בנימין נתניהו וישראל כץ
צילום: ששון תירם

הממשלה אישרה: 8.5 מיליארד שקל סיוע, 3.4 מיליארד לאוכ' בסיכון

התקציב כולל תקצוב מיידי של למעלה מ-2 מיליארד שקל לטובת מספר פרויקטי תחבורה, 750 מיליון שקל להקמת תשתיות תומכות דיור ו-3.4 מיליארד לאוכלוסיות בסיכון. בממשלה צופים שהתוכנית תוסיף 10,000 מקומות עבודה חדשים למשק
ארז ליבנה | (3)

הממשלה אישרה תוכנית בהיקף של 8.5 מיליארד שקל לסיוע להאצת המשק וסיוע לאוכלוסיות בסיכון. ההחלטה כוללת תקציבים עבור שורת פרויקטים בתחומי התחבורה, התשתיות תומכות הדיור, הטכנולוגיה וההייטק, התיירות, הספורט, הרווחה, התייעלות האנרגטית ועוד.

 

ההחלטה נועדה, בין היתר, לטובת תמרוץ השקעות בתעשייה המקומית וקיצור ימי אשראי ממשלתיים לספקים קטנים ובינוניים, לצורך עידוד ביקושים והאצת כלכלת המשק הישראלי המצוי במשבר. בהתאם להערכות, מעבר לתועלתם הכלכלית, צפויים הפרויקטים ליצור מעל 10 אלף משרות חדשות במשק.

 

בשבועות האחרונים פעלו משרד האוצר ומשרד רה״מ מול משרדי הממשלה השונים לצורך גיבוש חבילת פרויקטים ותכניות הזמינים לביצוע בטווחי זמן קצרים, בעלי כדאיות כלכלית גבוהה ויכולת מהירה להגדלת מספר המשרות במשק. הפרויקטים אושרו על ידי הקבינט הכלכלי בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ורה״מ החליפי גנץ. התוכנית אינה דורשת אישורי חקיקה ולכן תהיה זמינה לאחר אישורה סופי.

ההחלטה כוללת תקציבים עבור שורת פרויקטים בתחומי התחבורה, התשתיות תומכות הדיור, הטכנולוגיה וההיי-טק, התיירות, הספורט, הרווחה, התייעלות האנרגטית ועוד. ההחלטה נועדה, בין היתר, לטובת תמרוץ השקעות בתעשייה המקומית וקיצור ימי אשראי ממשלתיים לספקים קטנים ובינוניים, לצורך עידוד ביקושים והאצת כלכלת המשק הישראלי המצוי במשבר. בהתאם להערכות, מעבר לתועלתם הכלכלית, צפויים הפרויקטים ליצור מעל 10 אלף משרות חדשות במשק.

 

כ-700 מיליון שקל יוקצו להכשרות מקצועיות ותימרוץ תעסוקה, 700 מיליון שקל בעבור הבטחת ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות, 600 מיליון שקל לטובת הארכת מענקי ההסתגלות לבני 67 ומעלה שהוצאו לחל"ת עד לחודש יוני 2021. 350 מיליון שקל בעבור הרחבת הזכאות למענק הוצאות קבועות לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מיליון שקל בשנה. 150 מיליון שקל בעבור סיוע לאזרחים ותיקים ולאזרחים ותיקים נזקקים. סך הכול, יוקצו לאוכלוסיות בסיכון 3.4 מיליארד שקל.

 

אילו פרויקטים יכלול התקצוב החדש?

אז ככה, מדובר בתקצוב מיידי של למעלה מ-2 מיליארד שקל לטובת מספר פרויקטי תחבורה הנמצאים ברמת מוכנות גבוהה מאוד לביצוע, בהם מקטע D של המסילה המזרחית בין צומת אל על ללוד, יציאה לביצוע הכפלת כביש 85 בין צומת כרמיאל לצומת חנניה, כביש 264 בין צומת אשל הנשיא לבית קמה וכביש 71 בין צומת יששכר לבית-שאן, כולל מחלוף והסדרת צמתים לאורך התוואי וכן תקציב לטובת קידום הקו האדום בתל אביב. זאת במטרה למנוע את עצירת העבודות המתקדמות שם נוכח התייקרות הפרויקט.

 

כמו כן, הוקצו 750 מיליון שקל להקמת תשתיות תומכות דיור, וזאת לצורך תמיכה בשיווק אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ, באופן שיגדיל את היצע הדיור במשק ויאיץ את ענף הבנייה ואת הענפים התומכים בו.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

עוד מוצע להקצות 750 מיליון שקל לקידום ענף ההייטק והמובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל באמצעות תכניות לאומיות לקידום טכנולוגיות מתקדמות, הרחבת מסלולי המענקים של הרשות לחדשנות וכן תכנית לטיפול במחסור בכוח אדם מיומן לענף ההיי-טק.

 

בממשלה גם יעבירו תקציב לטובת מעבר ממשלתי לענן ציבורי שיוקם בישראל הצפוי להוביל בטווח הבינוני לחסכון בעלויות הממשלה בתחום ה-IT, לעודד חדשנות במגזר הציבורי, להגביר את רמת אבטחת המידע ולעודד השקעות בתעשייה המקומית.

 

בנוסף, יוקצה תקציב לטובת הוצאת קול קורא משותף של המשרד להגנת הסביבה עם רשות החדשנות לתמיכה בחברות הזנק המייצרות טכנולוגיות שמייעלות רגולציה סביבתית ומייצרות צמיחה בתעשייה. תקציב לטובת עידוד השקעות בתעשייה מקומית באמצעות מסלולים הוניים של מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 12/11/2020 02:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא מאמינים לכם כבר (ל"ת)
    אזרח מודאג 16/08/2020 21:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ערן 16/08/2020 19:43
    הגב לתגובה זו
    כשהזבל ילך הציבור ישלם על החגיגה והכסף שנזרק באוויר ללא שכל ומחשבה איך להשקיע
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי