הירשמו
  1. ראשי
  2. עוד בחדשות

הכנסות הטוטו רשמו שיא ב-2015 בסך של 3 מיליארד שקל: כמה מזה הושקע בקהילה?

כמעט 2 מיליארד שקל חזרו לציבור המהמרים כפרסים, מה היה המשחק המכניס ביותר לטוטו?
מערכת Bizportal |
נושאים בכתבה טוטו

המועצה להסדר הימורים בספורט (הטוטו) פרסמה היום (ב') את סיכום הפעילות שלה לשנת 2015 ואת דו"חותיה הכספיים לשנה זו: הכנסות הטוטו צמחו בשנת 2015 ב-17% בהשוואה ל-2014 והסתכמו בשיא של כ-3 מיליארד שקל. ההישג מבחינתם מרשים אף יותר, לאור העובדה שבשנת 2015 לא התקיים אירוע קיץ כדוגמת המונדיאל או היורו, כפי שהתקיים ב-2014. רוב רובן של ההכנסות הגיעו ממשחק ה-ווינר (הרחבה בהמשך). רווחי הטוטו עלו בשנה החולפת ב-15.4% בהשוואה לשנה הקודמת והסתכמו ב–555  מיליון שקל.

יחד עם 87 מיליון שקל חסויות שיווקיות של הטוטו בקרב גופי הספורט, הטוטו השקיע סכום של 642 מיליון שקל למען הספורט בישראל ובקידום הפעילות הספורטיבית בקהילה. מתוך סכום זה הטוטו העביר כ-200 מיליון שקל הקצבות לגופי הספורט, כשענף הכדורגל קיבל כ-110 מיליון, הכדורסל קיבל כ-50 מיליון, ו-10 הענפים המועדפים, שנקבעו על-פי "ועדת לובצקי" קיבלו סה"כ מהטוטו כ-76 מיליון שקל (כל הסכומים - כולל חסויות).

עוד עולה מהדו"חות, כי בשנת 2015 השקיע הטוטו 284 מיליון שקל בבניית מתקני ספורט ברחבי הארץ. 

משחק ה-ווינר (Winner) המשיך להיות מותג ההימורים וההגרלות המוביל בארץ, והכנסותיו בשנת 2015 הסתכמו ב -2.45 מיליארד שקל, גידול של 12% בהשוואה לשנה הקודמת.

מנתוני הטוטו עולה, כי 71% מהכנסות הטוטו בשנת 2015 מקורם מענף הכדורגל ו-26% מקורם מענף הכדורסל. המשחק המכניס ביותר בשנת 2015 היה גמר ליגת האלופות בין ברצלונה ליובנטוס עם 6.8 מיליון שקל הכנסות. למעשה, חמשת המשחקים המכניסים ביותר ב2015 היו חצאי הגמר והגמר ליגת האלופות. גמר הקופה אמריקה בין צ'ילה לארגנטינה במקום ה-6, שני משחקי קלאסיקו בין ברצלונה לריאל מדריד במקומות 7,8 ומוקדמות היורו בין ישראל לבלגיה במקום ה-9 עם הכנסה של 3 מיליון שקל.

סגן יו"ר הטוטו, רוני פרידמן: "שנת 2015 הייתה השנה שחתמה את סיום בנייתם הרשמי של מספר מתקני דגל בספורט הישראלי, כחלק ממהפכת המתקנים בישראל אותה הטוטו קידם בשנים האחרונות, ביניהם, היכל רב ענפי "טוטו חולון" ואצטדיון הכדורגל החדש בבאר-שבע "טוטו-טרנר". מעבר למתקנים אלה, שכבר שינו את פני הספורט הישראלי, הטוטו שם דגש מיוחד על השקעה במתקני הספורט בעיקר באזורי הפריפריה, שיאפשרו לכל אזרח במדינת ישראל לעסוק בספורט באזור מגוריו. הגידול בהכנסות וברווחים של הטוטו בשנים האחרונות, מאפשר לנו להשקיע עוד בספורט הישראלי, כחלק בלתי נפרד מהתרבות והחברה בישראל".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

בנימין נתניהו: "נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה ומוצרי המזון"

ראש הממשלה מגיב לדו"ח מבקר המדינה שפורסם מוקדם יותר היום ובו נכתב: "משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל המוצרים כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה"
יואב כהן |
מוקדם יותר היום (ד') פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא הפיקוח על מחירי המזון ומחירי מוצרי חלב. על פי הדו"ח, בשנת 2008 הכין משרד הבריאות סל מוצרים בסיסי העונה על הצורך המינימלי של אדם לתזונה הולמת. אולם משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל זה כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה. יתר על כן, ועדת המחירים אינה בוחנת מהן עמדותיו של ציבור הצרכנים, שהוא המושפע העיקרי מהפיקוח על מוצרי המזון, ואינה מביאה בחשבון את השפעת השינוי במחיר, ההחלה או ההסרה של הפיקוח על מחיר המוצר או השינוי ברמת הפיקוח עליו על רווחת הצרכנים בהליך קבלת ההחלטות. "נמצאו ליקויים בשימוש במנגנוני קביעת המחירים המפוקחים. לא בוצע עדכון במועדים שנקבעו, לא בוצעו בדיקות מעמיקות בחברות המפוקחות, סלי התשומות של המוצרים בפיקוח הורכבו מפרמטרים כלליים שאינם מייצגים את השינויים בכל חברה מפוקחת, והמרווח הקמעונאי לא נבחן מחדש זה שנים רבות" תגובות שונות לדו"ח לא אחרו להגיע, וביניהן תגובות של ראש הממשלה, בינימין נתניהו: "זו בעיה שאנחנו חייבים לטפל בה, טיפלנו בה, נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה, בייחוד במה שכרוך במחירי המזון. אני מודע לקשיים של האזרחים, ואנחנו נידרש לטפל בבעיה הזאת תוך כדי שמירה על ניהול אחראי של כלכלת ישראל ומקומות העבודה של אזרחי ישראל". הפורום לצדק חברתי השתמש בנתוני הדו"ח על מנת לתקוף את ראש הממשלה: "הדו"ח מוכיח כי עליית המחירים לא נובעת מהעדר תחרותיות אלא כי המדינה לא ממלאת את תפקידה. בתקופת החגים נזכיר לממשלת ישראל ולעומד בראשה כי זהו הזמן לשוב ולדאוג לאזרחיו, להגביר את פיקוח המחירים ולדאוג לרגולציה ולסייע להם לחיות בכבוד במדינת ישראל" תנועת הצרכנים הוסיפה על דברי הפורום לצדק חברתי: "על פי דוח המבקר לנושא החלב הביצים, מדיניות הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הצרכני. כמו ברוב מדינות העולם גם בישראל כשלי השוק המתוכנן וההגנה הגבוהה אותם מקבלים היצרנים והמחלבות, לא מאפשר ולא תוכל לאפשר כל תחרות. קיימים מודלים אחרים בעולם שהפכו במהלך העשורים האחרונים את החקלאות כולל שוקי החלב והביצים לתחרותיים בניגוד לשוק הישראלי".