קרנית פלוג עונה על השאלה - למה השכר בישראל בקושי עלה בשנים האחרונות?

נגיד בנק ישראל השתתפה היום בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה והתייחסה לנושא שוק העבודה בישראל - 4 סיבות עיקריות
יוסי פינק | (26)

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג השתתפה היום בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, התייחסה למצבה של הכלכלה הישראלית, ובפרט לשוק העבודה. פלוג התייחסה לאחת הרעות החולות של הכלכלה הישראלית, והיא העלייה המתונה כ"כ בשכר הריאלי של הישראלים בשנים האחרונות, דווקט בשעה שהתוצר לנפש עלה באופן משמעותי.

וכך אמרה פלוג בנאומה היום: "את הפער בין הגידול המתון מאוד בשכר לגידול המהיר יותר בתוצר לנפש אפשר להמחיש בדוגמה פשוטה: נניח שבמשק משפחה אחת בלבד המונה זוג הורים ושני ילדים. נניח כי רק אחד ההורים עובד והוא משתכר 100,000 שקלים בשנה המתחלקים בין ארבעת בני המשפחה, כך שהתוצר לנפש הוא 25,000 שקלים. נניח שבעקבות הצעדים שמניתי לעיל בן הזוג השני נכנס לשוק העבודה בשכר זהה של 100,000 שקלים בשנה הכנסת משק הבית הוכפלה והתוצר לנפש גדל פי 2, אך השכר במשק נותר בלא שינוי."

"ועדיין", אמרה פלוג, "עלינו לענות על השאלה מדוע השכר הריאלי עלה בקצב כה נמוך? חלק מהתשובה טמון בהרכב המועסקים."

4 סיבות ציינה פלוג לכך שהשכר לא עולה:

1. כניסה מואצת לשוק העבודה של עובדים ללא ניסיון ולכן בשכר נמוך.

2. עלייה בשיעור המשרות החלקיות וירידה מקבילה בשעות למועסק.

3. הפחתות מס שהביאו לעליית השכר נטו ומיתנו את הלחצים להעלאת השכר ברוטו.

4. ירידה בתמורה לעבודה בתוצר כחלק מתופעה גלובלית הנובעת בין היתר משינויים טכנולוגיים, משעור השקעה נמוך המביא לעלייה איטית בהון לעובד, ומירידה במשקל הסכמי השכר הקיבוציים.

האתגרים של שוק העבודה בשנים הקרונות:

1. קליטת האוכלוסיות ששעורי התעסוקה ורמת ההשתכרות שלהן נמוכים אל תוך ליבת שוק העבודה: על פי המגמות הדמוגרפיות הצפויות, משקלן של שתי האוכלוסיות - הערבים והחרדים - בסך האוכלוסייה יגדל משמעותית. לכן חשוב מאוד שהמגמות החיוביות שהיו בשנים האחרונות, של גידול בשיעורי התעסוקה בקרב אוכלוסיות אלו, יימשכו, היות ושיעורי התעסוקה וכושר ההשתכרות שלהן עדיין נמוכים יחסית.

2. אתגר השכר צמצום פערי השכר תוך עלייה בשכר של בעלי השכר הנמוך. פריון העבודה הנמוך בחלק מענפי המשק משתקף בשיעור גבוה של עובדים בשכר נמוך, הבא לידי ביטוי למשל בכך שהשכר החציוני, זה שמחצית מהשכירים משתכרים שכר נמוך ממנו, עומד על כ-6,000 שקל לחודש (נכון ל-2012), נמוך בהרבה מהשכר הממוצע - כ-9,500 שקל לחודש. לכך יש כמובן השלכות גם על אי השוויון.

3. אתגר התאמת המיומנויות וההשכלה לשוק העבודה המשתנה- הן בגלל התהליכים הטכנולוגיים שכבר הזכרתי, הן בגלל תהליכים הקשורים לסחר הבינלאומי ולצורך לשמר ולשפר את כושר התחרות שלנו ואת והיתרון היחסי שלנו בענפים עתירי הון אנושי.

תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 25.
    ליצן 04/11/2014 13:00
    הגב לתגובה זו
    תחשבו כמה משכורות משולמות לדיור למזון לבריאות (בלי לחכות שלושה חודשים לבדיקה ) להשכלה וכו .
  • 24.
    איש 04/11/2014 12:47
    הגב לתגובה זו
    יש קרטל של מעסיקים קוראים לו חברות השמה ומיון אדם מילוא פילת קינן שפי (אגב פילת הבעלים של אדם מילוא או ההפך) הם צוואר הבקבוק במשק הישראלי ואין מי שיפקח עליהם דרכם אפשר לקבוע מה יהיה השכר של רוב העובדים במשק ואני מניח שזה מה שעושים שם אדם שרוצה להכנס לאחד מהמעסיקים הגדולים והבינוניים בארץ חייב לעבור דרך אחת מהחברות האלה
  • 23.
    למה היא בתפקיד? מה זה חוסר האכפתיות הזה? (ל"ת)
    ציבור 04/11/2014 10:50
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    אבוי אבוי 04/11/2014 10:49
    הגב לתגובה זו
    היא לא סופרת את החלשים וה"חדשים"
  • 21.
    וואי היא ממש לא מבינה עובדים משכורת צריכה להספיק (ל"ת)
    להעיף אותה 04/11/2014 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    הבעיה דווקא עובדים עם "נסיון" ודעות כמו של פלוג נזק רב (ל"ת)
    לא מתאימה 04/11/2014 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    sדוד 04/11/2014 10:09
    הגב לתגובה זו
    זה יהיה כמו יון פו חיבים להוריד דחוף את המיסים שהציבור משלם שיכל להחזיק מעמד
  • 18.
    sדוד 04/11/2014 10:07
    הגב לתגובה זו
    כולל הבורסה כולל הדלק כולל החשמל כולל המים כולל הבורסה שזה ארץ הקודש רק עולה בגלל זה צריך ארון מתים לבורסה זה מה שקורה במדינה הכלכלה רק עולה הציבור משלם אבל ליכנות בית לא יכול בגלל שכול מה שעולה לא יורד
  • 17.
    תושב ביבילנד 03/11/2014 19:34
    הגב לתגובה זו
    עם מטומטם
  • 16.
    פלג 03/11/2014 18:40
    הגב לתגובה זו
    כול הסיבות שמנתה פלוג זה הבל הבלים הסיבה האמיתית היא שקל חזק
  • 15.
    יון 03/11/2014 18:27
    הגב לתגובה זו
    עדיף לשאול את קרן פלס....
  • 14.
    מספר 9 אמר את 4 הסיבות האמיתיות מדוע השכר לא עולה (ל"ת)
    לא הקשקושים של קרנית 03/11/2014 18:18
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    בגלל זה חיבים ארון קבורה לבורסה המגעילה (ל"ת)
    אבי 03/11/2014 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    לקרנית למה הבורסה שלנו רק עולה מה זה ארץ הקודש (ל"ת)
    אבי 03/11/2014 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    דניאל 03/11/2014 17:33
    הגב לתגובה זו
    כל מה שפלוג מפרטת הינו תוצאה טכנית של הגורמים האמיתיים ואינו גורם בשום פנים ואופן לירידה הריאלית בשכר ; למשל , "כניסה של עובדים לא מוכשרים ובשכר נמוך" איננה "צרה" שקרתה כמו גשם שוטף האמצע הקיץ או שטפונות באביב , או חמסין בכל חודש פברואר ; אלא תוצאה של היצע וביקוש בשוק העבודה ומההאטה החמורה במשק ובצמיחה במהלך לפחות 10 השנים האחרונות , כתוצאה מהשתלטות מתוכננת של קרטלים המתאגדים באופן לא חוקי לשלוט בשוק ומשם הופכים להיות מונופולים , תחת מטריית תמיכה נסתרת של הפוליטיקאים במשק הכפופים לבעלי ההון ואינם נלחמים בתופעה אלא אדרבא מגינים עליה תחת התירוץ של "שוק חופשי" , שאף אחד לא מבין מהו וברור שהנ"ל מרוויחים מזה ובגדול . השכר נמוך כי הביקוש כאמור לעבודה גבוה וההיצע נמוך , תחת משק חנוק , ופעולות הממשלה ובנק ישראל אינם אלא התאמה מוניטרית טכנית מצד אחד וחרום מצד שני , למנוע דפלציה או תהליך אחר בלתי נשלט . הבעיה היא שישראל הפכה להיות דיקטטורה נסתרת של בעלי ההון ובעלי האינטרס והכוח , כלומר אוליגרכיה ; וזה לא צפוי להיפסק אלא אם תהיה התקוממות בעם http://www.bizpor
