מנועי בית שמש 0% הודיעה על הסכם מסגרת שחתמה מול לקוחה אסטרטגית לייצור חלקי מנועים מתקדמים, כשצפי ההכנסות ממנו הוא 45 מיליון דולר עם פוטנציאל להגדלתן לעד 58 מיליון דולר. בשיחה עם ביזפורטל, מספר המנכ"ל רם דרורי על העסקה וכן על מצב העסקים בימים אלה, התלויים בהתאוששות בתחום התעופה. "מטעמים של דיסקרטיות מול הלקוח לא פירטנו אילו חלקים בדיוק נייצר עבורו", הוא אומר. "באופן כללי מנועי בית שמש מייצרת חלקים סובבים קריטיים לליבת מנועי מטוסים – בעיקר להבים ודיסקים".

הלקוחה היא בעצמה יצרנית של חלקי מנועים, מדוע היא זקוקה למיקור חוץ אצל חברות מסוגכם? נדרשת מומחיות מיוחדת שאין לה?

"ליצרנית המנועים אמנם יש יכולות ייצור עצמיות אבל הן לא מכסות 100% מהקיבולת הדרושה לה ולכן היא מסתמכת בנתח מסוים על מיקור חוץ, כמו במקרה הזה. בדרך כלל יעשו את מיקור החוץ מול יצרנים שיודעים להוכיח יכולת לעמוד בדרישות של מוצר שכזה, שהן מאד גבוהות והחסמים גדולים מאד. ללקוחה בהסכם הנוכחי יש שיקולים משלה מה להשאיר בבית ומה להוציא החוצה. לשמחתנו יש לנו קשר טוב איתה והיא סומכת עלינו".

את צפי ההכנסות גזרתם מאורך חיים מינימלי של 21 שנה למנועים שמייצרת הלקוחה – מה המקסימום?

"למנוע סילוני אורך חיים שמגיע גם ל 30-40 שנה בייצור סדרתי. אם מוסיפים את ה'אפטר מרקט' זה יכול להיות גם יותר. קשה להגיד במדויק ואנחנו מספקים מצדנו הערכות, שעומדות כאמור על 21 שנים".

חוץ מאורך חיי המנוע וצפי ההכנסות, מה תוכלו לומר מבחינת מכירות כמותיות בעסקה? הן בעצם תלויות בלקוחות של הלקוחה שלכם.

"זה דגש חדש של מנוע של הלקוחה לפלטפורמה שיצאה עכשיו לשוק., שלא קשורה לקורונה ונגזרותיה. הסכומים שנתנו מתבססים על הזמנות בפועל שקיבלה הלקוחה ובחלקם על צפי מכירות שלה, אבל לא חשפנו את המספרים".

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

והכמות הזו שלא חשפתם, מבוססת בעצם על הזמנות של מטוסים חדשים על ידי חברות התעופה? אם כן, איך הדברים נראים כרגע – עד כמה חברות התעופה מחדשות את הציים?

"גם על הזמנות מטוסים חדשים וגם על חלקים לסרוויס - מנועים שירדו לטיפולים בהמשך. אני יכול לומר שהעסקה הזו מיועדת לפלטפורמה. כרגע מה שאנחנו רואים בשוק התעופה האזרחית זה שבסך הכל המטוסים והמנועים החדשים שנכנסו לשוק לפני כמה שנים מוכיחים התייעלות תפעולית יפה מבחינת חיסכון בדלק, הפחתת זיהום ורעשים, ועל כן בגדול החברות ממשיכות לייצר ביקוש. באופן ספציפי כמובן שבשנת הקורונה כולם עשו תהליך בלימה אבל עכשיו, ככל שהשוק הולך ונפתח, חוזרים הביקושים וזה סימן מעודד. כאמור, מבחינה תפעולית לחברות התעופה יש אינטרס להמשיך את מהלך חידוש הציים".

