המשקיע האגדי, וורן באפט, קיים השבוע את המפגש השנתי של בעלי המניות בחברת האחזקות / השקעות שלו – ברקשייר האתווי (BRK). למי שאינו מכיר, מדובר על אירוע חשוב, בו באפט ושותפו מזה כחצי מאה – צ'רלי מאנגר, עונים במשך שעות מרובות על שאלות מגוונות בתחומי ההשקעות והכלכלה.

עד התפרצות הקורונה, האירוע היה נערך באולם ענק וכן משודר באינטרנט לכל דורש. כמו כן, בשנים רגילות המפגש כלל פסטיבל ענקי של החברות השונות שבתיק האחזקות של ברקשייר (BRK). יש מי שכינה את המפגש "הוודסטוק של הקפיטליזם"; וזה כנראה תיאור נכון וממצה.

השנה, בצל מגפת הקורונה, המפגש נערך באופן וירטואלי. למרות הריחוק החברתי, והעדר הפסטיבל החגיגי, וורן באפט נתן כמה תובנות מעניינות אודות הכלכלה האמריקאית והעולמית.

ברקשייר האתאווי

בשנת 2020 חברת ההשקעות הענקית של וורן באפט רשמה הכנסות של כ-286 מיליארד דולר (ארה"ב), ורווחים נקיים של מעל 42 מיליארד דולר (ארה"ב). סך הנכסים של החברה (כולל חברות מוחזקות) עמד על כ-874 מיליארד דולר (ארה"ב).

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדובר על תאגיד ציבורי ענק, הכולל מגוון רחב של השקעות מהותיות בחברות מוכרות כמו: אפל, אמריקן אקספרס, קוקה קולה וכו'. לצד ההשקעות, ברקשייר מחזיקה באופן מלא במיזמים עסקיים מוצלחים כמו חברת הביטוח גייקו (Geico), חברת הסוללות דורסל (Duracell), חברת ההלבשה Fruit of the Loom וכו'.

ניהול עצמאי

למרות ההיקף העצום של החברות המוחזקות, מבנה הניהול של ברקשייר הינו מאוד רזה. תאגיד ההשקעות חולש על כ-360 אלף עובדים במגוון רחב של ענפים וחברות שונות. אולם, עובדי המטה של באפט המנהלים את התאגיד הענק מלמעלה הינם פחות מ- 30 (סך הכול).

ברקשייר מתגאה בסגנון ניהולי מאוד מופשט וישיר; כל מנהל הינו עצמאי ואחראי בלעדית על החברה שלו. לכל מנהל יש את כל המשאבים הנדרשים להצלחה, אבל בסוף היום (בתום התקופה) ברקשייר תבוא ותוודא שהעסק מתפתח, צומח ורווחי. באפט משתדל שלא להתערב בהחלטות הניהוליות של החברות השונות, ובאותם מקרים חריגים שבהם הוא מזהה בעיה הוא מבצע החלפה של המנהלים הבכירים.

• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

החיסרון לגודל

באפט מודה כי בתחילת דרכו היה הרבה יותר קל להשיג תשואה עודפת בהשקעות שלו. כיום, בגלל היקפה העצום, ברקשייר מתקשה למצוא מקורות רווח שמתאימים לגודלה ולהיקף נכסיה. "החיסרון לגודל" מורגש -  קשה למצוא השקעות בהיקפים של מיליארדים שנותנים תשואות נאות למשקיעים.

זו אחת הסיבות שבשנים האחרונות ברקשייר קונה יותר ויותר חברות בענפי הרכבת, הנדל"ן והאנרגיה. השקעות אלו, למרות שולי הרווח היחסית נמוכים, מאפשרים לחברה להשקיע את הונה העצום בנכסים מניבים. בגלל היקף ההשקעות הגדול בתחומי הנדל"ן והתשתיות - תוכנית הפיתוח של הנשיא ביידן (מעל 2 טריליון דולר), ממצב את ברקשייר במיקום מאוד נוח להרוויח מההשקעות הממשלתיות הצפויות.

למרות זאת, ברקשייר יושבת כיום על הר של מזומנים בהיקף של כ-145 מיליארד דולר (ארה"ב), ומאוד מתקשה למצוא הזדמנויות רכישה ממשיות.

מלחמות הירושה

לצד החדשות הטובות, וההזדמנויות המבורכות, ראוי להתייחס לפיל שבחדר. וורן באפט (בן 90) וצרלי מאנגר (בן 97) אינם צעירים במיוחד. הם בנו את ברקשייר בעשר אצבעותיהם, ומנהלים אותה ביד רמה. החשש בשוק ההון הוא שביום שהם יעזבו את ברקשייר - מחיר המניה שלה תצנח.

