60% דואגים לעתידם הכלכלי – ציון נכשל לממשלה בטיפול במגפה
מיום ליום, הסערה שיוצר משבר הקורונה, הופכת ליותר ויותר מוחשית. העלייה המדאיגה בכמות הנדבקים והחשש מהסתיו והחורף, מובילים לגל של הימורים מתי יגיע הסגר הבא. אם וכאשר. ההימור כרגע, שהאפשרות הכי סבירה תהיה סגר לקראת החגים, למרות שבפועל, מבלי להרגיש, אנחנו לאט לאט חוזרים להגבלות ועבודה מסיבית מהבית.
אבל זה לא משנה. מה שמשנה הוא שסגירת הכלכלה ומשך לא ידוע של המיתון התוקף את הכלכלה הגלובלית בחמת זעם, נותן את אותותיו בציבור הישראלי. כי אם הרוב חשבו שעם סיום הסגר הסיפור של המגפה יסתיים ונחזור לשגרה – כל אלה התבדו.
עכשיו, החששות האלה מקבלים ביטוי בעלייה של 20% במספר האנשים הדואגים לעתידם הכלכלי ביחס ללפני חודשיים. סקר שנערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, מצייר תמונה מדאיגה לגבי "הטרנד" שמעיק על רוב מוחלט של הציבור הישראלי – המשבר הכלכלי.
החילונים והצעירים דואגים יותר, הערבים והמבוגרים פחות
מהסקר עולה כי לראשונה מזה חודשיים, נרשמה עלייה בחשש הכלכלי בציבור היהודי – מ-50% לפני שלושה שבועות ל-60%. בציבור הערבי חלה דווקא ירידה, מ-74% ל-64% החוששים למצבם הכלכלי בימים אלה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עולה כי החשש הגבוה ביותר לעתיד הכלכלי הוא בקרב צעירים בני 34-25 (67%), אחריהם גילאי 24-18 (65%), גילאי 54-45 (65%), בני 44-35 (60%), וחשש מתון יותר בקרב גילאי 64-55 (52%) ובני 65+ (50%).
בנוסף, הסקר מראה שעליה משמעותית בחשש חלה בקרב חילונים, כשמספר האזרחים החוששים עלה מ-50% לפני שלושה שבועות ל-64% כיום. פילוח לפי רמת הכנסה מצביע על עלייה חדה בחשש הכלכלי בקרב בעלי ההכנסות מעל לממוצע – מ-31% לפני שלושה שבועות ל-48% כיום.
הממשלה נכשלת, טראמפ טוב לישראל
כצפוי, רוב הציבור מאשים את הממשלה בעניין ההתרפצות החדשה שמאיימת על הכלכלה. על סולם שבין 1 (גרוע) ל-10 (מצוין), כלל הציבור נותן לממשלה ציון מביך של 5.4 על טיפולה במשבר הקורונה. זאת, לעומת ממוצע של 6.5 בסקר שנערך באפריל האחרון.
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
כלומר, אם הממשלה הייתה בקורס באוניברסיטה, היא הייתה נכשלת. הציבור לא מטומטם. הוא רואה את הפרת הבידודים, הוא רואה את משחק הכיסאות והתעסקויות בפוליטיקה במקום בבריאות הציבור. הממשלה המנופחת ביותר בהיסטוריה של ישראל לא עושה מספיק. הציבור גם יודע למי להפנות את האצבע המאשימה.
עם זאת, כצפוי, בעניין זה נמצאו הבדלים ניכרים בין המפלגות השונות. ציון גבוה קצת יותר (אבל עדיין לא מרשים) קיבלה הממשלה מבוחרי המפלגות החרדיות (ש"ס - 6.6; יהדות התורה - 6.4), הליכוד (6.5) וימינה (5.9). יתר הבוחרים לא היו כאלה נדיבים. ציון נמוך ממש מבוחרי ישראל ביתנו (4.8), כחול לבן (4.4) – זו שנכנסה לממשלה כדי להילחם בקורונה – והעבודה-גשר-מרצ (4).
בנוגע לבחירות לנשיאות בארצות הברית אשר יערכו בנובמבר, רוב מוחלט (56%) מהציבור הישראלי סבור כי מבחינת האינטרסים של ישראל עדיף שדונלד טראמפ ייבחר לנשיאות ארצות הברית. 16% בלבד חושבים כי בחירתו של ג'ו ביידן עדיפה, ופחות משליש (28%) אינם יודעים.
- 8.ממשלת המנותקים חוגגים בחנוכת מחלף. רק 70,000 ש"ח. (ל"ת)יש ר אלי 08/07/2020 09:56הגב לתגובה זו
- 7.נתניהו מנהל גרוע..וזה לא חדש (ל"ת)מוטי 07/07/2020 14:26הגב לתגובה זו
- 6.בני 06/07/2020 20:34הגב לתגובה זושהגיע משבר אמיתי ראשון רואים את התיפקוד הלקוי שלו ואני הידיוט שבחר בו
- 5.במבי 06/07/2020 18:32הגב לתגובה זוהכל הפחדה. כמה מתים חדשים יש? בשביל מה להפחיד ולאיים בסגר נוסף? הכל טקטיקה שתוביל למשטר עריצות קומוניסטי. ראו, הוזהרתם
- יש ר אלי 08/07/2020 09:55הגב לתגובה זוועל 10,000 מתים?
- 4.ככה זה כשיש ראש ממשלה רקוב עם סל רקובים איתו (ל"ת)עידן 06/07/2020 18:06הגב לתגובה זו
- 3.צבי 06/07/2020 17:49הגב לתגובה זוכבר עשר שנים. דבר לא השתנה.
- בוקר טוב צבי. הציבור מתחיל להתעורר? (ל"ת)יש ר אלי 08/07/2020 09:54הגב לתגובה זו
- 2.אלי 06/07/2020 16:36הגב לתגובה זוהם קורצים לשחורים ולמוסלמים תוך הפגנת אנטישמיות אצל חבריה כלפי היהודים וישראל
- 1.קצבאות החרדים מקובעות בתקציב המדינה, השאר בדרך למטה. (ל"ת)בדרך למטה 06/07/2020 15:33הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
