מחקר הרשות לני"ע: אין קשר בין שכר הבכירים לביצועי החברות
בשנת 2014 ממוצע שכר בכירים בכלל החברות במשק נאמד על כ-1.7 מיליון שקל, כאשר רק 11% מהבכירים מרוויחים שכר העולה על 3.5 מיליון שקל בשנה, כך עולה ממחקר של רשות לניירות ערך בנושא שכר הבכירים שפורסם היום (א').
לפי הרשות, על בסיס הנתונים של 4 השנים האחרונות, לא נמצא קשר עקבי ומובהק בין שכר מנהלים לביצועי החברה וזאת למרות שבתקופה זו, שווי החברות הציבוריות בבורסה עלה בכ-29% ושכר הבכירים עלה בכ-12% בלבד. עוד נמצא שהשכר המקסימלי בחברות הגדולות בשנת 2014 נמוך בכ-10% מזה שבשנת 2012. עם זאת, כרבע מהחברות תיקנו את מדיניות התגמול בעקבות אסיפת בעלי המניות, ובמרבית החברות שפרסמו מדיניות תגמול, עלתה תקרת שכר המנכ"לים במידה ניכרת על זו ששולמה בפועל בשנה הקודמת.
יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר אמר: "מטרידה אותי העובדה שאין קשר מובהק בין שכר לביצועי החברות ושהשכר בחברות מושפע מהשכר אותו מקבלים עמיתים בענף יותר מאשר מביצועי החברה. יחד עם זאת, הממצאים האמפיריים מעידים שתיקון 20 והדיון הציבורי גררו שיפור לפחות בחלק מהפרמטרים".
ד"ר גתית גור גרשגורן ציינה: "אנחנו עדיין רואים ששכר בעלי שליטה המכהנים כבכירים גבוה בממוצע בכ-25% משכר הבכירים השכירים. יחד עם זאת, את ההשפעה של תיקון 20 על שכר הבכירים ועל הקשר שלו לביצועי החברות נוכל לבחון באמת רק בעוד מספר שנים. אני צופה המשך שיפור בפרמטרים של מדיניות השכר שיתרמו לקשר בין שכר וביצועים החברות. בנוסף, במחקר שלנו לגבי פערי שכר מגדריים, אנו רואים תמונה דומה ואף חמורה מזו הקיימת במשק כולו, במיוחד בחברות הקטנות ובתפקידים שאינם מנכ"לית או יו"ר דירקטוריון".
- התחדשות עירונית: רשות ני"ע קובעת כללים אחידים לדיווח
- רשות ניירות ערך לא הגנה על המשקיעים הקטנים בפריון; ולמה הנהלת פריון צריכה ללכת הביתה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממוצע שכר הבכירים הגבוה ביותר בשוק ההון הישראלי הוא בענף הפיננסים: בכירים בענף משתכרים בממוצע בכ-3 מיליון שקל בשנה. שווי החברות הציבוריות עלה בכ-29% בעוד שכר הבכירים עלה ב-12% בלבד, אך לא נמצא קשר עקבי ומובהק בין שכר הבכירים לביצועי החברה.
השכר בחברות מושפע מאוד מהשכר אותו מקבלים עמיתים בענף, גם לאחר ניטרול הגורמים המשותפים לחברה ולענף. כאמור, השכר המקסימלי בחברות הגדולות ב-2014 נמוך בכ-10% מזה שב-2012. מבנה השכר בישראל דומה לזה הקיים בעולם: מרכיבי השכר הקבוע בחברות המשתייכות למדד ת"א 100 מהווים כ-55% מסך השכר.
נכון לסוף שנת 2014 בכ-89% מהחברות הציבוריות בבורסה קיים בעל שליטה. בעלי שליטה מהווים כ-15% מסך הבכירים המועסקים בחברות הבורסאיות. בעלי שליטה מהווים כ-23% מהמנכ"לים וכ-41% מראשי הדירקטוריון בחברות. שכר בעלי שליטה המכהנים כבכירים גבוה בממוצע בכ-25% משכר הבכירים השכירים. בחברות המשתייכות למדד ת"א 100 עליה באחזקות הציבור מביאה לשכר נמוך יותר.
- פרטנר שוקלת לרכוש את פעילות הלקוחות העסקיים של הוט
- הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
במהלך השנים 2013-2014 פרסמו מרבית החברות המדווחות את מדיניות התגמול שלהן. בכ-61% מהחברות אושרה מדיניות התגמול, בכ-25% המדיניות תוקנה לאחר שהועלתה להצבעה באסיפה הכללית ורק בכ-5% מהחברות המדיניות נדחתה ע"י האספה אך אושרה ע"י הדירקטוריון. במרבית החברות התקרות שנקבעו למרכיבי השכר ההוניים ולבונוסים במדיניות התגמול גבוהים במידה ניכרת מרכיבים אלה של שכר המנכ"לים ששולמו בפועל בשנה קודמת.
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, אמר: "במקום להתמקד בבעיות המבניות האמיתיות של שוק ההון הישראלי ולפעול לעצירת התייבשות הבורסה, הרשות לניירות ערך ממשיכה לחפש סיבות וגורמים מחוץ לרשות כדי לחפות על אוזלת היד שלה".
- 1.יובל 22/11/2015 14:36הגב לתגובה זובשביל זה צריך רשות????
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
