מאחורי הקלעים - על מה מדברים הפעילים בשוק?
פעילי שוק ההון יוצאים לאכול צהריים ולפי האינדיקציות שלנו, הם כנראה ידברו על השפעת ההסכם עם איחוד האמירויות על שוק ההון הישראלי, על שוק ההנפקות הולך ומתחמם, מה קרה בדלק קידוחים? ועל הפיטורים בשוק ההון. מה תהיה השפעת ההסכם עם איחוד האמירויות על שוק ההון הישראלי? הסכם השלום ההיסטורי עם איחוד האמירויות עליו הוכרז בסוף השבוע, יפתח לישראלים את הגישה לאחת ממדינות ערב המסקרנות ביותר. המשקיעים לא נשארו אדישים לכך, כאשר השוק המקומי שחזר מסוף השבוע עם פער ארביטראז' חיובי זניח מוול סטירט, פתח בעליות שערים חדות של עד 2% במדדים המובילים. המדינה שקמה לפני כ-50 שנה כתוצאה מאיחוד בין שבע נסיכויות קטנות ומדבריות, עברה טרנספורמציה שממצבת אותה כיום במיקום גבוה מאד במפת העסקים העולמית, עם תמ"ג של כ-420 מיליארד דולר בשנת 2019. מעבר לפוטנציאל הכלכלי הגבוה שמעניק ההסכם, כאשר חברות ישראליות יוכלו לחדור לשוק של האמירויות, בהחלט קיים פוטנציאל כי הסכמים נוספים עם מדינות עריות יגיעו בהמשך, מה שעשוי להגדיל עוד יותר את הפוטנציאל. שוק ההנפקות הולך ומתחמם יום חמישי היה יום חזק מאוד לשוק ההנפקות, תיאורטית ניתן היה לחשוב שהמוסדיים מיובשים, אין להם כסף נזיל, אבל אמירה מהסוג הזה מעלה צחוק מריר אצל החתמים. "שים לב לביקושים" הם אומרים "לא רק שהמוסדיים לא מיובשים ממזומנים הם מלאים בהם ומחפשים מקום לשים שם את הכסף. נכון שהטרנד עכשיו הוא מניות של חברות קטנות שהסיכון שם למחיקת השקעה גדול מידי אבל זה לא מפריע להם לקנות מניות כאלה". מכיוון שאנחנו לא חושדים במוסדיים שהם לא יודעים מה שהם עושים הרי שברור שבמצב עניינים כזה הם יסתערו על אגרות החוב. והנה בהנפקה של מליסרון הם הזרימו ביקושים של מיליארד שקל (החברה לקחה 428 מיליון שקל), באפקון הם הזרימו ביקושים של 420 מיליון שקל (החברה לקחה 225 מיליון שקל) והדובדבן שבקפצת היה ההנפקה של בנק הפועלים שהקוקו שהנפיק נסגר בריבית של 2.97% כשהמוסדיים הזרימו ביקושים יותר ממיליארד שקל. והפיקדון מספר 36 של הבנק קיבל ביקושים של 3 מיליארד שקל והבנק לקח 630 מיליון שקל מהם. "כשאתה רואה את הביקושים לעומת ההיענות של החברות בשוק האג"ח אתה יכול להבין למה גיוסי הון של חברות קטנות ומוזרות עוברות בשוק" אמר פעיל מרכזי בשוק ההון. בתקופה הקרובה נעקוב אחרי ההנפקות של החברות הקטנות – בעצת הפעיל – שם יהיו הסיפורים המוזרים ביותר. כעת גם דווח כי ג'נסל של בני לנדא בוחנת הנפקה לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. החברה בוחנת את ההנפקה באחת הבורסות הזרות אולם אינה פוסלת, בהתאם לרוח האופנה האחרונה גם גיוס פרטי בישראל. ג'נסל עוסקת בהקמה של פתרונות באמצעות תאי דלק חלופיים שמאפשרים הספקה של חשמל רצי. לארגונים חיוניים שעושים שימוש בהפקת חשמל באמצעות דיזל. בנוגע לבהנפקת מימון ישיר, דווח כי קרן ספרה, הפניקס, הראל ומורי ארקין ירכשו כמעט את כל המניות בהנפקה, כאשר ארבעת הגופים התחייבו לרכוש 13% ממניות מימון ישיר, מה שאומר שבפועל ההנפקה סגורה והמניות שיוצעו לציבור יהיו בהיקף זניח של כ-1.5 מיליון שקל. שוק האשראי החוץ בנקאי היה רותח לפני משבר הקורונה והחברה תכננה להנפיק לפי שווי של כ-1.6 מיליארד שקל (כנראה גם היתה מקבלת), אבל המשבר חתך את המכפילים וההנפקה תבוצע לפי שווי של 940 מיליון שקל "בלבד". בנוסף, דווח כי מריוס נכט לוקח את חברת אקווריוס להנפקה בתל אביב. נכט מעוניין לגייס עבור החברה 200-250 מיליון שקל בהנפקת מניות. אקווריוס עוסקת בהקמה של גנרטורים גדולים שאמורים לספק חשמל למקומות