התשואות על אג"ח ממשלתיות, בעיקר לטווח הארוך – הן סוג של מדחום כלכלי. וברגע שמשקיעים בעולם מתחילים לדרוש יותר ריבית על ההלוואה למדינה – זו נורת אזהרה. בארה"ב מקדמים חקיקה ענקית שצפויה להאריך את הטבות המס. הצפי הוא שזה יעלה למדינה עוד 3 עד 4 טריליון דולר בעשור הקרוב. במקביל, ההוצאות על ריבית כבר השנה צפויות לחצות את ה־950 מיליארד דולר. אלה סכומים שיגדילו את הגירעון וצריך לממן אותם? איך עושים זאת - מגייסים עוד אגרות חוב, היצע אגרות החוב גדל, הסיכון עולה - הריבית עולה. אגרות החוב האמריקאיות נופלות - התשואה ל-30 שנה מעל 5%. זו דרמה של ממש וזה החשש האמיתי של כלכלנים רבים - לא מכסים, לא סין, הם חוששים ממשבר חוב. כשהמדינה הגדולה והחזקה בעולם מגייסת בריבית גבוהה זה מסוכן לכולם.

לפני כשבוע מוד'יס הורידו את דירוג החוב של ארה"ב, החברות המדרגות האחרות הורידו כבר מזמן, וזה עוד נקודה שמחזקת את החששות. השוק מתחיל לחשוש שארה"ב מתנהלת בלי ריסון תקציבי – והוא דורש פיצוי. הפיצוי מגיע דרך התשואות שקופצות, וזה אפקט מתפשט. מה שקורה באג"ח האמריקאי משפיע על כולם, במיוחד על מדינות שתלויות בשוק ובמשק האמריקאי. זה משפיע עלינו כשאצלנו יש גם אתגרים וסיכונים נוספים - מלחמה, משבר משפטי צפוי, קרע בעם. 

הכלכלה בישראל לא רעה – אבל האיומים מתרבים

כלכלית אנחנו לא במקום גרוע. האמת שביחס לציפיות מצבנו מצוין. אם הייתם נותנים תרגיל תיאורטי לפרופסורים לכלכלה ב-6 באוקטובר , מה היה קורה לכלכלה אם היה 7 באוקטובר, הם היו מדברים על אסון כלכלי. בפועל, אנחנו רחוקים מאסון כלכלי, והמשק מתפקד טוב מאוד. יש נתונים חיוביים: הייצוא הטכנולוגי חוזר לעלות, האבטלה נמוכה, הגירעון בשליטה. 

אבל מצד שני, הסיכון הנתפס כלפי ישראל גדל. התחזקות הלחימה בעזה, קיפאון במשא ומתן עם חמאס, וגם הכרזות במדינות כמו צרפת, בריטניה והולנד על כוונות לבחון את הסכמי הסחר עם ישראל – כל אלה מצטברים לתחושה של חוסר יציבות. ובשווקים, חוסר יציבות = עלות מימון גבוהה יותר.

• שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
• ביג, אלרוב ומגה אור: "אג"ח קונצרני שיאפשר לכם לישון בשקט בלילה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יש גם החשש של הרחבת הקרע בעם. ההכרזה על מינוי לראש השב"כ בניגוד לעמדת היועמ"ש, החיכוכים בין רשויות, המלחמה הגדולה של ערוצי התקשורת בממשלה וההיפך. ההתלהמות בערוצים ובעיקר ברשתות. החשש הגדול לחטופים וחוסר ההסכמה בעם על הדרך הנכונה לשחרר אותם - הסכם או המשך לחימה. אנחנו מפוצלים, והבעיה שזה יוצר עימותים ומלחמה פנימית שהולכת ומתעצמת.