רונן טוב: "קרנות ברירת המחדל זה דבר הרבה יותר משמעותי מהרפורמה בסלולר"
השבוע נודע כי הגופים הלמן אלדובי ומיטב דש יהיו אלו שינהלו את קרנות ברירת המחדל בתחום הפנסיה לאחר שהציעו את דמי הניהול הנמוכים ביותר. מדובר במהפכה גדולה שהוביל משרד האוצר ותוך חודשים ספורים תצא אל הפועל. בשיחה עם BizportalTV התייחס רונן טוב, יו"ר חברת הפנסיה והגמל במיטב-דש ומשנה למנכ"ל בית ההשקעות, להשלכות השקת קרנות ברירת המחדל, למי המוצר הזה פונה, מה הוא אומר על הביקורת ועוד.
כמה זה אירוע גדול מבחינתך?
"משווים את זה למהפכת הסלולר, אבל זה הרבה יותר משמעותי. זה הנכס הכי גדול שאנחנו מחזיקים בו – הפנסיה שלנו. הרפורמה הזאת תשנה דרמטית את החיים של הרבה מאוד אנשים"..
שלוש ארבע שנים קדימה, איך אתה רואה את מספר המצטרפים?
- בנק MUFG מכפיל את ההשקעה שלו בליקווידיטי ל-1.5 מיליארד ד'
- צבי סטפק: "אני פחות חושש מכסף שיצא מפה, החשש הוא מכסף שלא ייכנס לארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עשינו תחזית והסתכלנו על המאזנים של כל קרנות הפנסיה בארץ, בדקנו כמה מצטרפים חדשים יש בכלל למעגל העבודה ושכירים לפנסיה. אנו מעריכים שסדר גודל של בין 50-70 אלף אנשים חדשים מצטרפים לקרנות פנסיה מדי שנה, וחלק גדול מהם מצטרף לברירת מחדל ואלו האנשים שאנו מעריכים שיגיעו לקרנות הפנסיה הזאת".
היקף החיסכון צפוי?
"לפי האוצר יש 750 אלף מבוטחים בישראל שהצטרפו לברירות מחדל במהלך השנים ומשלמים את דמי הניהול המרביים, 6 אחוז מההפקדות וחצי אחוז מהצבירה, דמי ניהול לא נמוכים בלשון המעטה. אנו מדברים על 750 אלף שנרצה לשפר את מעמדם ועוד כ-50-70 אלף מבוטחים חדשים בשנה, ולכן אנו מעריכים שתוך 3-4 שנים נגיע לצבירות של מעל 5 מיליארד שקלים".
- ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
- אלטשולר שחם בדרך לעסקת בעלי עניין: הפעילות הפרטית עשויה להימכר לחברה הציבורית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
לדעתכם תצליחו להביא את אותם אנשים שכבר מפרישים לקרנות אחרות?
"זו לא משימה פשוטה, אבל בשנים האחרונות המודעות עלתה מאוד והתקשורת עסקה בלי הרף בנושא דמי הניהול. אנשים מודעים יותר ורואים את זה במרכזי השירות ובהצטרפויות גם היום, לפני שנבחרנו כברירת מחדל. לאוצר יש כוונות שהעסק יצליח, המעסיקים מבינים שיש פה מהפיכה משמעותית ויחד כל הגורמים האלה יובילו לכך שזה יחלחל ויצליח"..
מה לגבי טענות של אנשי תעשיה שטוענים שלא הגיוני לקחת דמי ניהול כה נמוכים?
"בעבר הייתי מנכ"ל של קרן הפנסיה הגדולה בארץ ואני מכיר את הקרנות הגדולות ויודע מה קורה בהן. אני יכול להבין מה שאומרים, אך יש לא מעט ציניות. קרנות הפנסיה הגדולות נותנות לעתים תנאים יותר אטרקטיביים ממה שאנו מציעים כרגע, אך רק לקבוצות גדולות עם כוח מיקוח כמו ועדים וארגונים גדולים, הן לא מציעות את זה לארגונים קטנים. זו אחת הסיבות שהן יכולות להציע את זה – הן מסבסדות את העמית הזול עם העמית שמשלם ביוקר. אנחנו נציע את זה לכל אחד וזה יכול לפגוע בהן. התמחור שלנו הוא עם סבירות כלכלית גבוהה מאוד, אנו יודעים מה אנו עושים"..
עוד טענה היא שקרנות ברירת המחדל קטנות ויש כאן אלמנט של סיכון
"גם קרנות הפנסיה הקטנות והבינוניות מחויבות בחוק במבטח משנה, וכמעט לכל הקרנות יש מבטח משנה מהגדולים באירופה. כל הקרנות, פרט לגדולות, מסתייעות במבטחי משנה. לא רק שלא צריך לחשוש, צריך להיות יותר רגועים"..
זה מוצר שפונה לאוכלוסיות מוחלשות או למרוויחי שכר מינימום?
"לא רק למוחלשים, גם לחזקים. ראוי להתייעץ עם יועצים ועם כל מי שמוכן ונכון לתת שירות פנסיוני, אני קורא לכם לבוא בהמוניכם. זה משפר דרמטית את הפנסיה שלכם, ועל זה חיים בעת הפרישה – אין אלטרנטיבה. זה נכון למי שמשכורתו נמוכה ולמי שמשכורתו גבוהה. גם אם אתה עובד בהייטק ומשלם דמי ניהול סבירים, ההצעה שלנו אטרקטיבית"..""