נידחים אליהם קווי החשמל הרגילים אינם מגיעים. אקווריום טרם דיווחה על עסקאות משמעותיות שביצעה אך לאחרונה דיווחה על חוזה עם נוקיה בהיקף כספי של 250 מיליון אירו. מה קרה בדלק קידוחים? דלק קידוחים השלימה את המימון מחדש של פרויקט לוויתן. זה היה מהלך מרשים של השותפות אבל הנה דבר מוזר. המניה מיטלטלת בין רווחים גבוהים להפסדים משמעותיים אז מה קורה כאן? נסביר: ב-12 ביולי נסחרה המניה במחיר של 2.26 שקל ואז התחיל מהלך שנמשך 10 ימים עד שב-22 ביולי השלימה המניה ראלי של 100% כך שמחיר המניה יותר מהוכפל והמניה סגרה במחיר 4.62 שקל ואז התחיל מהלך ירידות ששיאן ביום חמישי אז המניה סגרה במחיר 3.61 שקל. מה קרה? בשוק דיברו הרבה על ההודעה של משרד התשתיות והראיון שנתן יובל שטייניץ שאמר שמעכשיו הדגש של הממשלה יהיה על העברת ייצור החשמל למערכות אנרגיה מתחדשת. תוסיפו לזה את ביטול המכרז ל-4 תחנות כוח שהיו אמורות לפעול על גז טבעי ויוסבו לאנרגיה מתחדשת והנה אנחנו רואים איך הביקושים לגז טבעי בישראל הולכים לרדת. האם זה מספיק כדי לגרום למכירה המונית של המניה כך שהשווי צולל ב-22%? בעיקרון כן, אבל בשוק הרגיעו, נכון שההודעות האלה לא טובות לדלק קידוחים, נכון שאנחנו נמצאים בתחילתו של מהלך של עודפי היצע של גז טבעי על פני הביקוש – אבל בסופו של יום, ראלי של 100% זועק מימוש ונכון שההודעה של שטייניץ חיבלה בתהליך של מימוש הדלוקס, אבל עדיין, להרוויח 80% ב-10 ימים זועק מימוש – וזה מה שקרה. פיטורים בשוק ההון תהינו איך גל הפיטורים שעובר על הכלכלה הישראלית פוסח על שוק ההון ובדקנו. הוא לא! לא היה בית השקעות אחד שלא פיטר עובדים, כולם העדיפו להצניע את זה וטענו שמדובר במספר עובדים קטן שיצא לחל"ת ממנו לא חזר (ומי שלא חזר עד כה – גם לא יחזור). אם נתכלל את המספרים אנחנו מדברים על כמה מאות עובדים בבתי ההשקעות שלא חזרו ולא יחזרו לשוק. ניסינו לפלח את הסגמנטים מהם פוטרו העובדים והתמונה די הפתיע. מרבית המפוטרים היו מתחומי השיווק והמכירות. למה? שאלנו. הרי מתבקש דווקא שעובדי השיווק יצאו להביא כסף, לא? אז זה מה שהסבירו לנו: הקורונה טרפה את הקלפים בבתי ההשקעות. עיקר הגיוסים באים משני מקורות: היועצים בבנקים וסוכני הביטוח. היום לא ניתן להידפק על דלתות הסניפים בבנקים, לגשת ליועצי ההשקעות ולדבר איתם (לשכנע אותם למכור את המוצר שהמשווקים רוצים למכור) ולכן המשווקים בבתי ההשקעות נותרו ללא עבודה כשניתן היה ליצור קשר דיגיטלי (בשונה מקשר פרונטלי) בלבד מה שהפך למשימה קשה מאוד עבור המשווקים שהפכו בחלקם לפחות למיותרים. נשארנו עם סוכני הביטוח. הקשר עם הסוכנים הפך להיות שונה למדיי מאז תחילת המשבר. אמנם הקשר שלהם עם הלקוחות שלהם הפך גם הוא לדיגיטלי אך הקשר של המשווקים לסוכנים עצמם הפך להיות שונה קצת שונה. הם לא צריכים את המשווקים, הם רוצים לדבר עם המנהלים תוך שהם מדלגים על דרגי הביניים והם מבינים שהדילוג על דרג הביניים מייתר את התפקיד הזה ומתפנה כסף והם דורשים לחלוק בו עם בתי ההשקעות כשהקשר מתבצע באמצעים דיגיטליים וכך כמה מאות משרות בשוק ההון פשוט נמחקו.
- 2.רוברט 16/08/2020 15:48הגב לתגובה זוהתמג והמכירות קרסו ב 38 אחוז, מה מבלבלים במוח ?
- 1.עמלה על עמלה 16/08/2020 15:00הגב לתגובה זוגם את הפירורים מצניעים... המחשב אף פעם לא שולח דואר לכתובת הנכונה... כבר שנים הבאג לא נפתר או שהמחשב נפל הכל במטרה שהכסף ישכח... כשהמחוקק יעלה על התרגיל הוא יקרע את בתי ההשקעות והנוכלים לגזרים אבל כל עוד המדינה גונבת ומרוויחה איש לא פוצה את הפה
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
