השקעה, השקעות, מניות
צילום: pixabay

"המוסדיים הגדולים בעולם נפגעו מהמגפה; יכול היה להיות גרוע יותר"

האם התכוננו למשבר מבעוד מועד, מה המסקנות ממשבר 2008 ובאילו נכסים כדאי להתמקד? במקינזי ראיינו למעלה מ-20 מנהלים בכירים בקרנות ההשקעה הגדולות בעולם, הנה המסקנות
ארז ליבנה | (4)

המשבר הנוכחי, בהרבה מאוד מובנים הוא ייחודי. הוא יצר גלי הדף שאיש לא יכול היה לשער. האמת, נכון, מדובר במשבר חמור, שאת היקפו איננו יכולים לאמוד – אבל האמת שאפשר לומר את אותו הדבר גם על כל משבר כלכלי רציני שהיה לפני כן.

 

אחרי "התבשלות" המגפה עד תחילת פברואר והתפרצותה הגלובלית בחודשים שלאחר מכן, הרבה אנשים הפסידו כסף במארס השחור, אך הרבה אחרים הרוויחו. ואפילו יפה. אבל איך הגיעו למשבר חלק ניכר מגופי ההשקעות הגדולים בעולם? מסתבר שדי מוכנים.

 

במקינזי ראיינו 21 מנכ"לים, סמנכ"לי השקעות ובכירים נוספים בגופי ההשקעות המובילים בעולם, המנהלים יחד 3.7 טריליון דולר בנכסים. בראיונות נשאלו הבכירים איך המגפה השפיעה על האסטרטגיה שלהם ואיך השינוי ישפיע על האסטרטגיה לטווח הארוך.

 

"בפרספקטיבה מוקדמת על מוסדות ההשקעה הפיננסיים הגדולים, מרמזת כי אמנם ישנן השפעות הרסניות על הפורטפוליו בשל המגפה, אבל זה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע", קבעו במקינזי.

 

"לאחר עשור של שוק שורי, משקיעים רבים התכוננו מראש לתיקון אפשרי ושמו את הפורטפוליו שלהם בפוזיציה הגנתית, זה הביא למצב שגופי ההשקעות במקום טוב יותר ממה שהיו במשבר של 2008", הוסיפו והדגישו כי "לכל רוחב התעשייה, אין תחושה של פאניקה, יש משמעת גדולה יותר בהשקעות ביחס ל-2008".

 

המדריך התלת-שלבי להתמודדות עם אסון בשווקים

המסקנה הראשונה היא שאין גוף השקעה בעולם שלא ייפגע מהשפעות הקורונה. זאת למרות שהתפרצות המגפה הגיעה לקראת סוף הסייקל האחרון, כשמרבית גופי ההשקעות כבר עברו לפוזיציה הגנתית ושמו דגש על נזילות בציפייה לתיקון. כמו כן, התברר שכחלק מלקחי משבר הסאב פריים, מרבית החברות השתמשו בגרסה מסוימת של אותו מדריך תלת שלבי, המציג את תרחישי מיתון.

 

באותו מדריך מדגישים שתחילה צריך לשמר את אמונם של בעלי העניין, כולל את חברי הדירקטוריון, מוטבים, עובדים וכל הגורמים הרלוונטיים. העדיפות הראשונה ניתנת לעובדים ולביטחונם, נזילות פיננסית, המשכיות עסקית וביצועי השקעה. במקרים מסוימים, הדברים נדונו כבר בדירקטוריון כניסיון להתכונן להתרחשויות ולהגדיר סדר פעולות מוכתב מראש.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

החלק השני הוא לנטרל סיכונים בפורטפוליו. מעבר למכה הראשונית בשווקים הריאליים, הרבה משקיעים ממשיכים להמתין ולהמתין שהנעל השנייה תיפול – ושהכלכלה הפיננסית תשקף את הפגיעה האמיתית בכלכלה הריאלית.

 

כמובן שהייתה התייחסות לסקטורים שנפגעו הכי הרבה מהמגפה, אבל בגופי ההשקעות נדלקו נורות אדומות גם לגבי חברות עם בעיות בנזילות, כאלה שהשווי שלהן לרוב גם מפגר אחרי השוק, כמו סקטור הנדל"ן העסקי. "כשהעבודה מהבית הופכת לנורמלי החדש, אני מאוד מאוד נזהר מפורטפוליו הנדל"ן העסקי שלי", אמר אחד ממנהלי ההשקעות שהתראיין. "יותר מזה, אני לא יודע איך ייראה הנורמלי החדש הבא".

 

החלק השלישי בספרון מתייחס לצורך להיות פתוח לאפשרויות חדשות. הרבה מנהלים אמרו בראיונות כי להערכתם השוק מתומחר גבוה בשיעורים הנעים בין 30% ל-50%. לא מעט. רבים מהמנהלים הביעו הסתייגויות והזהירו מפני ההתמודדות עם המשך השפעות המגפה.

 

כולם מבינים שבימים כאלה ניתן למצוא אפשרויות השקעה מעולות, עבור אלה שיש להם גם את הבטן וגם את הנזילות כדי לתחזק אותם. "רוב ההשקעות הטובות בחיי נבעו מהמילים 'מכירה תחת לחץ'", אמר אחד מהמרואיינים, שאחראי לבניית הפורטפוליו של קרן פנסיה גדולה.

"יש גופי השקעות שהגיעו לא טוב למשבר"

כמובן שכל חברה יישמה את המדריך בצורה המתאימה לה וכל אחת הציגה ביצועים שונים – חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות. כחלק מלקחי המשבר הקודם וגם הציפייה לתיקון, מרבית הקרנות ריפדו את עצמן עם מזומנים.

 

במקינזי מציינים ששינוי אסטרטגי כניסיון להגיב למחזורי השוק, לרוב פוגע בביצועים. לפני עשור הרבה משקיעים נכוו מספר פעמים בשווקים הפתוחים, כשפיזרו מזומנים בפסגה, יצאו אחרי הנפילות וחיכו בשוליים ופספסו את העליות.

 

מרבית המרואיינים אמרו גם שכחלק מהאסטרטגיה שלהם, בכוונתם להבדיל בין שינויים קטנים שמתרחשים בשווקים לבין שינויים מבניים בשוק, כמו גם על שימור והאצה של תהליכים אסטרטגיים. הרעיון הוא לא להיבהל מכל ירידה, אבל להבין מתי יש התרחשות טקטונית. לחלק ניכר מהם יש גם את היכולת וגם את הכיסים העמוקים כדי לממש את מה האסטרטגיה הזאת.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אלון 21/06/2020 00:04
    הגב לתגובה זו
    תמיד הפוך מה שאומרים..
  • 3.
    מסקנה כל הכביכול מומחים הללו לא שווים יריקה (ל"ת)
    אפק 20/06/2020 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוגי 19/06/2020 23:08
    הגב לתגובה זו
    כתבה רדודה ללא המלצות לעתיד,,
  • 1.
    בורסה \ לא כזינו לא יכוך ךהיות רק עליות (ל"ת)
    sus 19/06/2020 19:37
    הגב לתגובה זו
סין מניותסין מניות

סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית

רן קידר |

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם. 


השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד

ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.


משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.

משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.

ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.