בכפר שמריהו צורכים פי 20 חשמל לתושב מאשר ברחובות
משרד האנרגיה מפרסם היום, מדד השוואה בין צריכת החשמל שמשקיעה הרשות בכל תושב ברשויות המקומיות בישראל. כפר שמריהו נמצא בראש הרשימה עם צריכה ממוצעת של 1,189 קוט"ש לתושב בשנה, כפר מנדא נמצאת בתחתית הטבלה עם 25 קוט"ש לתושב בשנה בלבד. צריכת החשמל הממוצעת בישראל עמדה על כ-210 קוט"ש לתושב.
המדד מתבסס על נתונים שמילאו כ-120 עיריות ומועצות מקומיות באמצעות דיווח הצריכה השנתי, ומוצגים בו שני פרמטריים מרכזיים: סך צריכת החשמל הרשותית לתושב וסך צריכת החשמל של תאורת החוץ לקמ"ר. המדד נחלק ל-5: צריכה גבוהה מאד, גבוהה, ממוצעת, נמוכה ונמוכה מאד.
* הנתונים מבוססים על הדוחות שמולאו על ידי הרשויות. מקור: משרד האנרגיה
רוצים לחסוך בחשמל? תגורו ברחובות
בין הרשויות עם הצריכה הנמוכה ביותר לתושב: אלעד (59 קוט"ש), טייבה (60), רחובות (63) ואלפי מנשה (83).
בין הרשויות עם צריכה נמוכה: ירושלים (117), צפת (122), אופקים (104), בית ג'אן (107), בת-ים (131), גבעת שמואל (145) וחולון (101).
בכפר שמריהו צורכים פי 20 יותר חשמל מאשר ברחובות
מנגד, בין הרשויות עם הצריכה הגבוהה ביותר: כפר שמריהו (1,189), אילת (441), ע'ג'ר (343), קריית ארבע (343), קדומים (497), מטולה (367) ועומר (435).
מתחתיהן בין הרשויות עם צריכה גבוהה: ראש העין (294), אילכין (277), חצור הגלילית (278), קריית שמונה (301), שוהם (334), נשר (308), קצרין (278) ומצפה רמון (299).
באמצע הטבלה, הרשויות בעלות צריכה ממוצעת: ת"א - יפו (176), רמת גן (168), ראשון לציון (221), רמת השרון (250), באר שבע (192), בני ברק (150), סחנין (156), נתניה (189), אריאל (160) ואשקלון (224).
> לצפייה בנתונים המלאים באתר משרד האנרגיה
* הנתונים מבוססים על הדוחות שמולאו על ידי הרשויות. מקור: משרד האנרגיה
עוד עולה מהמדד כי כ-50% מצריכת האנרגיה של הרשויות הינה בגין תאורת הרחוב; כ-30% מהצריכה מתבצעת במוסדות חינוך והשאר - במבני ציבור. סך התשלום של 120 הרשויות המקומיות שדיווחו על צריכת החשמל השנתית שלהן, הוא כ-600 מיליון שקל.
על פי תקנות מקורות אנרגיה, על כל רשות מקומית למלא דיווח שנתי של צריכת האנרגיה. מדד הרשויות שהופק על בסיס דיווח הצריכה השנתי, מאפשר מעקב אחר מגמות ושינויים במשק האנרגיה המוניציפלי, והשוואה בין כלל הרשויות, במטרה להוביל לחיסכון משמעותי באנרגיה ובתקציב המופנה לצורך כך ברשות.
בשנים האחרונות, מקדמות רשויות מקומיות רבות פרויקטים לחיסכון באנרגיה. הפרויקטים כללו למשל החלפת תאורת החוץ בתאורה יעילה וחסכונית באנרגיה והחלפת מזגנים ישנים ובזבזנים במזגנים יעילים בבניין הרשות ובבתי הספר.
יחזקאל ליפשיץ, סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים, במשרד האנרגיה: "המדד שמפרסם משרד האנרגיה, מאפשר לכל רשות מקומית לדעת כמה היא בזבזנית או חסכונית בצריכת חשמל ביחס לרשויות אחרות. אנו קוראים לרשויות לנצל את המענקים וההלוואות שמשרד האנרגיה מעמיד לרשותן, ולחסוך בצריכת החשמל, אשר מאפשר הפניית תקציבים לטובת פרויקטים חיוניים אחרים".
- 4.כרמית 07/11/2019 12:19הגב לתגובה זונו ברור החישוב נעשה קוט"ש לאדם. יש שם מעט תושבים ביחס לגודל (צריכת תאורת רחוב היא המשמעותית ביותר)
- 3.א 31/10/2019 10:18הגב לתגובה זומדוע שיהיה הסדרת כ"כ גדול בין רשויות שונות באיזורים דומים. למשל רחובות 63 ראש העין 294 משהו לא הגיוני כאן. נשמח להסברים
- 2.דירה = קורת גג 30/10/2019 09:46הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- 1.כנראה מחברים מזגן גם לתחת חחחח (ל"ת)אשר 28/10/2019 15:45הגב לתגובה זו

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- הבנק שלכם יודע שאתם 'שבויים' - וזה עולה לכם אלפי שקלים; כיצד לחסוך הרבה כסף?
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
