רונן טוב
צילום: יח"צ
TV

רונן טוב: "קרנות ברירת המחדל זה דבר הרבה יותר משמעותי מהרפורמה בסלולר"

למי פונה המוצר, והאם יש סיכונים? יו"ר חברת הגמל והפנסיה של מיטב-דש מתייחס - צפו בראיון
יוסי פינק | (11)
נושאים בכתבה מיטב-דש פנסיה

השבוע נודע כי הגופים הלמן אלדובי ומיטב דש יהיו אלו שינהלו את קרנות ברירת המחדל בתחום הפנסיה לאחר שהציעו את דמי הניהול הנמוכים ביותר. מדובר במהפכה גדולה שהוביל משרד האוצר ותוך חודשים ספורים תצא אל הפועל. בשיחה עם BizportalTV התייחס רונן טוב, יו"ר חברת הפנסיה והגמל במיטב-דש ומשנה למנכ"ל בית ההשקעות, להשלכות השקת קרנות ברירת המחדל, למי המוצר הזה פונה, מה הוא אומר על הביקורת ועוד.  

 

כמה זה אירוע גדול מבחינתך?

"משווים את זה למהפכת הסלולר, אבל זה הרבה יותר משמעותי. זה הנכס הכי גדול שאנחנו מחזיקים בו – הפנסיה שלנו. הרפורמה הזאת תשנה דרמטית את החיים של הרבה מאוד אנשים"..

שלוש ארבע שנים קדימה, איך אתה רואה את מספר המצטרפים?

"עשינו תחזית והסתכלנו על המאזנים של כל קרנות הפנסיה בארץ, בדקנו כמה מצטרפים חדשים יש בכלל למעגל העבודה ושכירים לפנסיה. אנו מעריכים שסדר גודל של בין 50-70 אלף אנשים חדשים מצטרפים לקרנות פנסיה מדי שנה, וחלק גדול מהם מצטרף לברירת מחדל ואלו האנשים שאנו מעריכים שיגיעו לקרנות הפנסיה הזאת".

היקף החיסכון צפוי?

"לפי האוצר יש 750 אלף מבוטחים בישראל שהצטרפו לברירות מחדל במהלך השנים ומשלמים את דמי הניהול המרביים, 6 אחוז מההפקדות וחצי אחוז מהצבירה, דמי ניהול לא נמוכים בלשון המעטה. אנו מדברים על 750 אלף שנרצה לשפר את מעמדם ועוד כ-50-70 אלף מבוטחים חדשים בשנה, ולכן אנו מעריכים שתוך 3-4 שנים נגיע לצבירות של מעל 5 מיליארד שקלים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לדעתכם תצליחו להביא את אותם אנשים שכבר מפרישים לקרנות אחרות?

"זו לא משימה פשוטה, אבל בשנים האחרונות המודעות עלתה מאוד והתקשורת עסקה בלי הרף בנושא דמי הניהול. אנשים מודעים יותר ורואים את זה במרכזי השירות ובהצטרפויות גם היום, לפני שנבחרנו כברירת מחדל. לאוצר יש כוונות שהעסק יצליח, המעסיקים מבינים שיש פה מהפיכה משמעותית ויחד כל הגורמים האלה יובילו לכך שזה יחלחל ויצליח"..

מה לגבי טענות של אנשי תעשיה שטוענים שלא הגיוני לקחת דמי ניהול כה נמוכים?

"בעבר הייתי מנכ"ל של קרן הפנסיה הגדולה בארץ ואני מכיר את הקרנות הגדולות ויודע מה קורה בהן. אני יכול להבין מה שאומרים, אך יש לא מעט ציניות. קרנות הפנסיה הגדולות נותנות לעתים תנאים יותר אטרקטיביים ממה שאנו מציעים כרגע, אך רק לקבוצות גדולות עם כוח מיקוח כמו ועדים וארגונים גדולים, הן לא מציעות את זה לארגונים קטנים. זו אחת הסיבות שהן יכולות להציע את זה – הן מסבסדות את העמית הזול עם העמית שמשלם ביוקר. אנחנו נציע את זה לכל אחד וזה יכול לפגוע בהן. התמחור שלנו הוא עם סבירות כלכלית גבוהה מאוד, אנו יודעים מה אנו עושים"..

עוד טענה היא שקרנות ברירת המחדל קטנות ויש כאן אלמנט של סיכון

"גם קרנות הפנסיה הקטנות והבינוניות מחויבות בחוק במבטח משנה, וכמעט לכל הקרנות יש מבטח משנה מהגדולים באירופה. כל הקרנות, פרט לגדולות, מסתייעות במבטחי משנה. לא רק שלא צריך לחשוש, צריך להיות יותר רגועים"..

זה מוצר שפונה לאוכלוסיות מוחלשות או למרוויחי שכר מינימום?