על מנת להתמודד עם החששות של המשקיעים, באפט ומאנגר החליטו להודיע באופן פומבי על מחליפם העתידי. היורש המיועד: גרג אבל, המשמש היום כסגן יושב ראש התאגיד הוצג לציבור, והשתתף באופן פעיל במפגשים האחרונים עם בעלי המניות. לגרג יש אתגר גדול במיוחד, הוא צריך לשכנע את המשקיעים שהוא מסוגל להיכנס לנעליים המאוד גדולות של באפט ומאנגר. בינתיים – הדעות חלוקות, והחששות מהיום שאחרי באפט רק הולכות ומתגברות.

אקטיבי מול פאסיבי

למרות היותו משקיע אגדי, בעל יכולת יוצאת דופן להשקיע כספים ולזהות הזדמנויות בשוק ההון, באפט ממליץ לכל משקיעי העולם לשים את כספם בקרן סל על מדד מניות אמריקאי מרכזי ורחב (עם עמלות נמוכות).

הנושא עלה גם השנה באספת בעלי המניות של ברקשייר, וזכה להתייחסות נרחבת מצד באפט, שהצהיר כי הוא ממליץ ליורשיו להשקיע את כל חסכונותיהם במדד שוק מרכזי כמו S&P 500 (500 החברות בעלות השווי שוק הגדול ביותר בארצות הברית).

זה קצת אירוני, כי באפט בעצמו הצליח מעל ומעבר דווקא כמשקיע אקטיבי; בבחינה מעמיקה של השקעות שונות, וזיהוי המוצלחים והטובים ביותר, על פני הגרועים והנחשלים.

ההימור של וורן באפט

על מנת להוכיח את עמדתו שהשקעות פאסיביות עדיפות על אקטיביות, באפט ביצע ניסוי פומבי ענק. בתחילת שנת 2008 (ממש לפני תחילת משבר הסאב פריים) באפט הימר מיליון דולר (ארה"ב) מכספו הפרטי. ההימור היה במבנה הבא: באפט ישקיע מיליון דולר בקרן סל (ETF) זולה ופשוטה שמחקה את מדד השוק S&P500, לעשר שנים. במקביל, משקיע אקטיבי כלשהו, ישקיע מיליון דולר בכל השקעה אקטיבית שיראה לנכון לאותה תקופה. בתום 10 שנים, נבדוק כמה כסף נצבר נטו (בניכוי העמלות המקובלות בכל סוג השקעה), ומי שצבר הכי הרבה כסף יקבל את כל הקופה. קרן הגידור היוקרתית קרן פרוטוג'ה מניו יורק, לקחה על עצמה את ההימור, הוציאה מיליון דולר מכספה ויצאה לדרך.

התחלה הייתה קצת מדאיגה (משבר פיננסי) וההשקעות עברו דרך חתחתים עם עליות וירידות, אבל התוצאות בסופו של דבר הדהימו את כולם: במהלך 10 שנים (2008-2018), קרן הסל הפאסיבית על מדד S&P500 הניבה תשואה נטו של כ-126% (לאחר עמלות), מול התשואה נטו של קרן פרוטוג'ה של כ-36% בלבד. באפט הראה תשואות של למעלה מפי 3 לטווח ארוך. כדרכו של באפט (שהתחייב למסור 99% מכל הונו לצדקה), כספי ההימור נתרמו לארגון חסד.

אינפלציה

אולי האזהרה החמורה ביותר של באפט הינה החשש הממשי שלו מהתפרצות אינפלציונית בארצות הברית. השילוב של יציאה מהירה ממשבר הקורונה (צמיחה גואה), מדיניות מרחיבה של הבנק המרכזי (ריבית נמוכה) ושל הממשל (תוכניות סיוע והשקעות נרחבות) - עלול ליצור תנאים של כלכלה "רותחת" ועליות מחירים ממשיות. כבר קיום, ניתן לזהות עלייה ממשית במחירי הסחורות וחומרי הגלם השונים. כמו כן, בחינה של נתוני הצריכה מראים כי הציבור האמריקאי (בדומה לישראלי) נמצא במצב בו הוא רוכש הרבה יותר מהרגיל, והרבה פחות רגיש לפערי המחירים. עלייה ממשית באינפלציה הינה חשש ממשי שיש לו השפעות מהותיות על שוק ההון.

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.