. לחברות אירופאיות יש סיכוי לעלות על נתיב של הפחתות פחמן מאשר חברה בסין. אבל זה מייצר המון הזדמנויות גם בשווקים מתפתחים".

איפה אפשר למצוא הזדמנויות?