ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

על רקע ריבוי ההנפקות: הבורסה בת"א מוסיפה תתי ענפים חדשים

בשנת 2020 הונפקו בבורסה המקומית למעלה מ-60 חברות חדשות, ומגוון התחומים בבורסה התרחב - מסיבה זו הבורסה פותחת תתי ענפים חדשים; הבורסה תשיק 3 ענפים חדשים בענף הטכנולוגיה, ענף ההשקעות בהייטק יפוצל לשני תתי ענפים
סתיו קורן |

עם הגידול במספר ההנפקות בבורסה מאז תחילת שנת 2020 הכולל למעלה מ- 60 חברות חדשות שהנפיקו לראשונה בבורסה בתל אביב, גדל מגוון התחומים בהן עוסקות החברות הבורסאיות. לאור זאת, הבורסה תפתח תתי ענפים חדשים, במטרה לפצל תתי-ענפים גדולים ועל מנת לרכז את החברות העוסקות באותו תחום פעילות תחת אותו תת-ענף.

 

הבורסה תשיק 3 תתי ענפים חדשים בענף הטכנולוגיה 

ענף חברות הטכנולוגיה מורכב כיום מ- 9 תתי-ענפים שונים, וכולל 109 חברות. לאחר הפיצול ענף הטכנולוגיה יכלול 12 תתי ענפים. תת ענף אלקטרוניקה ואופטיקה, הכולל 18 חברות, יפוצל לשני תתי ענפים תת ענף רובוטיקה ותלת מימד - יכלול חברות העוסקות בפיתוח, שיווק וייצור מערכות רובוטיות; מערכות אוטומציה למפעלים תעשייתיים ומתקנים לוגיסטיים; וחברות העוסקות בפיתוח וייצור מדפסות תלת מימדיות. בתת הענף החדש ייכללו עם פתיחתו 8 חברות. 

ענף השקעות בהיי טק הכולל 17 חברות, יפוצל לשני תתי ענפים

תת ענף פודטק: יכלול חברות ושותפויות מו"פ העוסקות במחקר ופיתוח בתחומי הפודטק מזון חדשני ותחליפי מזון ופיתוח טכנולוגיות לעיבוד מזון. בתת הענף החדש ייכללו עם פתיחתו 8 חברות. ותת ענף השקעות בהיי טק הקיים, בו יישארו 9 חברות, שותפויות מו"פ, קרנות הון סיכון וחממות טכנולוגיות העוסקות בהשקעות הון סיכון ובמיזמים עתירי טכנולוגיה בתחומים שאינם כלולים בתתי- ענפים אחרים בענף הטכנולוגיה. 

פיצול ענף שירותים פיננסיים לשני תתי ענפים

ענף השירותים הפיננסיים בבורסה כולל כיום 24 חברות מניות ו- 2 חברות אג"ח.

הבורסה תפצל את ענף שירותים פיננסיים לשני תתי ענפים חדשים:

תת ענף אשראי חוץ בנקאי – יכלול חברות העוסקות במימון חוץ- בנקאי, ניכיון המחאות והמרת מטבע. בתת הענף החדש ייכללו עם פתיחתו 13 חברות מניות ו- 2 חברות אג"ח. 

תת הענף הקיים שירותים פיננסיים – יכלול בתי השקעות הפועלים בשוק ההון, משקיעים מוסדיים, חברות העוסקות במסחר, חיתום והפצה של ני"ע, בורסה לני"ע וחברות העוסקות בהנפקת וסליקת כרטיסי אשראי. עם פיצול הענף, יישארו בתת ענף זה 11 חברות. 

יש לציין שלא יחול שינוי בהרכב מדדי המניות הענפיים עקב פתיחת תתי הענפים החדשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?