מה לגבי תשואות?
"התשואה לא יכולה להצדיק פער של דמי ניהול כאלה. הטבה בדמי ניהול זו תשואה מובטחת. תשואות לאורך זמן יש להן מחזורים – לפעמים יותר טוב ולפעמים פחות. לא יראו הבדלים דרמטיים לאורך תקופות אצל הגופים הגדולים ומה שהיה הוא לא מה שיהיה. ננהל את הכסף עם אנשי המקצוע הטובים ביותר. התשואה לבד אינה צריכה להיות הסיבה שלא להעדיף הטבת דמי ניהול. האוצר, שעשה את המכרז, בחר לעשות זאת רק לפי מחיר. ברור שגם שירות ונגישות הם חשובים, אך המשתנה הכי חשוב הוא דמי ניהול"..""""
מה מאפשר לכם לגבות דמי ניהול כ"כ נמוכים?
"הטכניקה. מדובר פה בעובדים שמעסיק מעביר אותם. זה לא עובד שבחר או שמגיעים אליו ומייעצים לו. יש פער תיווך שלפעמים נכון לשלם אותו, אך במקרה הזה ובקהל הזה אין שום סיבה לשלם אותו".."
במהפכת הסלולר כל השוק הוריד את המחירים. זה יקרה גם בשוק הפנסיה?
- 10.קוקו שאנל 12/08/2016 06:48הגב לתגובה זודברי חכמים בנחת נשמעים. מאוד נהנתי לשמוע ולראות את רונן מדבר בצורה שקולה ואחראית. וכל הקרדיט כמובן לדורית סלינגר שאחראית על הרפורמה החשובה הזו
- 9.מתי אפשר להצטרף? (ל"ת)אלי 04/08/2016 11:05הגב לתגובה זו
- 8.משקיף 04/08/2016 10:44הגב לתגובה זוהיום צריך לחזור לנתון הזה!!! אגב,ארגון גדול שאני נמניתי על עובדיו/מנהליו ,הגיג להסדר עם אחד הבנקים על תשלום של 0.2% והבנק הרוויח עדיין. אז לא לרחם על החברות ומנהליהן שמרוויחים הון עתק בזכות "רפורמת בכר" הידועה כבר כיום לשימצה.
- 7.ירון כהן 03/08/2016 19:28הגב לתגובה זולא ירחק היום שקרנות הפנסיה בישראל תיקרוסנה אל תוך עצמן!!! ממש עצוב!!
- באיזו חברה אתה עובד? על מבטחי המשנה שהוזכרו בכתבה שמעת? (ל"ת)קוקו שאנל 12/08/2016 06:49הגב לתגובה זו
- 6.yud 03/08/2016 17:54הגב לתגובה זומה זה אם לא כתבת תדמית באיצטלה של הסבר לקורא מה טוב לו. 1.מה שלא מספרים זה שלקרן הזאת יש שניים וחצי מבוטחים ואם מחר חלילה מתים 5 אנשים אין להם מאיפה לשלם לשארים והחברים בקופה הם שישלמו דרך הפחתת הזכויות שלהם 2.כל קרנות הפנסיה קובעות את המקדם לפנסיה ביום הפרישה.ככל שהמקדם גבוה יותר הפנסיה קטנה יותר.ויש לצפות שאדם שהיום בן 30 המקדם שלו יהיה אסטרונומי 3.אל תתפתו לא לקרנות הפנסיה ולא לחברות הביטוח תנהלו את הכסף לבד ותקנו בנפרד סיכונים לשארים ולאבדן כושר עבודה אפשר לנהל מו"מ על הנחה למחיר 4.כשתרצו לגבות את הפנסיה או לעשות שינוי כלשהוא יוציאו לכם את הנשמה שתהיו מוכנים לוותר על הכסף 5.אני בקצוע הזה ויודע על מה אני מדבר קחו עצה בחינם אם חברות הביטוח מרויחות מיליארדים אתם משלמים את זה
- 5.מדינה של מחלבות הציבור רק אך לחלוב את הציבור הי יודעת (ל"ת)sus 03/08/2016 16:21הגב לתגובה זו
- 4.המדינה תסימו בקופות גמל אבל לו נתנת כלום (ל"ת)דוד 03/08/2016 15:50הגב לתגובה זו
- 3.דוד 03/08/2016 15:49הגב לתגובה זוקופת הגמל נתנת 0 הכסף בבנק נתן 0 הכסף באובר זה דבש
- 2.הכסף בבנק יותר טוב מכזינו 10 אחוז על חריגה (ל"ת)דוד 03/08/2016 15:46הגב לתגובה זו
- 1.הכסף שלי זבל הכסף בקופת גמל זבל הכסף בבנק דבש (ל"ת)דוד 03/08/2016 15:46הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 2.66% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!
מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות,
דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר
מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.
אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט
42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.
בזמן שהמשקיעים
הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד
30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.
לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות
שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך.
- יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שהובטח ומה שבאמת קרה
כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה
שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל:
“אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
