וול סטריט
צילום: Istock

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

חוסר היכולת של הקונגרס והסנאט להגיע להסכמה בנוגע לחבילת התמריצים החדשה עדיין ברקע, ובמוקד נמצאת האינפלציה בארה"ב, שמראה סימני התחזקות. אמנם נתוני חודש יולי נראים טוב יחסית, אך לדברי האנליסטים אסור עדיין להתלהב
ארז ליבנה | (9)

לאחר המגמה המעורבת שנרשמה בוול סטריט בסוף השבוע, ככל הנראה בשל חוסר היכולת של הקונגרס והסנאט להגיע להסכמה בנוגע לחבילת התמריצים החדשה, על המוקד נמצאת האינפלציה בארצות הברית, שמראה סימנים של התחזקות. אמנם הנתונים של חודש יולי נראים טובים ביחס לחודשים שלפני, אך לדברי האנליסטים אסור עדיין להתלהב בשל המצב הנזיל שם. כמו כן, בשוק מצפים לכמה נתונים משמעותיים על השוק האמריקאי והשווקים הגלובליים. בחמישי יתפרסם מספר דורשי העבודה בארה"ב ובשישי צפויים להתפרסם מדדי מנהלי הרכש (PMI) בארה"ב, באירופה ויפן.

 

"ניכרת עלייה בסביבת האינפלציה בארה"ב מרמת שפל"

נתוני האינפלציה בארה"ב לא מרגשים את הפד' אשר "מבקש בכל עת להדגיש את חיבתו למנגנונים של 'יעד אינפלציה סימטרי' וגם 'יעד אינפלציה ממוצע', שיאפשרו בבוא העת לאינפלציה לעלות מעל ליעד הנקודתי של 2% מבלי שהפד יידרש לתגובה מצמצמת", כך מציין הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל בפמן, בסקירתו השבועית.

 

לטענתו, ניכרת עלייה בסביבת האינפלציה בארה"ב מרמת שפל ונראה כי סיכון של גלישה לדפלציה ירד. "מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי ב-0.6%. העלייה בשיעור של 0.6% ברכיב הליבה של מדד המחירים לצרכן בארה"ב בחודש יולי דחפה את שיעור האינפלציה השנתי של הליבה של מדד המחירים לצרכן ל-1.6% - מ-1.2% בחודש יוני.

 

"יתכן שתהיה בכך תרומה לצמצום משקל הדעות לפיהן הירידה בביקוש עקב הווירוס תדחוף את הכלכלה האמריקאית, ואף העולמית, לספירלה דפלציונית. עדיין אין בנתונים האחרונים סימן לכך שארצות הברית עומדת לחוות זינוק של אינפלציה לרמה גבוהה בהרבה עקב מגבלות אספקה, ובעיקר מדובר בהשפעות של התאוששות במחירי הסחורות והשירותים שהושפעו בעיקר בשלבים הראשונים של המגיפה. במבט לטווח ארוך יותר, יש מספר תהליכים הצפויים להמשיך ולדחוף את האינפלציה בהדרגה כלפי מעלה על פני פרק זמן ארוך".

לדבריו, בתוך מדד המחירים לצרכן, מחירי ביטוח רכב עלו בחודש שעבר ב-9.3%, מחירי הטיסות עלו ב-5.4%, מחירי כלי רכב משומשים עלו ב-2.3%, הלינה מחוץ לבית עלתה ב-1.2%, מחירי הביגוד עלו ב-1.1% ומחירי רכב חדש עלו ב-0.8%. מחיריהם של מוצרים ושירותים רבים עדיין נמוכים ממה שהיה לפני פרוץ המגפה, כך שיש מקום להמשך העלייה.

 

מנגד, מחירי המזון, שזינקו במהלך המגיפה, ירדו ב- 0.4% ביולי. מחירי הדלק עלו בשיעור של 5.6% ביולי ויותר מאשר קיזזו את הירידה במחירי המזון. האינפלציה של שכר דירה ושירותי דיור של דירות שבבעלות בעליהן, ירדה במעט מאז תחילת הווירוס, מה שמשקף את הגידול באבטלה. כנגד, האינפלציה במחירי שירותי הרפואה עלתה, ככל הנראה בגלל עלויות נוספות.

 

"במשבר הנוכחי, מגוון אמצעי ההרחבה רחב במידה ניכרת מאשר בעבר וכולל אמצעים חדשים ומשמעותיים ביותר בהיקפם ובכיסוי שלהם", כתב. "במשבר הקודם, שהחריף מאז 2008, העלייה הייתה גדולה מאוד ברזרבות הבנקים וזאת כמטרה של הפד 'להנזיל' את המערכת הפיננסית ובאמצעים ישירים אל מול מערכת הבנקאות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

"לעומת זאת, במשבר הנוכחי, רמת הרזרבות של הבנקים הייתה גבוהה יחסית מלכתחילה והדגש הוא על יצירת מקורות אשראי ישירים או "כמעט-ישירים" מן הפד אל הסקטור העסקי והפרטי", הוסיף.

 

"כתוצאה מכך, בעת הנוכחית, התמסורת מפעולות הפד' אל כמות הכסף שבידי הציבור משמעותית יותר מאשר בעבר ולכן בעתיד תתכן השפעה של הרחבה זו, המגיעה לכיסי האזרחים, על המחירים. לכך ראוי להוסיף גם כמה היבטי מדיניות כלכלית. ההיבט הראשון נוגע לרצונו המוצהר של הפד' לאמץ גישה סימטרית ליעד אינפלציה, אשר מאפשרת מידה רבה של סובלנות ביחס למצב של עליית האינפלציה אל מעל ליעד בעתיד. 

 

"על רקע דבר אלו, אין זה מפתיע שציפיות האינפלציה בארה"ב, לטווחים של 5 שנים ומעלה מצויות לאחרונה במגמת עלייה, שמשמעותה שהשוק הולך ומתמחר האצה של האינפלציה בעתיד הרחוק יותר", סיכם.

 

ביטול התמריצים מסכן את הכלכלה האמריקאית המתאוששת

הנתונים הכלכליים המתפרסמים בארה"ב משקפים המשך התאוששות בחודש יולי, אך בקצב איטי יותר מאשר בחודשים הקודמים - כשלעומת זאת, מדד הייצור התעשייתי רחוק מאוד מההיקפים שהיו לפני המגפה, כך לדברי הכלכלן הראשי של מיטב דש, ד"ר אלכס זבז'ינסקי.

 

לדבריו, המכירות הקמעונאיות (ללא הדלק) חזרו לתוואי שהיה לפני המשבר. הצרכן האמריקאי קונה הרבה, במיוחד באינטרנט, אך חושש לבקר במסעדות ולטוס, כפי שמשקפים נתוני הזמנות שולחנות במסעדות ומספר הטסים. תביעות דמי האבטלה המשיכו לרדת, אך עדיין יש כ-15.5 מיליון תביעות מתמשכות לעומת כ-1.7 מיליון שהיו לפני המשבר.

מקור: מיטב דש

"בינתיים לא הושג הסכם בין המפלגות בבית הנבחרים האמריקאי לגבי המשך התמריצים", כתב זבז'ינסקי. "הכלכלה האמריקאית תלויה מאוד בתקופה זו בתמריצים. לראיה, סך הגידול בהוצאות הממשלה ברבעון השני לעומת הרבעון המקביל אשתקד הסתכם ב-1.5 טריליון דולר כאשר התמ"ג ירד בכ-0.5 טריליון בלבד", הוסיף.

 

הוא מוסיף כי מדד המחירים לצרכן בארה"ב, כולל הליבה, הכו את הציפיות המוקדמות בשיעור כל כך גבוה שלא נראה בארה"ב בעשור האחרון. סעיפים לא רבים גרמו לעלייה חדה במדד הליבה (0.6%) – התייקרות הרכבים ובמיוחד ביטוחי רכבים, הביגוד, כרטיסי טיסה, שכר דירה ושירותים הרפואיים.

 

"מדדי המחירים בחודשים האחרונים הושפעו מירידות ועליות חדות בסעיפים לא רבים וכדאי לשים לב שקצב האינפלציה החציוני, שלא מושפעים מתנודות קיצוניות ומשקפות סביבת האינפלציה הרחבה, משקף שסביבת האינפלציה בארה"ב לא ממש ירדה", כתב.

 

"גם מדד המחירים ליצרן היה גבוה מהתחזית. כמו כן, קצב העלייה של מדד מחירי היבוא ללא הדלק לארה"ב הפך לחיובי לראשונה מאז 2018. מדד זה משקף שמחירי סחר החוץ לא ממש יורדים וזה רלוונטי לאינפלציה גם במדינות האחרות", אמר.

