המשבר הנוכחי, בהרבה מאוד מובנים הוא ייחודי. הוא יצר גלי הדף שאיש לא יכול היה לשער. האמת, נכון, מדובר במשבר חמור, שאת היקפו איננו יכולים לאמוד – אבל האמת שאפשר לומר את אותו הדבר גם על כל משבר כלכלי רציני שהיה לפני כן.   אחרי "התבשלות" המגפה עד תחילת פברואר והתפרצותה הגלובלית בחודשים שלאחר מכן, הרבה אנשים הפסידו כסף במארס השחור, אך הרבה אחרים הרוויחו. ואפילו יפה. אבל איך הגיעו למשבר חלק ניכר מגופי ההשקעות הגדולים בעולם? מסתבר שדי מוכנים.   במקינזי ראיינו 21 מנכ"לים, סמנכ"לי השקעות ובכירים נוספים בגופי ההשקעות המובילים בעולם, המנהלים יחד 3.7 טריליון דולר בנכסים. בראיונות נשאלו הבכירים איך המגפה השפיעה על האסטרטגיה שלהם ואיך השינוי ישפיע על האסטרטגיה לטווח הארוך.   "בפרספקטיבה מוקדמת על מוסדות ההשקעה הפיננסיים הגדולים, מרמזת כי אמנם ישנן השפעות הרסניות על הפורטפוליו בשל המגפה, אבל זה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע", קבעו במקינזי.   "לאחר עשור של שוק שורי, משקיעים רבים התכוננו מראש לתיקון אפשרי ושמו את הפורטפוליו שלהם בפוזיציה הגנתית, זה הביא למצב שגופי ההשקעות במקום טוב יותר ממה שהיו במשבר של 2008", הוסיפו והדגישו כי "לכל רוחב התעשייה, אין תחושה של פאניקה, יש משמעת גדולה יותר בהשקעות ביחס ל-2008".   המדריך התלת-שלבי להתמודדות עם אסון בשווקים המסקנה הראשונה היא שאין גוף השקעה בעולם שלא ייפגע מהשפעות הקורונה. זאת למרות שהתפרצות המגפה הגיעה לקראת סוף הסייקל האחרון, כשמרבית גופי ההשקעות כבר עברו לפוזיציה הגנתית ושמו דגש על נזילות בציפייה לתיקון. כמו כן, התברר שכחלק מלקחי משבר הסאב פריים, מרבית החברות השתמשו בגרסה מסוימת של אותו מדריך תלת שלבי, המציג את תרחישי מיתון.   באותו מדריך מדגישים שתחילה צריך לשמר את אמונם של בעלי העניין, כולל את חברי הדירקטוריון, מוטבים, עובדים וכל הגורמים הרלוונטיים. העדיפות הראשונה ניתנת לעובדים ולביטחונם, נזילות פיננסית, המשכיות עסקית וביצועי השקעה. במקרים מסוימים, הדברים נדונו כבר בדירקטוריון כניסיון להתכונן להתרחשויות ולהגדיר סדר פעולות מוכתב מראש.   החלק השני הוא לנטרל סיכונים בפורטפוליו. מעבר למכה הראשונית בשווקים הריאליים, הרבה משקיעים ממשיכים להמתין ולהמתין שהנעל השנייה תיפול – ושהכלכלה הפיננסית תשקף את הפגיעה האמיתית בכלכלה הריאלית.   כמובן שהייתה התייחסות לסקטורים שנפגעו הכי הרבה מהמגפה, אבל בגופי ההשקעות נדלקו נורות אדומות גם לגבי חברות עם בעיות בנזילות, כאלה שהשווי שלהן לרוב גם מפגר אחרי השוק, כמו סקטור הנדל"ן העסקי. "כשהעבודה מהבית הופכת לנורמלי החדש, אני מאוד מאוד נזהר מפורטפוליו הנדל"ן העסקי שלי", אמר אחד ממנהלי ההשקעות שהתראיין. "יותר מזה, אני לא יודע איך ייראה הנורמלי החדש הבא".   החלק השלישי בספרון מתייחס לצורך להיות פתוח לאפשרויות חדשות. הרבה מנהלים אמרו בראיונות כי להערכתם השוק מתומחר גבוה בשיעורים הנעים בין 30% ל-50%. לא מעט. רבים מהמנהלים הביעו הסתייגויות והזהירו מפני ההתמודדות עם המשך השפעות המגפה.   כולם מבינים שבימים כאלה ניתן למצוא אפשרויות השקעה מעולות, עבור אלה שיש להם גם את הבטן וגם את הנזילות כדי לתחזק אותם. "רוב ההשקעות הטובות בחיי נבעו מהמילים 'מכירה תחת לחץ'", אמר אחד מהמרואיינים, שאחראי לבניית הפורטפוליו של קרן פנסיה גדולה. "יש גופי השקעות שהגיעו לא טוב למשבר" כמובן שכל חברה יישמה את המדריך בצורה המתאימה לה וכל אחת הציגה ביצועים שונים – חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות. כחלק מלקחי המשבר הקודם וגם הציפייה לתיקון, מרבית הקרנות ריפדו את עצמן עם מזומנים.   במקינזי מציינים ששינוי אסטרטגי כניסיון להגיב למחזורי השוק, לרוב פוגע בביצועים. לפני עשור הרבה משקיעים נכוו מספר פעמים בשווקים הפתוחים, כשפיזרו מזומנים בפסגה, יצאו אחרי הנפילות וחיכו בשוליים ופספסו את העליות.   מרבית המרואיינים אמרו גם שכחלק מהאסטרטגיה שלהם, בכוונתם להבדיל בין שינויים קטנים שמתרחשים בשווקים לבין שינויים מבניים בשוק, כמו גם על שימור והאצה של תהליכים אסטרטגיים. הרעיון הוא לא להיבהל מכל ירידה, אבל להבין מתי יש התרחשות טקטונית. לחלק ניכר מהם יש גם את היכולת וגם את הכיסים העמוקים כדי לממש את מה האסטרטגיה הזאת.   צריך לזכור שחלק מהענפים בתוך סקטור ההשקעות הגיעו חבולים למשבר. ביניהם לדוגמה בחלק מקרנות הפנסיה הציבוריות הפער והיכולות בין המובילים לאחרונים הוא עצום. אם המשבר יימשך, סביר להניח שהפערים האלו יגדלו ויכריחו את החלשים לממש נכסים, כדי לעמוד בהתחייבויות שלהם.