למרות משבר הקורונה, ובאופן שעשוי להיות מפתיע, הסגרים על המשק, הפיטורים והחל"ת, השכר הממוצע במשק למשרת שכיר המשיך לעלות ב-2020 ועמד על כ-11,540 שקל ברוטו. מדובר בעלייה של 7% לעומת שנת 2019, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

השכר הממוצע הריאלי (בניכוי השפעת מדד המחירים לצרכן) עמד ב-2020 על כ-10,952 שקלים, עלייה של כ-7.6% ביחס ל-2019.

ניתן להסביר את העובדה הזו בכך שהשכר הממוצע (בניגוד לשכר החציוני) מושפע מנתונים קיצוניים, ומכיוון שהנפגעים העיקריים במשק כתוצאה ממשבר הקורונה (אלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת) הם בעיקר האנשים בעלי השכר הנמוך, ולעומתם המשכורות של בעלי ההכנסה הגבוהה המשיכו לטפס (הרחבה בהמשך הכתבה). כך נוצרה תנועת מלקחיים: פחות אנשים שעובדים בשכר נמוך, ומנגד עלייה בשכר הגבוה - ולכן גם הממוצע הכללי עלה, בצורה שלא משקפת את המשבר, שהרי כזכור, למעלה ממיליון אנשים בישראל פוטרו או הוצאו לחל"ת בעקבות הקורונה. זה גם מסביר את הזינוק הגבוה יחסית באחוז התוספת לשכר, לעומת שנים קודמות בהם השכר עלה בכ-2-3% בשנה.

בנוסף, צריך לזכור שהשוק עובד לפי ביקוש והיצע - ככל שיש לאדם יתרון תחרותי של כישורים או לימודים שהכשירו אותו כך השכר שלו יעלה. ככל שמדובר בעבודה שאינה מצריכה מיומנות מיוחדת או לימודים מפרכים - השכר יישאר נמוך (כמו ענף המסעדנות והאירוח שנמצא בתחתית הרשימה). גורם נוסף המשפיע על גובה השכר הוא הביקוש לעובדים בתחום. ככל שאין מספיק עובדים - השכר יעלה. אם יש עודף - השכר יירד. 

• השכר הממוצע עלה - ההייטק משאיר אבק לשאר הענפים
• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השכר עלה אבל מספר המשרות נפל ב-10%

עם זאת, השפעת הקורונה ניכרה בהחלט במספר משרות השכיר כאשר, על פי נתוני הלמ"ס, מספרן נפל ב-10% לכ-3.37 מיליון משרות, לעומת שנת 2019. משנת 2011 ועד הקורונה חלה עלייה עקבית של כ- 2.6% לשנה במספר המשרות – מגמה שהשתנתה כאמור בעקבות המשבר.

בנקים, תשתיות ושירות ציבורי - שכר גבוה. מורים, רווחה ומסעדנות - שכר נמוך

בחלוקה ענפית, ניכרים הבדלי השכר בין התחומים השונים: בתחומי המידע והתקשורת עמד השכר הממוצע על כ-23.9 אלף שקל בחודש, בענפי הפיננסים (בנקים) ושירותי הביטוח השכר עמד על כ-19.6 אלף שקל בחודש, וכן בענף התשתיות (אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיהור וטיפול בפסולת). גם בשירות הציבורי (שירות המדינה, השלטון המקומי, הביטחון והביטוח הלאומי - אך לא כולל תחום החינוך) השכר הממוצע מדורג גבוה והעובדים הרוויחו כ-16.2 אלף שקל בחודש. 

• לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
• הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אקסלנס משיקה חשבון מסחר עצמאי לילדים

מנגד, בענפי שירותי האירוח והמסעדנות, קיבלו העובדים את השכר הנמוך ביותר: כ-5.1 אלף שקל בחודש, נמוך משכר המינימום (5.3 אלף שקל בחודש). גם השכר בענפי החקלאות והאמנות, שירותי הבריאות והרווחה והחינוך - השכר נמוך מהממוצע.

השכר הממוצע בהייטק: 25 אלף שקל

בשנת 2020 השכר הממוצע למשרת שכיר בהייטק היה 24,974 שקל, עלייה של 6.1% לעומת שנת 2019, אז עמד השכר על 23,545 שקל בממוצע. מספר משרות השכיר בתחום היה 321.7 אלף, ירידה מינורית של 0.5% לעומת שנת 2019. משרות השכיר בהייטק היוו 9.5% מכלל משרות השכיר במשק, כאשר בשנת 2019 משרות השכיר בתחום ההייטק הוו  8.6%.

גם בתחום הרווחי ביותר יש שונות גדולה בין אנשי הליבה העוסקים במחקר מדעי ופיתוח, תכנות וייעוץ בתחום המחשבים, לבין אנשים המספקים שירותים נלווים.

האירוח והמסעדנות נחתכו ב-40%

בחלוקה לענפים וכצפוי, ענף שירותי האירוח והמסעדנות ספג את הפגיעה הקשה ביותר, ומספר המשרות בו נחתך בכ-41%. ענף האומנות, הבידור והפנאי נשף בעורפו עם צניחה של כ-36%. בסך הכל, הירידה הממוצעת בענפים השונים במשק הסתכמה בירידה בשיעור של כ-10%, כאשר שירותי תמיכה, מסחר סיטוני וקמעונאי, מוסכים, תחבורה ובינוי נפגעו יותר מהממוצע, בעוד תחומים כמו מידע ותקשורת, הייטק, חקלאות, חינוך (בכל זאת, יש קביעות...), תעשייה ושירותים פיננסים, ביטוח, ושירותים מדעיים וטכניים - נפגעו פחות מהממוצע.