בקרוב: אלטרנטיבות השקעה נוספות בנדל"ן - עם תשואה גבוהה מדירה

רשות המיסים פרסמה היום תזכיר חוק לעידוד הקמת קרנות ריט - ושילובן בבניית פרויקטים להשכרה
לירן סהר |

האם סוף כל סוף נראה פריצת דרך בתחום ההשקעה בקרנות ריט בישראל? רשות המיסים פרסמה תזכיר חוק המיישם את המלצות הצוות הבינמשרדי של רשות המסים, רשות ניירות ערך והמועצה הלאומית לכלכלה להקמה של קרנות ריט חדשות, שלראשונה תוכלנה להשקיע בהקמת פרויקטים של דיור להשכרה לטווח ארוך.

לפי רשות המיסים, בכך יתאפשר לרתום את שוק ההון לסייע בפתרון מצוקת הדיור, תוך הגדלת היצע הדירות למגורים. התזכיר מטפל גם בשחרור חסמים שזוהו בהקמה של קרנות ריט, בעקבות הניסיון שנצבר בנושא ברשות המסים, לרבות קביעה כי כלל פיזור האחזקה בקרן ייבחן באופן מדורג וכן דחיית מס שבח בהעברת מקרקעין מוטבים  לקרן.

 

מאז חקיקת התשתית הרגולטורית להקמת קרנות הריט בישראל בשנת 2006 הוקמו שתי קרנות בלבד, ריט 1 0.99% וסלע קפיטל ( סלע נדלן 0.52% ), זאת לעומת קרנות הריט בעולם שהולכות וצוברות תאוצה. על רקע זאת, גובשו ברשות המסים המלצות לשחרור חסמים שזוהו כחסמים המרכזיים המונעים הקמה של קרנות ריט חדשות. המונח ריט הינו ראשי התיבות REIT של המילים Real Estate Investment Trust. מדובר בקרנות שתכליתן השקעה בנדל"ן מניב. קרן נדל"ן רוכשת נכסי נדל"ן מתוך מטרה להשכיר הנכסים לתקופה ארוכה.

זינוק של 130% מ-2010

החודש Bizportal פירסם כתבה המציגה אלטרנטיבות השקעה בנדל"ן אשר מניבות תשואה גבוהה משמעותית מרכישת דירה. אחת מהן היא השקעה בקרנות ריט. מאפריל 2010 עד עתה זינקה לדוגמה מניית ריט 1 בכ-130% ואילו מניית סלע קפיטל עלתה בכ-70%. 

 

במסגרת התיקונים המוצעים, יוכל מייסד של קרן ריט להעביר נכסים שבבעלותו לקרן תמורת קבלת מניות בה ולדחות את תשלום מס השבח על הנכסים שהועברו עד למועד מימוש המניות שהונפקו לו או מימוש הנכסים שהועברו לקרן. בכך, יוסר אחד החסמים המרכזיים שמנע מיזמים להנפיק נכסים מניבים שבידיהם באמצעות קרן ריט בשל אירוע המס בעת העברת הנכסים אל הקרן. תיקון נוסף מתייחס לפיזור המשקיעים בקרנות ריט. בעוד שעל פי החוק כיום כבר במועד הנפקת הקרן אסור לחמישה אנשים להחזיק ביותר מ-50% מהמניות בה, תזכיר החוק יאפשר ליזמי הקרן לפזר את אחזקותיהם באופן הדרגתי על פני חמש שנים ממועד הנפקת הקרן. 

 

ייזום פרויקטים להשכרה

בנוסף, התזכיר מיישם את ההמלצות שגיבש צוות בינמשרדי בהובלת רשות המסים, רשות ניירות ערך והמועצה הלאומית לכלכלה, ובהשתתפות נציגי אגף התקציבים, אגף החשב הכללי, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, נציגי הבורסה לניירות ערך ונציגי משרד המשפטים, שמטרתן עידוד הקמת קרנות ריט חדשות אשר יוכלו לראשונה להשתתף בייזום של פרויקטים להשכרה למגורים.

 

כך, על פי תזכיר החוק יוכלו לראשונה קרנות ריט לרכוש קרקע שחלה עליה תכנית המייעדת אותה לדיור להשכרה ולשמש כיזם של פרויקט ההקמה. זאת, בניגוד להוראות כיום המייחדות את פעילותן של קרנות ריט להשקעה במקרקעין מניבים. באופן זה קרנות הריט יוכלו להשתתף לא רק בצד הביקוש להשקעות בנדל"ן מניב אלא גם לעודד ולהגדיל את צד ההיצע של דירות להשכרה למגורים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

על מנת לאפשר לקרנות לממן את הקמת מתחמי הדיור להשכרה בהתאם למודל המימון המקובל בענף, הוגדל שיעור המינוף המקסימלי המותר לקרן הריט, כך שהן יוכלו לגייס חוב בהיקף של עד 80% משווי אחזקותיהן במקרקעין לצרכי דיור להשכרה. שינוי משמעותי נוסף מתייחס לשיעור המס החל על בעלי המניות בקרנות ריט הפועלות בתחום הדיור להשכרה. במטרה לשפר את הכדאיות הכלכלית להקמת הקרנות, נקבע כי הרווחים מהשכרת מקרקעין מניבים לצרכי דיור להשכרה ורווח ההון ממימוש מקרקעין אלה יהיו חייבים במס בשיעור של 20% בלבד.

 

מנהל רשות המסים, משה אשר: "שחרור החסמים בהקמת הקרנות יאפשר לקרנות נוספות להיכנס לשוק, תוך שהן מאפשרות למשקי הבית השקעה עקיפה בשוק הנדל"ן המניב והדיור, בסיכון נמוך יותר. הכנסת הקרנות החדשות לחוק תתרום להגדלת היצע הדירות להשכרה".

 

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "לאחר שנים של קיפאון בענף קרנות הריט, תזכיר החוק יסלול את הדרך להקמת קרנות נוספות, המשקיעים ושוק ההון הישראלי יצאו נשכרים מכך". 

עו"ד ענת שביט, ראש מחלקת מיסים בפישר בכר חן וול אוריון ושות', אומרת: "הצעת התיקון לחוק הריטים מהווה פריצת דרך, בכך שהיא מאפשרת למייסד של קרן ריט להעביר נכסים שבבעלותו לקרן,  תמורת קבלת מניות בה ולדחות את תשלום מס השבח על הנכסים שהועברו עד למועד מימוש המניות שהונפקו לו או מימוש הנכסים שהועברו לקרן. הקלה זו הינה משמעותית מכיוון שהיא תאפשר לחברות גדולות מאוד אשר צברו נכסי נדל"ן רבים להקים קרן ריט ולהעבירם לקרן ללא חיוב מיידי במס. תיקון זה בהחלט יגרור פעילות ענפה בתחום הנדל"ן המניב ויאפשר הקמתן של קרנות ריט נוספות".

 

"לא בטוח כי התקוות לגבי הבנייה לשכירות יתממשו"

שביט מצננת מעט את ההתלהבות ואומרת כי "יחד עם זאת, לא בטוח כי התקוות אשר תולה הממשלה בכך שקרנות ריט יהוו מנוף לבניית דיור להשכרה אכן יתממשו. מדינת ישראל מנסה מזה מן מה לעודד בניה של דיור להשכרה: בשנה האחרונה פורסמו על ידה מספר מכרזים לדיור להשכרה במחירים מפוקחים: ביניהם בהרצליה, רמת השרון, רעננה בחיפה וערים נוספות ורק חלק קטן מן המכרזים הסתיימו בהצלחה בעיקר בשל ספק בכלכליות המכרזים הללו. זאת ועוד, יש לזכור כי מדינת ישראל מעודדת בניה להשכרה למגורים גם באמצעות החוק לעידוד השקעות הון והחוק לעידוד השכרה למגורים. חוקים אלו מעניקים הטבות מס כאלו ואחרות לבניה להשכרה אולם, השוק של בניה להשכרה לא הצליח להתרומם".

