סגורים לקורונה
צילום: unsplash

רבעון מהסיוטים: כלכלת ישראל נופלת בלמעלה מ-28% - וזו רק ההתחלה

הרבעון ה-2 הוא הגרוע ביותר מזה 40 שנה לפחות - התמ"ג העסקי (33%), ההוצאות לצריכה פרטית (43%) ויבוא הסחורות (42%) נפגעו בצורה הקשה ביותר
ארז ליבנה | (2)

לפי הנתונים הרשמיים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטיסטיקה (הלמ"ס), הבור הכלכלי של משבר הקורונה ברבעון השני הוא "החמור מזה 40 שנה". לא פחות ולא יותר. הנתונים שמוצגים הם, במילים פשוטות, חושך לעיניים. הם מבטאים גם את התגובות הרגולטוריות הקיצוניות שבין הסגר להסרתו, אבל גם בתגובת הציבור למשבר בכלכלה הריאלית.

 

אז מה אומרים לנו הנתונים הרשמיים ביחס לנתונים של הרבעון הראשון של השנה? התמ"ג העסקי צלל ב-33.4%. ההוצאה לצריכה פרטית התרסקה ב-43.4%. ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-31.6%. בתחום היבוא הסחורות והשירותים נרשמה ירידה של 29.2%, כשהיבוא סופג נפילה משמעותית יותר של 41.7%.

 

"נקודת האור" היא עלייה של 25.2% בהוצאה לצריכה ציבורית. גם כן נקודת אור. מיליארדים על גבי מיליארדים נגרעו מקופת המדינה, כשההוצאות של הממשלה רק גדלו וגדלו.

 

עם זאת, בלמ"ס משאירים פתח לפסימיות. "לנתונים מנוכי העונתיות מהימנות מוגבלת. הניכוי מתבסס על גורמי העונתיות החזויים שחושבו על סמך הנתונים הידועים עד סוף הרבעון הרביעי של שנת 2019, אך לא ברור אם ההשפעה העונתית בשנת 2020 מתנהגת בצורה דומה.

 

"נכון לעכשיו, אין מספיק נתונים שמתייחסים לתקופת המשבר המאפשרים לחשב השפעות עונתיות נכונות יותר. חשוב לציין שאופן חישוב הנתונים מנוכי העונתיות על ידי הלמ"ס הינו אחת השיטות שהומלצו על ידי הOECD -  והיורסטאט", כתבו בלמ"ס, או במילים אחרות, הם השאירו לעצמם פתח להורדת הנתונים הרשמיים – או להפתיע עם עלייה מתונה.

 

התמ"ג התכווץ ב-28.7%!

בתחום התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, ירד ברבעון השני של שנת 2020 ב-28.7% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם (8.1% בחישוב רבעוני) בהמשך לירידה של 6.8% בחישוב שנתי (1.7% בחישוב רבעוני) ברבעון הראשון של שנת 2020.

 

"במונחי רמות התוצר, ההתכווצות במשק מחזירה אותנו לרמת תוצר במונחים ריאליים מנוכי עונתיות הדומה לזו של הרבעון הרביעי בשנת 2016", כתבו בלמ"ס.

 

במחצית הראשונה של השנה שהושפעה רק חלקית ממשבר הקורונה – רק מחודש מארס – ירד התוצר המקומי הגולמי ב-10.1% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת, לאחר עלייה של 3.4% במחצית השנייה של שנת 2019. כך עולה מסיכום האומדנים הראשונים של החשבונות הלאומיים לרבעון השני של שנת 2020.

קיראו עוד ב"בארץ"

היבוא, היצוא וההשקעות בסחורות נפגעו

בלמ"ס אומרים כי יבוא היהלומים (תחום היבוא והיצוא המשמעותי בישראל בהיקף הסחר, כשנפח היצוא לבדו נאמד ב-10 מיליארד ב-2018 בלבד) ירד ברבעון השני לאחר עלייה חריגה ברבעון הקודם, כך שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים ירד ברבעון השני של 2020 ב-35.3% בחישוב שנתי, או 10.3% בחישוב רבעוני.

 

ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב-41.6% בחישוב שנתי, או 12.6% בחישוב רבעוני. ההשקעות בבנייה לא למגורים ירדו ב-8.5% בלבד, כאשר ההשקעה במבנים שלא למגורים ירדה אבל ההשקעה בתשתיות במשק עלתה בצורה משמעותית בעקבות ההחלטה על האצת קצב העבודה בפרויקטים לאומיים.

 

ההשקעות ברכישת כלי תחבורה יבשתיים ירדו ב-93.4% בחישוב שנתי, או 49.4% בחישוב רבעוני. זאת בהמשך לירידה ברבעון הראשון של השנה, כשבניגוד לרבעון הראשון הירידה אינה קשורה לשינוי במדיניות המיסים).

 

ההשקעות במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד ICT - ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) ירדו ב-6.1% בחישוב שנתי, ואילו ההשקעות בענפי ה-ICT עלו ב-49.7% בחישוב שנתי, או 10.6% בחישוב רבעוני. ההשקעה במוצרי קניין רוחני ירדה ב-14.5% בחישוב שנתי.

איפה אנחנו ביחס לעולם?

ביחס למרבית המעצמות ומדינות ה-OECD מצבנו עוד יחסית סביר, עם זאת, בהתחשב בעובדה שמדובר בנתונים חלקיים, תמיד יש לאן ליפול. בהשוואה ששלחו בלמ"ס, קוריאה הדרומית התכווצה ב-12.7%, כשליטא עם התכווצות של 18.9%. אחריה ישראל. 

מי שמובילה כרגע את ההתכווצות זו בריטניה, עם 59.8%, אחריה ספרד (55.8), פורטוגל (45.6%), צרפת (44.8%) ומי שמשלימה את החמישייה הראשונה היא איטליה עם התכווצות של 41%. ארצות הברית הגיעה להתכווצות של 32.9% ושוודיה, שלא החילה סגר בכלל התווצה ב-30.2%. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עיזה 17/08/2020 08:37
    הגב לתגובה זו
    חסרי משמעת קופים מבינים רק עם מקלות.
  • 1.
    צייד חדשות כזב 16/08/2020 16:41
    הגב לתגובה זו
    אתם מזפזפים בין חישוב רבעוני ושנתי בירידת התוצר? למה הרבעון הקודם זה 8 אחוז רבעוני והרבעון הזה 28 אחוז שנתי? 8 רבעוני זה 32 שנתי אז יש שיפור מסוים לא?
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.