דדי סגל פנאקסיה
צילום: חן גלילי
ראיון

"בית המרקחת היה אחלה עסק בשביל פנאקסיה - אסטרטגית זה כבר לא נכון"

מנכ"ל פנאקסיה דדי סגל מסביר כי הקימו את פעילות ההפצה בארץ כי היו חייבים ולא מדובר בליבת העסק; עכשיו לדבריו החברה עם הפנים לחו"ל עם מתקן ייצור שיושלם בקרוב, ושם תשפר את הרווחיות - נתון שבו לדבריו צריך להתמקד בשלב זה, ולא בהכנסות
איתי פת-יה |

חברת הקנאביס הרפואי פנאקסיה ישראל הודיעה הבוקר כי היא משאירה את הפעלת בית המרקחת שלה ופעילות ההפצה למטופלים מאחוריה ומוכרת אותה ל-IMC בתמורה ל-20 מיליון שקל. "בגדול זה די ברור", טוען המייסד והמנכ"ל ד"ר דדי סגל בשיחה עם ביזפורטל, "אנחנו חברת תרופות שמפתחת מוצרים רפואיים באמצעות קנאביס. להחזיק בית מרקחת ולהפיץ זה ליד ליבת הפעילות, לא ליבת הפעילות עצמה".

 

אז למה מלכתחילה פנתה החברה לתחום הזה? "לא כי באמת רצינו להיות בית מרקחת שמספק מוצרים למטופלי קצה", מודה סגל כבר בפתח הדברים כשהוא מסביר: "מבחינה היסטורית, תחת האסדרה הישנה, כדי להתחיל לפעול בשוק הקנאביס הישראלי היית צריך לספק בעצמך ללקוחות הקצה. עם האסדרה החדשה נוצר בלאגן היסטרי, משרד הבריאות לא ידע להתנהל וכך, כשניסינו בתקופה הזאת לתת מענה הפכנו כנראה לבית המרקחת הבודד הכי גדול בארץ שמספק קנאביס.

הבעיה היא שזה נכס שדורש הרבה תשומת לב ניהולית.  אנחנו לא חברת ענק ואסטרטגית זה לא נכון לנו. יש לנו מספר מוגבל של מנהלים, ובשלב מסוים כשנוצרה ההזדמנות חשבנו שנכון להעביר את הפעילות הזאת לגוף שממוקד בישראל, בייחוד שמדובר ב-IMC שהם אחלה אנשים. אני הרגשתי שזו עסקה בין חברים".

 

מה IMC מזהים בפעילות הזאת שלדעתם כן כדאי לקחת אותה מכם?

"זו חברה שהשוק הישראלי הוא אחד משלושת שוקי היעד הגדולים ביותר שלהם. בשונה מהם, כחברה שמפתחת מוצרים רפואיים ולא רק משווקת תפרחות, אנחנו חייבים להסתכל על השוק הגלובלי, ושם אנחנו רוצים להיות עם מוצרי פרימיום שלנו, כמו שקורה בגרמניה, צרפת וקפריסין. הכוונה היא למוצרי קנאביס בסטנדרט של תרופת, ובינתיים אנחנו מדברים על שמנים. אני מקווה שמדינת ישראל תתיר בקרוב את הייצוא של מוצרים כאלה ושהדרג המקצועי יתעשת, אבל גם אם זה לא יקרה יש לנו גיבוי מהמתקן במלטה שבקרוב יושלם, ואת הטבליות שלנו אנחנו מייצאים מצרפת".

 

לא הצגתם בעבר את פעילות ההפצה בישראל כיתרון עבורכם?

"שוב, כל עוד היינו רק בשוק ישראלי בלי יכולת לצאת לחו"ל אין ברירה ואתה מתרחב לאן שאפשר".

 

ובאופן כללי, כל חברות הקנאביס הישראליות מדברות בשבח הורטיקליות והפעילות בכל שרשרת הערך שמרחיבה את שולי הרחב. למה זה לא נכון לגביכם? הרי זה לא שיצאתם מהשוק המקומי.

"השוליים לא רחבים פה, ויותר מזה - זה לא שוק רווחי במהותו. בכל מתחיל ונגמר בכך שמחירי הקנאביס בישראל ללקוח הסופי נמוכים בשליש עד חצי מבכל מדינה אחרת בעולם. כשאתה מוכר במחיר כל כך נמוך קשה לך לעשות כסף. ההבדל הוא שאני היחידי בארץ שיכול למכור ללקוח גרמני, אין אף אחד אחר עם EU-GMP או שיש לו מוצרי שאיפה או טבליות. מי שנשאר בארץ עושה הכל כדי להרוויח עוד קצת, ולכן צריך את כל שרשרת הערך, אותנו כאמור זה כבר לא מעניין כי אנחנו מסתכלים על השווקים שנוכל להרוויח בהם הרבה יותר".

 

אתם אומרים ששולי הרווח יעלו, מצד שני כשאתם מוותרים על הפעילות הזאת, יכול להיות שנראה ירידה בשורת ההכנסות. הטענה שלכם בעצם היא שהייצוא לחו"ל יקזז את הירידה הזאת?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"חד משמעית. צריך לזכור שהתרגלנו ששוק הקנאביס הוא בצמיחה, ולכןרגילים להסתכל על שורה עליונה, אבל הוא מתחיל להתכנס לעולם של תעשייה ישנה. בשלב כזה מפסיקים לבדוק רק את ההכנסות ומתחיל להסתכל על השורה התחתונה, ואת זה אנשים שוכחים. בסוף חברה צריכה לבדוק מה היא משאירה לבעלי המניות שלה, ובשביל זה צריך שורה תחתונה ולכן גם אנחנו שואפים להיות לא רק במקום שבו נכניס יותר, אלא שבו גם נשאיר בבית יותר".

 

ומתי כבר IMC צפויה לקחת מכם באופן סופי את הפעילות הזאת? עוד ברבעון הנוכחי?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניית הבורסה עולה 3.5%, ג'ין טכנולוגיות מזנקת 7%; המדדים עולים עד 1.3%

ירוק במדדי הדגל, אדום בפיננסים, והביטוח ממשיך במומנטום השלילי מחמישי; אנחנו בעיצומו של יום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - איך המוסדיים הרוויחו מההנפקה? ג'ין טכנולוגיות מדווחת על מו"מ עם גוף ביטחוני ישראלי ומזנקת, למה עיכוב בתשלום מפיל את חלל תקשורת?

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל מטפסים. ת"א 35 מוסיף 0.6%, ת"א 90 סביב האפס עם נטייה קלה לעליות. ועדיין, לא כולם שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח ממשיך במומנטום השלילי. זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל זו ירידה של 2.4% שמקרבת את הסקטור לחיתוך מצטבר של כ-9% בעשרת ימי המסחר האחרונים.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   צונחת. החברה מודעיה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?