מחפשי עבודה אבטלה מובטלים
צילום: שירות התעסוקה

שיעור האבטלה ממשיך לטפס: כ-160 אלף דורשי עבודה בחודש

לפי שירות התעסוקה, מדובר בעלייה מתונה לאחר 6 שנים רצופות של ירידה במספר דורשי העבודה; הסיכוי שלהם למצוא עבודה ירד ב-4% לעומת אשתקד; בהשוואה לעולם, המצב טוב יחסית

מערכת Bizportal | (4)
נושאים בכתבה אבטלה

שירות התעסוקה מפרסם את הנתונים והמגמות העיקריים לשנת 2019 בשוק התעסוקה הישראלי, מהם עולה כי שיעור תובעי האבטלה מטפס בעקביות בשנתיים האחרונות.

לפי הדוח, למרות אחוז האבטלה הנמוך - אחרי 6 שנים רצופות שבהן נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה, בשנת 2019 עלה מספר דורשי העבודה בצורה מתונה והגיע ל-161.6 אלף מתייצבים בחודש בממוצע, לעומת 160.7 אלף, ב-2018.

כמו כן, בשנת 2019 פוטרו והתפטרו כ-20,800 ישראלים בחודש. יותר ממחצית מהם  פוטרו ממקום עבודתם. נתון זה מהווה עלייה של % 3.75 לעומת שנת 2018 שבה שיעור דורשי העבודה שפוטרו או התפטרו עמד על כ-20 אלף. בנוסף, בשנה החולפת, כ-56 אלף תושבים הושמו בעבודה באמצעות שירות התעסוקה.

עוד פורסם מדד חדש לפיו הסיכוי של דורש עבודה למצוא עבודה בשנת 2019 בכל חודש וחודש במהלך השנה קטן ב-4%, בהשוואה לשנת 2018. יחד עם זאת, צוין כי בהשוואה עולמית, מצב שוק העבודה מוסיף להיות איתן, הודות לאבטלה נמוכה של 3.9% בהשוואה לממוצע ה-OECD שעומד על 5.3%, ושיעור גבוה של השתתפות בכוח שעומד על63.9% בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD שעומד על 60.5%.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "על אף סביבת האבטלה הנמוכה, אנו מזהים מגמות מדאיגות בשוק העבודה בכלל ובקרב תובעי דמי אבטלה בפרט, כפי שהצגנו בדו"ח. שירות התעסוקה הכין תכנית סיוע רחבה ומקיפה על מנת להתמודד עם מגמות אלו ובכך להימנע ממשבר שעלול לבוא. במסגרת התכנית יינתנו כלים תומכי השמה כגון: סדנאות מתקדמות, אימון אישי וליווי פרטני ומקצועי. כלים אלו יינתנו במיוחד לאלה שנמצאים זמן רב יותר בתקופת האבטלה.

"בנוסף לכך, אנו נמצאים בתהליך טיוב השירות הניתן לאזרח בלשכות. במסגרתו אנו מדייקים את המפגש בין מתאם ההשמה עם דורש העבודה. בכוונתנו להוציא את התכנית המקיפה לפועל בקרוב ובכך לשנות את כיווני המגמות שרוגשות מתחת לפני השטח".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ירון 12/01/2020 16:08
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן שעם אחוז גבוה של חרדים ונשים מהמגזר אחוזי האבטלה עומדים על 3.9,פשוט לא הגיוני.
  • 3.
    טירה 12/01/2020 15:22
    הגב לתגובה זו
    בסך הכל מרובר בעליה של 900 איש. העליה של דורשי העבודה היא מ-160,700 איש ב-2018 ל- 161,600 שהם 0.0056%
  • 2.
    ממי 12/01/2020 14:19
    הגב לתגובה זו
    כששני לא יציבים משני עברי המתרס אחראים על הכפתור האדום, המצב לא נראה טוב.
  • 1.
    אבי 12/01/2020 13:28
    הגב לתגובה זו
    לקנא במדינת ישראל בכלכלה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.