"ברור לכולם שהשוק יחזור לעצמו"

מנועי בית שמש שבשליטת (35%) קרן פימי פועלת בשני מגזרים, האחד הוא יצור חלקים למנועי סילון והשני הוא שירותים ומוצרים לשוק התעופה האזרחי והצבאי. מרבית המכירותיה הן לשוק האזרחי. את הרבעון הראשון של 2021 סגרה החברה עם ירידה של כ-48% במכירות, שהסתכמו בכ-28 מיליון דולר מול כ-49 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד התפעולי הסתכם בכ-1 מיליון דולר, לעומת כ-4.8 מיליון דולר, ה-EBITDA עמד על כ-1.4 מיליון דולר מול כ-6.6 מיליון דולר והחברה עברה להפסד של כ-963 אלף דולר, לעומת רווח של כ-3.7 מיליון דולר שנה קודם לכן.

• עונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?
• הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

בתחילת 2020, טרם התפשטות הקורונה בעולם המערבי, היה שער המניה 145 שקל בשיא. לאחר מכן צנחה המניה בחדות בקרוב ל-70% לשער של 45 שקלים. מאז הספיקה לעלות חזרה בכ-50%, כשכעת השער הוא 69 שקל, המשקף לחברה שווי של 610 מיליון שקל - עדיין רחוק בכ-50% מהשיא בינואר אשתקד.

התאוששות המניה, אמנם לא באופן מלא, מעידה  בעיקר על ציפיות המשקיעים לעתיד. השאלה היא איך נראים עסקי החברה בהווה מבחינת התלות בשוק התעופה. דרורי אכן מתייחס לכך בשיחה עמו: "ההתאוששות של הענף הזה היא תהליך שלוקח זמן ואנחנו עוד לא יודעים לדייק אותו מבחינת הקצב. ועדיין, ברור לכולם שהשוק יחזור לעצמו, פשוט כרגע יש אי וודאות לגבי מתי. לשבת במטוס עם 150-250 איש זה פחות מטרידה בהיבט הקורונה. הבעיה הגדולה היא ההנחיות הלא ברורות של מעברי גבול בין מדינות".

ולסיום, בעתיד הרחוק יותר – אתם רואים תרחיש שבו באירופה או ארצות הברית יהיו פחות טיסות אזרחיות בפנים היבשת, ויתעדפו כחלופה תחבורה יבשתית – רכבות או רכבים - מטעמים סביבתיים?

"כרגע הנחת העבודה היא שיהיה שינוי בהרגלי הצריכה של התנועה האווירית, וצריך להדגיש שבינתיים דווקא כשמדברים על התאוששות בתחום רואים את הטיסות הפנים יבשתיות או בתוך המדינות, מה שנקרא ה'דומסטיק', חוזרות בקצב מהיר יותר מה'אינטרנשיונל'. יש פה שני גורמים שצריך להתייחס אליהם: הראשון הוא האלטרנטיבות היבשתיות, שהן גם כן מזהמות. רכב חשמלי 'ירוק' הרבה יותר מרכבים מונעי דלק ועדיין יצור החשמל עבורם מזהם. מעבר לכך נסיעה ברכב חשופה למגבלות של תשתיות - כלומר פקקים.

שנית, כמו שציינתי קודם לפלטפורמות החדשות בתחום התעופה יעדי הפחתת זיהום מאד משמעותיים, שמונחים הן על ידי הרגולציה והן על ידי היצרניות עצמן. ברור שטיסה היא לא דבר שתורם לאיכות הסביבה, אבל עדיין השינויים בתחום מביאים להפחתת הזיהום ברמה משמעותית. אני מכיר את התנועות האלה שמנסות לייצר חלופות לטיסות והן באמת מושכות הרבה באזז. אבל, התנועה האווירית, בוודאי הדומסטיק עליו דיברנו, היא ברמה כל כך יעילה ובמחיר כל כך נמוך שאני לא מניח שנראה שינוי לטובת התחבורה היבשתית. חברות הלואו קוסט מטיסות אותך היום 2-4 שעות ב-50-100 דולר. עדיין צריך לומר את הדברים בזהירות, דברים יכולים לקרות".

גרף מניית מנועי בית שמש: