על החגיגות באירופה אחרי הבחירות בצרפת, והסיכון להנגאובר

מקרון עלה לסיבוב השני. מדד הקאק הצרפתי טס 4%, האירו מזנק 1.3%. האם כדאי להצטרף לחגיגה?
אורי גרינפלד | (6)
נושאים בכתבה צרפת

תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות בצרפת הן חדשות טובות לשווקים לא רק מפני שהן שמות את עמנואל מקרון המתון והפרו-עסקי בפוזיציה מצוינת להיות הנשיא הבא של צרפת אלא גם בגלל שהן מלמדות יותר מכל שאחרי כל הרעש והמהומה מתברר שהסקרים דווקא עובדים ושהאנשים פועלים רוב הזמן באופן רציונלי.

שתי טענות חזרו ונשמעו בשבועות האחרונים בהקשר של הבחירות בצרפת. האחת: בדיוק כמו במקרה של הברקזיט וטראמפ, גם אם לה פן תנצח זה לא ביג דיל. השניה: בדיוק כמו במקרה של הברקזיט וטראמפ, לסקרים אין שום משמעות. שתי הטענות האלו שגויות.

ראשית, שתי הטענות מתבססות על ההטיה הפסיכולוגית להאמין שמה שהיה הוא שיהיה. שנית, בגלל החברות בגוש האירו והיעדר מטבע עצמאי, יציאה של צרפת מהאיחוד האירופי היא ממש לא כמו היציאה של בריטניה. יציאה של אחת מהמדינות הגדולות בגוש האירו (צרפת, איטליה או ספרד) היא בעייתית במיוחד בשל הקשיים שעלולים להיערם בתשלום החובות הנקובים אירו של המדינה שיוצאת מהגוש ומאמצת מטבע עצמאי.

בניגוד למקרה של בריטניה בו הפגיעה הפוטנציאלית היא בעיקר בכלכלה הריאלית, תרחיש כזה עלול להידרדר במהירות לכדי משבר פיננסי עולמי נוסף. לכן, השילוב בין חזרתה של הרציונליות והיכולת להסתמך נתונים וסקרים כדי לנהל את הסיכונים לבין התוצאות החיוביות במערכת הבחירות החשובה ביותר השנה באירופה הוא לא פחות מחדשות מצוינות לשווקים שנכון לכתיבת שורות אלו אכן מגיבים בחיוב ועולים.

עם זאת, כדאי אולי כבר עכשיו לצנן מעט את ההתלהבות. השווקים הפיננסיים לא ממש תמחרו את התרחיש הרע לפני הבחירות כך שהחגיגה צריכה להיות מוגבלת. החדשות שצרפת תישאר כנראה באיחוד האירופי הן חדשות בהחלט טובות אבל אם המשקיעים לא חשבו אחרת מלכתחילה אז לא מדובר בכלל בחדשות. בסופו של דבר שוקי המניות באירופה מתומחרים כיום באופן יקר יחסית לכלכלה המדשדשת של גוש האירו כך שהם לא ממש אטרקטיביים מלכתחילה ובוודאי אם ירשמו מהלך חד של עליות.

 

יתרה מכך, יש להיזהר להערכתנו מהערכת יתר לגבי יכולתו של מקרון לשנות את הכיוון של הכלכלה הצרפתית. אמנם מקרון קידם בקמפיין שלו לא מעט שינויים ורפורמות פרו-עסקיות באופן מובהק אבל בין הרצוי למצוי הפער כידוע גדול.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בדומה למה שקרה בארה"ב עם טראמפ, ייתכן שהשווקים יפנימו בשלב כלשהו שמבנה הכלכלה הצרפתית ובעיקר שוק העבודה שלה הוא קשיח מדי בכדי ליישם שינויים מרחיקי לכת כפי שמקרון מתכנן. תרחיש כזה יביא לכך שלאחר שהשמפניות יפתחו והמשקיעים יחגגו, המוסיקה במסיבה תפסק מוקדם מהמתוכנן ומי שלא יעזוב בזמן יסבול מהנגאובר קשה במיוחד.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דווקא כתבה מקצועית (ל"ת)
    מוטי 25/04/2017 07:38
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בוריס 24/04/2017 13:29
    הגב לתגובה זו
    ניתוח יהיר ולא מבוסס\מנומק. לפי מה אתה קובע את הקביעות שאתה קובע? זה מאמר דיעה ממדור רכילות של מעריב... זה לא שאני לא מסכים עם חלק (קטן) מהדברים שנכתבו פה, אבל פשוט לא כותבים בסגנון כזה - זה מראה על חוסר רצינות.
  • 4.
    גוגו הטברייני 24/04/2017 12:30
    הגב לתגובה זו
    בסביבת ריבית 0 ושאי הוודאות מיתפוגגת, נו במה משקיעים, BIZ PORTAL. אבל תמיד, יש סופה בדרך, לא ?
  • 3.
    co007 24/04/2017 12:09
    הגב לתגובה זו
    לאחר רצף עליות במשך 7 שנים , יבוא התשלום . זה יהיה כואב .......................
  • 2.
    כשתעלם תרועות הפסטיבלים ... (ל"ת)
    אופריה 24/04/2017 11:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תראו ...איזה חכם אני ....!!! כתבתי הכל !!!!! (ל"ת)
    איציק מנדל 24/04/2017 11:42
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.