  • 10.
    בלי לקרוא הכתבה.... כי לא מעלים אותו (ל"ת)
    YYYYY 03/11/2014 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    חיים 03/11/2014 17:25
    הגב לתגובה זו
    אין פלוגתא שמישהי זקוקה להשתלת קרנית, 4 סיבות לשחיקת השכר ועליית המחירים : 1. מספר משפחות מצומצם השולט בשוק כולו והמעסיק את חבריה ומכריה לעבודה של קרנית, החל מיומיים לאחר שאלה סיימו את "שרותם הציבורי", בבנק ישראל ובמשרדי הממשלה, וקיבלו החלטות המטיבות עם אותם בעלי הון 2. מספר משפחות מצומצם השולט בשוק כולו והמעסיק את חבריה ומכריה לעבודה של קרנית, יומיים לאחר שאלה סיימו את "שרותם הציבורי", בבנק ישראל ובמשרדי הממשלה, וקיבלו החלטות המטיבות עם אותם בעלי הון 2. מספר משפחות מצומצם השולט בשוק כולו והמעסיק את חבריה ומכריה לעבודה של קרנית, יומיים לאחר שאלה סיימו את "שרותם הציבורי", בבנק ישראל ובמשרדי הממשלה, וקיבלו החלטות המטיבות עם אותם בעלי הון 4. מספר משפחות מצומצם השולט בשוק כולו והמעסיק את חבריה ומכריה לעבודה של קרנית, יומיים לאחר שאלה סיימו את "שרותם הציבורי", בבנק ישראל ובמשרדי הממשלה, וקיבלו החלטות המטיבות עם אותם בעלי הון
  • 8.
    אביבה 03/11/2014 17:23
    הגב לתגובה זו
    ולדיכאון לסיכסוך משפחתי להתאבדויות!!!
  • 7.
    לנגידה 03/11/2014 16:55
    הגב לתגובה זו
    המיותרים שהעלו פי כמה את מחירי המים תראי איך גוזלים עושקים את מעמד הביניים פער השכר הוא עצום ישנם מנהלים במשק שלא מסתפקים בפחות מ 10 מליון בשנה החזירות היא בראש תעשי משהו בנידון
  • 6.
    לכלל הציבור הקפיאו תוספת יוקר לחברי כנסת דוקא העלו (ל"ת)
    גיל 03/11/2014 16:51
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    המשמעות 03/11/2014 16:43
    הגב לתגובה זו
    כבר התאימו את עצמם למצב שבו יש 2 מפרנסים בכל משק בית. שכר הדירה משתולל בהנחה שיש שתי משכורות שביחד ישלמו אותו. אבל אם אתה רווק חביבי- אתה מרוויח אותו דבר ומשלם יותר
  • 4.
    עדות לשיחה באתר בניה 03/11/2014 16:41
    הגב לתגובה זו
    נגיד אם בן אדם היה ללא קבלן מעליו-הוא היה מקבל -30-35 שקל לשעה ישר לכיס, אבל ככה בן אדם שאפשר להעלות לו משכורת ל-35 שקל- מקבל רק 23 שקל, נגיד עוד 7 שקל זה ביטוח לאומי ובריאות ונסיעות, אבל גם הקבלן מעליו סתם לוקח עוד 7 שקל לשעה על כלום "על תיווך". והנה המחירים במשק לא יעלו אם ייחתך התיווך והמשכורת לעובד תעלה, כי מחיר כח העבודה נשאר זהה- אפילו חסכו 5-7 שקל שסתם הלכו לקבלן כח אדם. אם בן אדם ללא קבלן מעליו מקבל 30-35 שקל לשעה-פתרתם את הבעיה. בן אדם שעובד ישיר אצל קבלן מקבל 250 שקל. מבקש ממנו העלאת שכר והקבלן לא נותן. הפועל שואל-למה? הקבלן עונה כי אין כסף. הפועל אומר: אבל אתה מביא ערבים שלא עובדים מהר ומשלמים עליהם 500 שקל לראש לכח אדם-למה לי אתה לא מעלה-הרי אני ישראלי באתר בניה ואין הרבה כמוני ועוד אני עובד טוב. הקבלן אומר:-אני לא משלם להם 500-אני משלם לכח אדם שלהם 500- הם מקבלים מינימום מה אני אעשה שאף אחד לא בא לעבוד ואין לי ברירה? אבל בשבילך אין לי כסף לתת לך תוספת למרות שאתה עובד טוב.סיפור אמיתי.