"לא רק למוחלשים, גם לחזקים. ראוי להתייעץ עם יועצים ועם כל מי שמוכן ונכון לתת שירות פנסיוני, אני קורא לכם לבוא בהמוניכם. זה משפר דרמטית את הפנסיה שלכם, ועל זה חיים בעת הפרישה – אין אלטרנטיבה. זה נכון למי שמשכורתו נמוכה ולמי שמשכורתו גבוהה. גם אם אתה עובד בהייטק ומשלם דמי ניהול סבירים, ההצעה שלנו אטרקטיבית"..""

מה לגבי תשואות?

"התשואה לא יכולה להצדיק פער של דמי ניהול כאלה. הטבה בדמי ניהול זו תשואה מובטחת. תשואות לאורך זמן יש להן מחזורים – לפעמים יותר טוב ולפעמים פחות. לא יראו הבדלים דרמטיים לאורך תקופות אצל הגופים הגדולים ומה שהיה הוא לא מה שיהיה. ננהל את הכסף עם אנשי המקצוע הטובים ביותר. התשואה לבד אינה צריכה להיות הסיבה שלא להעדיף הטבת דמי ניהול. האוצר, שעשה את המכרז, בחר לעשות זאת רק לפי מחיר. ברור שגם שירות ונגישות הם חשובים, אך המשתנה הכי חשוב הוא דמי ניהול"..""""

מה מאפשר לכם לגבות דמי ניהול כ"כ נמוכים?

"הטכניקה. מדובר פה בעובדים שמעסיק מעביר אותם. זה לא עובד שבחר או שמגיעים אליו ומייעצים לו. יש פער תיווך שלפעמים נכון לשלם אותו, אך במקרה הזה ובקהל הזה אין שום סיבה לשלם אותו".."

במהפכת הסלולר כל השוק הוריד את המחירים. זה יקרה גם בשוק הפנסיה?

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    קוקו שאנל 12/08/2016 06:48
    הגב לתגובה זו
    דברי חכמים בנחת נשמעים. מאוד נהנתי לשמוע ולראות את רונן מדבר בצורה שקולה ואחראית. וכל הקרדיט כמובן לדורית סלינגר שאחראית על הרפורמה החשובה הזו
  • 9.
    מתי אפשר להצטרף? (ל"ת)
    אלי 04/08/2016 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    משקיף 04/08/2016 10:44
    הגב לתגובה זו
    היום צריך לחזור לנתון הזה!!! אגב,ארגון גדול שאני נמניתי על עובדיו/מנהליו ,הגיג להסדר עם אחד הבנקים על תשלום של 0.2% והבנק הרוויח עדיין. אז לא לרחם על החברות ומנהליהן שמרוויחים הון עתק בזכות "רפורמת בכר" הידועה כבר כיום לשימצה.
  • 7.
    ירון כהן 03/08/2016 19:28
    הגב לתגובה זו
    לא ירחק היום שקרנות הפנסיה בישראל תיקרוסנה אל תוך עצמן!!! ממש עצוב!!
  • באיזו חברה אתה עובד? על מבטחי המשנה שהוזכרו בכתבה שמעת? (ל"ת)
    קוקו שאנל 12/08/2016 06:49
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    yud 03/08/2016 17:54
    הגב לתגובה זו
    מה זה אם לא כתבת תדמית באיצטלה של הסבר לקורא מה טוב לו. 1.מה שלא מספרים זה שלקרן הזאת יש שניים וחצי מבוטחים ואם מחר חלילה מתים 5 אנשים אין להם מאיפה לשלם לשארים והחברים בקופה הם שישלמו דרך הפחתת הזכויות שלהם 2.כל קרנות הפנסיה קובעות את המקדם לפנסיה ביום הפרישה.ככל שהמקדם גבוה יותר הפנסיה קטנה יותר.ויש לצפות שאדם שהיום בן 30 המקדם שלו יהיה אסטרונומי 3.אל תתפתו לא לקרנות הפנסיה ולא לחברות הביטוח תנהלו את הכסף לבד ותקנו בנפרד סיכונים לשארים ולאבדן כושר עבודה אפשר לנהל מו"מ על הנחה למחיר 4.כשתרצו לגבות את הפנסיה או לעשות שינוי כלשהוא יוציאו לכם את הנשמה שתהיו מוכנים לוותר על הכסף 5.אני בקצוע הזה ויודע על מה אני מדבר קחו עצה בחינם אם חברות הביטוח מרויחות מיליארדים אתם משלמים את זה
  • 5.
    מדינה של מחלבות הציבור רק אך לחלוב את הציבור הי יודעת (ל"ת)
    sus 03/08/2016 16:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המדינה תסימו בקופות גמל אבל לו נתנת כלום (ל"ת)
    דוד 03/08/2016 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דוד 03/08/2016 15:49
    הגב לתגובה זו
    קופת הגמל נתנת 0 הכסף בבנק נתן 0 הכסף באובר זה דבש
  • 2.
    הכסף בבנק יותר טוב מכזינו 10 אחוז על חריגה (ל"ת)
    דוד 03/08/2016 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכסף שלי זבל הכסף בקופת גמל זבל הכסף בבנק דבש (ל"ת)
    דוד 03/08/2016 15:46
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?