           

נבוגע ל-QE, זבז'ינסקי כתב כי "בשבוע שעבר נרשמה עליית תשואות אג"ח הממשלתיות בעולם בהובלת ארה"ב, למעט ישראל. גרמו לכך שילוב של הגדלת הנפקות והארכת טווח לפדיון שלהן בארה"ב, חששות מפני עלייה באינפלציה ואולי ציפיות להופעת החיסון לוירוס.

 

"בהנפקות האג"ח הארוכות ע"י משרד האוצר האמריקאי נרשמו ביקושים יחסית חלשים, במיוחד באג"ח ל-30 שנה, שנסגרה ביחס כיסוי נמוך במיוחד. לפי הירידה בכמות החוזים לונג על האג"ח, התיאבון לאג"ח הארוכות של המשקיעים המוסדיים ירד. כפי שפירטנו  בסקירה הקודמת, אנו מעריכים שלתשואות האמריקאיות יש לא מעט סיבות לעלות".

מקור: מיטב דש

הצריכה בארהב לא נפגעה, בינתיים...

הסיבה לירידת מספר דורשי העבודה החדשים נובע ככל הנראה מהסיבה שהממשל מקצץ בסיוע למפוטרי המשבר, מה שמעודד אנשים לחזור לשוק העבודה, כך מעריך הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, יונתן כץ.

 

מחירי השכירות עלו ב-2.8% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בדומה לקצב בחודש הקודם. מספר דורשי העבודה החדשים ירד ל-963 אלף איש, לעומת צפי ל-1.1 מיליון", כתב כץ. "יתכן שסיום תוספת דמי אבטלה של 600 דולר תמך בירידה זו כאשר מובטלים העדיפו לחזור לעבוד.

 

"ביולי המסחר הקמעונאי עלה ב-1.2% ונמצא 2.7% מעל היקף הצריכה ביולי שנה שעברה. הייצור התעשייתי עלה ב- 3.0% ביולי אך עדיין ירד ב- 8.4% שנה אחורה", הוסיף.

 

"לא בטוח עד כמה ניתן ללמוד מהמגמות באינפלציה בארה״ב על ישראל, שם התמיכה הסוציאלית הייתה מאסיבית הרבה יותר, כך שלמעשה חלה עליה בהכנסה הפנויה של משקי הבית, כלומר בכוח הקנייה. המסחר הקמעונאי ביולי 20 גבוה ב- 2.7% יחסית ליולי 19. הצריכה הפרטית בארה"ב צפויה להיפגע ללא הארכה של התמיכות הנדיבות של הממשל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ל 1 : אתה צודק. כל כך הרבה מספרים, אבל ללא מסקנה אחת (ל"ת)
    משה מיציע א 17/08/2020 05:17
    הגב לתגובה זו
  • פיפו 17/08/2020 14:23
    הגב לתגובה זו
    רומזים לך שהכול דבש וכדאי להיכנס לבורסה אבל מסייגים את אמירתם כדי שאם וכאשר תבוא הנפילה יגידו לך שהכתובת הייתה על הקיר וחבל שנכנסת
  • 4.
    שורה תחתונה מה זה אומר (ל"ת)
    שמעון 17/08/2020 04:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תמונה ורודה מדי מוצגת לדעתי (ל"ת)
    יחזקאל 16/08/2020 21:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צחי 16/08/2020 19:37
    הגב לתגובה זו
    אנדים במוד גרידי, יתפסו אותם עם המחתונים כבר השבוע לעניות דעתי
  • 1.
    השוק בטירוף של עליות וההתרסקות בפתח עוד שבוע עוד 16/08/2020 18:08
    הגב לתגובה זו
    השוק בטירוף של עליות וההתרסקות בפתח עוד שבוע עוד חודש
  • כואב הלב בגלל שיצאת? (ל"ת)
    שי 17/08/2020 06:57
    הגב לתגובה זו
  • משה מיציע א 17/08/2020 06:03
    הגב לתגובה זו
    הדגש , על המילה מסוים.
  • זה לא אתה הודיני ? :) (ל"ת)
    ממ 16/08/2020 20:01
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.


בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.


אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".


טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים -  טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)  

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.