  • 3.
    YY92 03/11/2014 16:40
    הגב לתגובה זו
    שכר המינמום צריך לעלות ל50 שח לפחות עמו בעולם כל הזמן משווים אותנו לעולם אז שהשכר יהיה כמו בעולם ולגבי הריבית הירידה בא מאד חדה ולא צריכה לעמוד איפה שכומדת עובדה זהלא מביא צמיחה וגם לא עוזר לא יקרה שום אסון עם הריבית תעמוד על 4-5%
  • 2.
    משקיע ממוצע 03/11/2014 16:31
    הגב לתגובה זו
    הסיבות לשכר שלא עלה בכלל לא כלכליות. הסיבה היא שהמעסיקים ראו שניתן לא להעלות את השכר ועדין להשיג עובדים כי יוקר המחיה מאלץ כל אדם לעבוד גם אם השכר נמוך מאד. אי עליית השכר מצביעה על פער ההכנסות המדהים שנוצר בארץ ועל חוסר השוויון שזועק לשמיים. על זה צריכה הבגידה לתת את הדעת ולא על נוסחאות מתמטיות כלכליות שלא מובילות לכלום.
  • היום בגלל יוקר המחיה תצפו לאלפי רוסים חוזרים (ל"ת)
    בחזרה לרוסיה 03/11/2014 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עמוס דור 03/11/2014 16:31
    הגב לתגובה זו
    דני נישליס בעליו של ״רדיו חיפה״, ממשיך להחזיק בתפקידו כיו"ר התאגיד העירוני אתו"ס (אומנות תרבות וספורט חיפה) בניגוד להוראות החוק, המחייבות אותו לעזוב לאלתר את התפקיד מרגע שהתפטר ממועצת עיריית חיפה.דני נישליס נבחר בבחירות המוניציפליות האחרונות כחבר מועצה מטעם סיעתו של ראש העיר המכהן יונה יהב, אולם הוא אולץ להתפטר בעקבות דרישה של ״הרשות השנייה״, שאיימה למכור את מניותיו ברדיו חיפה, אם לא יעשה כן.על- פי תקנות משרד הפנים, דני נישליס מחוייב לעבור הליך של מינוי מחודש לתפקיד דירקטור מן הציבור (דח״צ), בוועדה למינויים של משרד הפנים, אם ברצונו להמשיך לכהן בדירקטוריון אתו"ס.דני נישליס ממשיך באופן בלתי חוקי בתפקידו ועושה באתו"ס כבשלו, וזאת הגם שטרם אושר. יחסיו של דני נישליס עם ראש עיריית חיפה יונה יהב, כללו לאורך השנים, שורה של מינויים לתפקידים עירוניים בכירים, תוכנית רדיו אישית של יונה יהב בתחנת ״רדיו חיפה״ שהיא בבעלותו של נישליס וחסויות רבות של הרדיו לאירועים שבהם מעורבת העירייה.יש גם לשים לב לנסיונותיו של ראש עיריית חיפה יונה יהב, לחדש את ההתקשרות העסקית עם ״רדיו חיפה״, חרף העובדה שהוראות החוק אוסרות בפירוש התקשרות שכזו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

עונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?

ג’י סיטי ממשיכה לרכז עניין עם ירידות במניה ובאג"ח בעקבות חשש מהשפעת רכישת סיטיקון על המינוף; טראמפ תומך בסנטימנט הסיכון עם הבטחת “דיבידנד מכסים” לאזרחים, עם אפשרות של סיום השבתת הממשל והחוזים בוול סטריט מגיבים בעליות ויתמכו גם בת"א
מערכת ביזפורטל |

ג’י סיטי ג'י סיטי 0%  המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.


בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0%  ו- נובה 0% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 0%  שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.