גיא אלדר: "למחזיקי האג"ח של צים יש הכי הרבה להפסיד ועדיין הם משחקים לא לפי הכללים - ומטלטלים את הספינה"
שבועיים לאחר שמחזיקי האג"ח של צים דחו את בקשת חברת הספנות לדחיית העמדת 'בטוחה' לטובתם בגובה של 25 מיליון דולר, הצדדים מתבצרים בעמדתם ומסרבים להתפשר. לפי שטר הנאמנות יש לצים אפשרות עד ל-28 ביולי (יום ראשון) להעביר את הבטוחה.
לבקשת הבנקים המממנים של צים, התבקשו מחזיקי האג"ח להקל על צים. אלא שמחזיקי האג"ח נוקטים בעמדה תקיפה ובתחילת החודש הם הצביעו כאמור נגד בקשת החברה לדחות העמדת בטוחה לטובתם, כפי שהחברה התחייבה לעשות בעבר. החוב אמור להיות משולם למחזיקי האג"ח בשנים 2016 עד 2020 בתנאים מסוימים.
חייבת כ-400 מיליון דולר למחזיקי אג"ח מוסדיים ישראלים
"מחזיקי האג"ח החליטו לשחק שלא לפי הכללים המקובלים", אומר ל-Bizportal, גיא אלדר, סמנכ"ל הכספים של חברת צים. מחזיקי האג"ח, מוסדיים מקומיים, אינם היחידים שהתבקשו לוותר לצים בתקופה הקשה שהיא עוברת, בשנה האחרונה פנתה צים לכלל נושיה וכולם נתנו כתף (הקלה מצטברת של 450 מיליון דולר) כדי שהספינה תמשיך לשוט. צים חייבת כ-1.4 מיליארד דולר לבנקים זרים ועוד כ-400 מיליון דולר למחזיקי אג"ח מקומיים.
"לולא ההקלות שנתנו לנו נושים אחרים לא היינו היום בחיים ויכולים בכלל להעמיד 25 מיליון דולר", מסביר גיא אלדר. בסוף 2012 הבינו בצים שבשנת 2013 החברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויות שלה. הנושים הזרים הסכימו לעזור: מספנות קוריאניות שבונות עבור החברה אוניות דחו תשלומים והסכימו לבטל הזמנות (הקלה של מאות מיליוני דולרים), בעלי אוניות שמהם חוכרים אוניות הסכימו להמשך תשלום מופחת (הקלה של כ-70 מיליון דולר בשנה) ובנקים זרים הסכימו לדחות תשלומי קרן.
"יש למחזיקי האג"ח הכי הרבה מה להפסיד - הם מטלטלים את הספינה"
גיא אלדר: "מחזיקי האג"ח בוחרים להיות צודקים ולא חכמים. הבנקים מצפים מאיתנו לא לתת את הבטוחה למחזיקי האג"ח, אך אלו מתנהגים בחוסר אחריות. אנו מציעים למחזיקי האג"ח ריקברי שהוא משמעותית גבוה יותר משווי הבטוחות שיש להם היום. יש למחזיקי האג"ח הכי הרבה מה להפסיד - הם מטלטלים את הספינה".
צים היא חברה הנמצאת בבעלות מלאה של החברה לישראל, הנמצאת בשליטת משפחת עופר. לדברי גיא אלדר משפחת עופר והחברה לישראל תמכו בצים בחמש השנים האחרונות ב-1 מיליארד דולר, אחרת מחזיקי האג"ח לא היו מקבלים כסף. אלא שלחברה לישראל קשה היום לאשר תמיכה נוספת בצים בגלל התקנות החדשות והמחמירות של חוק החברות.
צים סיימה את הרבעון של השנה בהפסד של 112 מיליון דולר
חברת צים פועלת בתחום הספנות הבינלאומי המאופיין ברגישות גבוהה למצב המשק העולמי ולמחירי הדלק הימי. כשיש פריחה כלכלית נרשמות עליות מחירים חדות במחירי ההובלה הימית וכשגולשים למיתון המחירים צוללים. היום יש בעולם עודף של אניות, תחרות ומחירים נמוכים - 1,400 דולר מחיר ממוצע למכולה. צים מפעילה 100 אניות (2.5 מיליון מכולות בשנה) בעזרת 4,200 עובדים בעולם (מתוכם 1,000 ישראלים) כך שלכל שינוי קטן יש השפעה דרמטית על התוצאות.
צים שרותי ספנות משולבים, כך בשמה המלא, סיימה את הרבעון של השנה בהפסד של 112 מיליון דולר לעומת הפסד של 163 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2012. הצמצום בהפסדים הודות להתייעלות שעברה בשנים האחרונות שהציבה אותה בשורה אחת עם 20 חברות הספנות הגדולות בעולם מבחינת שיעורי ריווחיות.
כשהמשבר פרץ הייתה בשוק כמות גדולה של כלי שייט ועוד הזמנות רבות
ההתייעלות נעשתה כחלק מצעדים שצים התחייבה לעשות במסגרת הסדר החוב הקודם שהיה בשנת 2009. אז שונו לוחות הסילוקין ללא "תספורת" ואילו היום מחזיקי האג"ח צפויים לספוג "תספורת" ענקית תמורת מניות החברה. הנחת הבסיס בהסדר החוב הקודם הייתה ששוק הספנות יתאושש, אך
זה לא קרה עד היום.
בהתסכלות על שוק הספנות הבינלאומי הוא גדל בין השנים 2001 עד 2009 בעיקר על רקע התחזקות סין ומזרח אסיה. האופטימיות הייתה רבה ואפילו נוצרה תחרות על הזכות לבנות אוניות. כשהמשבר פרץ בשנים 2007-2008 הייתה בשוק כמות גדולה של כלי שייט ועוד הזמנות רבות כשמקורות המימון נעלמו בין לילה.
האם משפחת עופר תכניס את היד לכיס במסגרת הסדר חוב?
גיא אלדר: "אם יהיה הסדר חוב לחברה לישראל יהיה קל יותר לתמוך בחברה.
זאת אמירה פופוליסטית להגיד לבעל השליטה להכניס את היד לכיס. בסך הכול אנו חברה טובה בסיטואציה קשה בגלל המשבר בעולם, אף אחד כאן לא מנסה לגזור קופון. אנחנו ביחד עם מחזיקי האג"ח על אותה סירה והם הנושים היחידים שהולכים נגדנו.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה
אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.
ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.
ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".
בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- היום שאחרי באפט - מה תעשה ברקשייר עם קופת המזומנים העצומה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.
ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה
אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.
ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.
ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".
בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- היום שאחרי באפט - מה תעשה ברקשייר עם קופת המזומנים העצומה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.
ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.
