עמודי חשמל אנרגיה
צילום: Istock

בכפר שמריהו צורכים פי 20 חשמל לתושב מאשר ברחובות

משרד האנרגיה מפרסם מדד השוואה בצריכת החשמל לתושב בין הרשויות המקומיות בישראל; מה הצריכה לתושב בתל אביב ובירושלים ומה ברשות המקומית שלכם? - צפו בנתונים
איתן גרסטנפלד | (4)

משרד האנרגיה מפרסם היום, מדד השוואה בין צריכת החשמל שמשקיעה הרשות בכל תושב ברשויות המקומיות בישראל. כפר שמריהו נמצא בראש הרשימה עם צריכה ממוצעת של 1,189 קוט"ש לתושב בשנה, כפר מנדא נמצאת בתחתית הטבלה עם 25 קוט"ש לתושב בשנה בלבד. צריכת החשמל הממוצעת בישראל עמדה על כ-210 קוט"ש לתושב. המדד מתבסס על נתונים שמילאו כ-120 עיריות ומועצות מקומיות באמצעות דיווח הצריכה השנתי, ומוצגים בו שני פרמטריים מרכזיים: סך צריכת החשמל הרשותית לתושב וסך צריכת החשמל של תאורת החוץ לקמ"ר. המדד נחלק ל-5: צריכה גבוהה מאד, גבוהה, ממוצעת, נמוכה ונמוכה מאד.   * הנתונים מבוססים על הדוחות שמולאו על ידי הרשויות. מקור: משרד האנרגיה רוצים לחסוך בחשמל? תגורו ברחובות בין הרשויות עם הצריכה הנמוכה ביותר לתושב: אלעד (59 קוט"ש), טייבה (60), רחובות (63) ואלפי מנשה (83). בין הרשויות עם צריכה נמוכה: ירושלים (117), צפת (122), אופקים (104), בית ג'אן (107),  בת-ים (131), גבעת שמואל (145) וחולון (101).  בכפר שמריהו צורכים פי 20 יותר חשמל מאשר ברחובות מנגד, בין הרשויות עם הצריכה הגבוהה ביותר: כפר שמריהו (1,189), אילת (441), ע'ג'ר (343), קריית ארבע (343), קדומים (497), מטולה (367) ועומר (435). מתחתיהן בין הרשויות עם צריכה גבוהה: ראש העין (294), אילכין (277), חצור הגלילית (278),  קריית שמונה (301), שוהם (334), נשר (308), קצרין (278) ומצפה רמון (299).    באמצע הטבלה, הרשויות בעלות צריכה ממוצעת: ת"א - יפו (176), רמת גן (168), ראשון לציון (221), רמת השרון (250), באר שבע (192), בני ברק (150), סחנין (156), נתניה (189), אריאל (160) ואשקלון (224). > לצפייה בנתונים המלאים באתר משרד האנרגיה   * הנתונים מבוססים על הדוחות שמולאו על ידי הרשויות. מקור: משרד האנרגיה עוד עולה מהמדד כי כ-50% מצריכת האנרגיה של הרשויות הינה בגין תאורת הרחוב; כ-30% מהצריכה מתבצעת במוסדות חינוך והשאר - במבני ציבור. סך התשלום של 120 הרשויות המקומיות שדיווחו על צריכת החשמל השנתית שלהן, הוא כ-600 מיליון שקל.  על פי תקנות מקורות אנרגיה, על כל רשות מקומית למלא דיווח שנתי של צריכת האנרגיה. מדד הרשויות שהופק על בסיס דיווח הצריכה השנתי, מאפשר מעקב אחר מגמות ושינויים במשק האנרגיה המוניציפלי, והשוואה בין כלל הרשויות, במטרה להוביל לחיסכון משמעותי באנרגיה ובתקציב המופנה לצורך כך ברשות.   בשנים האחרונות, מקדמות רשויות מקומיות רבות פרויקטים לחיסכון באנרגיה. הפרויקטים כללו למשל החלפת תאורת החוץ בתאורה יעילה וחסכונית באנרגיה והחלפת מזגנים ישנים ובזבזנים במזגנים יעילים בבניין הרשות ובבתי הספר.   יחזקאל ליפשיץ, סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים, במשרד האנרגיה: "המדד שמפרסם משרד האנרגיה, מאפשר לכל רשות מקומית לדעת כמה היא בזבזנית או חסכונית בצריכת חשמל ביחס לרשויות אחרות. אנו קוראים לרשויות לנצל את המענקים וההלוואות שמשרד האנרגיה מעמיד לרשותן, ולחסוך בצריכת החשמל, אשר מאפשר הפניית תקציבים לטובת פרויקטים חיוניים אחרים".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כרמית 07/11/2019 12:19
    הגב לתגובה זו
    נו ברור החישוב נעשה קוט"ש לאדם. יש שם מעט תושבים ביחס לגודל (צריכת תאורת רחוב היא המשמעותית ביותר)
  • 3.
    א 31/10/2019 10:18
    הגב לתגובה זו
    מדוע שיהיה הסדרת כ"כ גדול בין רשויות שונות באיזורים דומים. למשל רחובות 63 ראש העין 294 משהו לא הגיוני כאן. נשמח להסברים
  • 2.
    דירה = קורת גג 30/10/2019 09:46
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
  • 1.
    כנראה מחברים מזגן גם לתחת חחחח (ל"ת)
    אשר 28/10/2019 15:45
    הגב לתגובה זו
עומר בן יאיר
צילום: סם יצחקוב

תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת

השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות

זיו וולף |

מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:

    מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.

    מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.

    בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס.  דוגמה נוספת הינה הפקדה  של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.