חוזי הייצוא הביטחוני של ישראל גדלו ב-15% ל-8.3 מיליארד דולר
אגף הסיוע לייצוא הביטחוני "סיבט", מפרסם את נתוני הייצוא הביטחוני של ישראל לשנת 2020 עומדים על 8.302 מיליארד דולר (כ-27 מיליארד שקל). מדובר בנתון השני בגובהו אי פעם ובגידול של כ-15% במכירות לעומת שנת 2019. מנגד שנת 2020 מכרה פחות מיליארד לעומת השיא של שנת 2017.
במשרד הביטחון מעריכים שהשפעת הקורונה טרם באה לידי ביטוי בהיקפי היצוא הביטחוני היות ותקציבי הביטחון בעולם סוכמו טרם התפרצות המגפה. הערכה כי בשנים הקרובות תחול ירידה בתקציבי ביטחון, שתשפיע על היקף וכמות עסקאות היצוא. גורם נוסף נובע מהתגברות התחרות העולמית גם בעסקאות בהיקפים נמוכים.
הנדבכים המשמעותיים בייצוא הביטחוני בשנת 2020: מערכות מכ"ם ול"א (16%), תחמושת וחימוש (16%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (13%), תצפית ואופטרוניקה (13%), טילים, רקטות ומערכות הגנה אווירית (10%), אמצעי ירי ושיגור (8%), מערכות תקשוב וקשר (8%), מערכות מל"טים ורחפנים (6%), מערכות מודיעין מידע וסייבר (5%), כלי רכב ורק"מ (3%), שירות לקוחות ושונות (2%).
נתוני הייצוא הביטחוני לפי פילוח גיאוגרפי: אסיה והפסיפיק- 44%, אירופה-30%, צפון אמריקה-20%, אפריקה-4% , אמריקה הלטינית- 2%.
התפלגות חתימת חוזים על- פי היקף כספי: מעל 100 מיליון דולר- 25%, בין 50-100 מיליון דולר- 20%, בין 10-50 מיליון דולר- 26%, עד 10 מיליון דולר- 29%.
- 10.5 מיליארד שקל: הגירעון בסחר חוץ ממשיך
- האטה ומלחמה: ירידה של 1.9% ביצוא השירותים באוגוסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף חתימות חוזים מדווחים 2000-2020
מקור: מצגת היצוא הביטחוני, אגף סיבט משרד הביטחון
ראש סיבט במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') יאיר קולס: "הגידול בייצוא הביטחוני, בעיצומו של משבר קורונה עולמי, הוא הישג מרשים הנזקף בראש ובראשונה לאיכות המוצרים של התעשיות הביטחוניות ולחיבור בינן לבין הצורך האופרטיבי של צה"ל באוויר, בים, ביבשה ובמודיעין. משרד הביטחון ואגף 'סיבט' ימשיכו לפעול כדי לבסס את מעמדה של ישראל בין עשר היצואניות המובילות בעולם, הן בקידום עסקאות בין ממשלות (GTG) והן בהקלת הרגולציה על עסקאות מסחריות".
- 3.יעירו את אלביט מערכות. (ל"ת)אולי הנתונים הללו 01/06/2021 16:35הגב לתגובה זו
- 2.Dhxh 01/06/2021 16:00הגב לתגובה זוכל יום את המנייה הארורה שלהם חח בושה בושה בושה...
- 1.אז בגלל זה אביליטי עולה (ל"ת)דני 01/06/2021 14:56הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
בנק ישראל מפרסם את נתוני תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור לרביע השלישי של 2025 וממנו עולה שתיק הנכסים של הציבור קפץ 4%, בכ-265.1 מיליארד שקל לשיא של כ-6.9 טריליון שקל - מה תרם הכי הרבה לרווח ולאן הכסף זורם?
בנק ישראל עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל.
משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק.
יתרת תיק הנכסים של הציבור - מתוך פרסום בנק ישראל:
המניות ישראליות תרמו לרווחים בתיק
העלייה הבולטת נרשמה באחזקות הציבור במניות בישראל, שעלו בכ-73.7 מיליארד שקל, גידול של 6.8%, בעיקר כתוצאה מעליות מחירים בשוק המקומי. במקביל, יתרת אג"ח החברות הסחירות עלתה בכ-30.4 מיליארד שקל והגיעה לכ-494 מיליארד שקל, כאשר עיקר העלייה נובע משילוב של השקעות נטו בהיקף מוערך של כ-24.5 מיליארד שקל ועליות מחירים בשוק האג"ח הקונצרני.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
