יעקב לוקסנבורג
צילום: סיוון פראג'

לפידות קפיטל: ההכנסות והרווח צמחו בעקבות הכללת דניה סיבוס בדוחות

התשואה על ההון העצמי עמדה על 26%, ההון העצמי של לפידות גדל לכ-733 מיליון שקל; הרווח הנקי השנתי לבעלי המניות הסתכם בכ-193 מיליון שקל
נתנאל אריאל |

קבוצת השקעות לפידות קפיטל 0.82%  מדווחת על הכנסות של כ-5.76 מיליארד שקל בשנת 2020, לעומת 1.4 מיליארד שקל בשנת 2019. הזינוק הגדול מוסבר בעיקר בעקבות הכללת תוצאות החברות דניה אפריקה מגורים, לאחר השלמת רכישת אפריקה השקעות ב-20 בינואר 2020. 

 

הרווח הנקי לבעלי המניות של לפידות בשנת 2020 הסתכם בכ-193 מיליון שקל, הכולל רווח הזדמנותי מרכישת אפריקה השקעות, וזאת בהשוואה לרווח נקי של כ-15 מיליון שקל בשנת 2019.

 

ההון העצמי של לפידות גדל בשנה החולפת מ-429 מיליון שקל בסוף שנת 2019, לכ-733 מיליון בסוף שנת 2020. הגידול בהון העצמי נובע מהרווח הנקי לשנה זו, וכן ממימוש אופציה מסדרה 2, אשר פקעה בנובמבר 2020, וסך התמורה שנתקבלה ממימוש כלל האופציות נאמדת בכ-51 מיליון שקל. התשואה על ההון העצמי עמדה על 26% בשנת 2020.

לפידות פעילה משנת 1959 ורשומה למסחר משנת 1994. בשנת 2000 רכש יעקב לוקסנבורג את השליטה בחברה, אך הרשות לניירות ערך החליטה להשעות אותו לתקופה של תשעה חודשים וגוזרת עליו קנס של 300 אלף שקל בעקבות פרשת הרישום המטעה מ-2015. מנכ"ל החברה הוא אמיר תירוש.

אריק שפיר, סגן יו"ר קבוצת לפידות קפיטל: "השנה האחרונה הייתה משמעותית מאוד עבורנו. השלמנו את עסקת אפריקה השקעות, שהרחיבה משמעותית את תחומי הפעילות של הקבוצה כאשר היא מציפה ערך משמעותי למשקיעה עם הנפקתה המוצלחת של חברת דניה. לפידות, שהוכיחה השנה שהיא פעולת ליצור תשואה משמעותית כל העת למשקיעיה, תמשיך לגדול, להתפתח ולבצע עסקאות נוספות שיביאו למימוש מלוא הפוטנציאל של הקבוצה".

 

התוצאות הכספיות של החברות המוחזקות ע"י לפידות:

דניה סיבוס -1.19%  (מוחזקת בשיעור של 64%), רשמה בשנת 2020 הכנסות בסך של כ-3.56 מיליארד שקל, צמיחה של כ-6% בהשוואה להכנסות שנת 2019. בשנת 2020 הרוויחה דניה 105 מיליון שקל, עלייה של 66% בהשוואה לרווח הנקי של החברה בשנת 2019. תזרים המזומנים אותו ייצרה דניה מפעילות שוטפת במהלך שנת 2020 הסתכם בכ-138 מיליון שקל, בהשוואה לתזרים בסך 25 מיליון שקל בשנת 2019. צבר ההזמנות של דניה בסוף 2020 הסתכם בכ-9.6 מיליארד שקל, וזאת בהשוואה לצבר הזמנות של כ-7.2 מיליארד שקל בסוף שנת 2019.

לאחר פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2020, החליט דירקטוריון דניה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 30 מיליון שקל לבעלי מניות החברה. חלקה של לפידות בדיבידנד צפוי להסתכם בכ-19 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אפריקה מגורים (מוחזקת בשיעור של 42%) רשמה הכנסות ממכירת דירות בסך של כ-1.28 מיליארד שקל בשנת 2020, צמיחה של 4% בהשוואה למכירות בשנת 2019. נכון לסוף שנת 2020, לחברה 2,730 יחידות דיור בביצוע ושיווק מתוכן נמכרו 1,716 יחידות דיור, כאשר השווי החוזי של המכירות נאמד בכ-2.2 מיליארד שקל. הרווח הנקי של אפריקה מגורים בשנת 2020 הסתכם בכ-103 מיליון שקל, בדומה לרווח הנקי בשנת 2019, וזאת על אף שבשנה זו היו לחברה הוצאות מימון גבוהות בגין השקעותיה הסחירות, ובשנת 2019 הרווח הנקי כלל רווחיות גולמית גבוהה, כתוצאה ממכירת זכויות במקרקעין. לאחר פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2020, החליט דירקטוריון אפריקה מגורים על חלוקת דיבידנד בהיקף של 60 מיליון שקל לבעלי מניות החברה. חלקה של לפידות בדיבידנד צפוי להסתכם בכ-26 מיליון שקל.

 

סאני תקשורת 0.74% (מוחזקת בשיעור של 49%) רשמה הכנסות 906 מיליון שקל בשנת 2020, בהשוואה להכנסות של 1.18 מיליארד שקל בשנת 2019. הרווח הנקי של סאני עלה ב-2020 ל-19 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של 18.6 מיליון שקל בשנת 2019. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של החברה בשנת 2020 זינק ל-119 מיליון שקל, בהשוואה לתזרים של 10 מיליון שקל בשנת 2019.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצדודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
ראיון

מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"

אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפקון דודי הראלי

מניית אפקון החזקות 1.98%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.

במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.

קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -




השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.