"כעת תולה מדינת ישראל תקוות ב"קרנות הריט"  אשר עד להצעת התיקון היו מנועות כדי להיכנס לתחום הנדל"ן להשכרה בשל מגבלות רגולטוירות שמנעו משתי קרנות הריט הקיימות (סלע קפיטל וריט 1) לעסוק ביזום ובהקמה של דירות מגורים להשכרה . כללי הרגולציה חייבו את קרנות הריט לקנות בניין מן המוכן שכבר מושכר לשוכרים. עוד יש לציין כי שיעורי המס המופחתים המוצעים בתיקון לחוק הריטים (20%מס על ההכנסה מדמי השכירות וממכירת הדירות) זהים לשיעורי המס המוטבים אשר מציע כיום החוק לעידוד השקעות הון. חשוב לזכור שקרנות הריט במקומות אחרים בעולם פעילות גם בתחום המגורים, אך לא בישראל".

שביט מסבירה כי אחד הסוגיות היותר מעניינות, עוסקות בבעל שליטה :"קרנות הריט הם גוף שקוף דווקא בגלל שאין להם בעלי שליטה יוכלו לבצע את ההשקעות המטיבות ביותר עבור כל בעלי המניות שלהם- ההיגיון בחוק המקורי היה למנוע  אפשרות לביצוע עסקות של בעלי שליטה במסגרתן .מעניין כיצד יפתור המחוקק את הבעייתיות שיכולה לצוץ לאחר שנקודה זאת עומדת ביסוד הקמת קרנות הריט".

הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 1.26%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.

מטרו
צילום: מטרו

חברות התשתיות עומדות להסתער - מכרזי ענק של 65 מיליארד שקל על המטרו

הפרויקט שאמור לשנות את פני התחבורה בגוש דן: כל הפרטים על מכרז המטרו הגדול בישראל

רן קידר |
נושאים בכתבה מטרו

מכרז ענק בהיקף של 65 מיליארד שקל יוצא לדרך כחלק מפרויקט המטרו. הפרויקט שעליו מדווח מתמקד בשלב א' של רשת המטרו באזור מטרופולין גוש דן, מערכת שנועדה להוות נדבך משמעותי במערכת התחבורה הציבורית במרכז הארץ. הרשת כוללת שלושה קווים תת-קרקעיים, קו M1, קו M2 וקו M3, אשר בתכנון יהיו באורך כולל של כ-150 ק"מ ויכללו כ-109 תחנות.

הרשת מיועדת לשרת כ-24 רשויות מקומיות באזור גוש דן והסביבה, במטרה להפוך את התחבורה הציבורית למתחרה אמיתית של הרכב הפרטי. הפרויקט נחשב לעצום בהיקפו עם עלות כוללת מוערכת של מעל ל-150 מיליארד שקלים. השלב הנוכחי כולל הקמה של כ-78 ק"מ של מנהרות כפולות ו-59 תחנות תת-קרקעיות, במסגרת מיזם בהיקף של כ-65 מיליארד שקלים. מדובר בבוננזה ענקית לחברות התשתיות שלמעשה הצמיחה שלהן בהכנסות כמעט מובטחת. 

חברת נת"ע פתחה הליך מיון מוקדם עבור חבילות העבודה הראשונות במיזם. במסגרת זו ייבחרו הקבוצות והחברות שיוזמנו להתמודד במכרזים הבאים. הצעד הזה מאפשר סינון ראשוני של שחקנים לפי קריטריונים כמו ניסיון בהקמת מנהרות ומתחמי תחנות, יכולת כלכלית, ניהול סיכונים ועמידה בדרישות בטיחות ותשתית.


השקעות ענק בתשתיות

במקביל, כבר פורסמו מכרזים בהיקפים של מיליארדי שקלים, כולל מכרז שיפוץ של כ-27,000 דירות הנמצאות בקרבת תוואי המטרו כדי למזער את ההפרעה לתושבים. הוועדה המנהלת של הפרויקט אישרה ביוני 2022 את פרסום המכרז לניהול ותכנון הקווים.

מדובר באתגר הנדסי אדיר של הקמת מאות קילומטרים של תשתית תת-קרקעית בתוך סביבת מטרופולין פעילה וצפופה. חפירת המנהרות הכפולות משלבת טכנולוגיות קידוח מתקדמות, חפירות שטח פתוח ותיאום מורכב עם מערכות קיימות של מים, ביוב, חשמל ותקשורת. התחנות התת-קרקעיות החדשניות תפעלנה כמרחבי תחבורה המקשרים לתחבורה הציבורית הקיימת, כולל אוטובוסים, רכבת קלה ורכבת ישראל, תוך חיבור למרכזי מגורים ותעסוקה.