ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום (ב') בקידום התחרות בתחום המזון. ממחקר שערך מרכז המחקר והמדע של הכנסת עולה כי בין השנים 2005 ל-2013 עלה מדד מחירי המזון בשיעור ריאלי של 13.5% ומדד מחירי הפירות והירקות עלה בשיעור ריאלי של 16.5%. מנגד, במהלך התקופה עלה השכר החודשי הממוצע הריאלי למשרת שכיר ב-1.2%, לעומת זאת שכר המינימום עלה ריאלית 6.6%. בין 2011 ל-2013 עלה מדדי מחירי המזון מחירי הירקות ב-2.5% ו-0.8% בהתאמה, בעוד השכר הממוצע ירד 0.3% ושכר המינימום עלה 2.2%. מהמחקר עולה כי בין השנים 2005 עד 2012 צמח התוצר המקומי הגולמי בישראל בשיעור מצטבר של 33% במונחים ריאליים, והתוצר לנפש צמח בשיעור מצטבר של 17%. הגידול בתוצר המקומי הגולמי הקיף את כל מרכיבי התוצר, לרבות יצוא, השקעות וצריכה פרטית. הצריכה הפרטית גדלה בשנים 2005 עד 2012 בשיעור מצטבר של 82% במונחים ריאליים, והצריכה הפרטית לנפש, כלומר רמת החיים, עלתה בשיעור מצטבר של 17%. ההוצאה החודשית הממוצעת של משקי הבית למוצרי מזון ומשקאות עמדה בשנת 2011 על 2,251 שקל, אשר היוו 16.1% מסך התצרוכת החודשית של משק בית ממוצע. בדיקת משקל ההוצאה לפי חמישוני הכנסה מעלה כי בחמישון התחתון ההוצאה למוצרי מזון עומדת על 22.2% מסך התצרוכת, לעומת 13.6% בחמישון העליון. ההוצאה העיקרית למוצרי מזון הינה לירקות ופירות (18.2% מסך ההוצאה לתצרוכת על מוצרי מזון), בשר ועופות (16.3%) ולחם, דגנים ומוצרי בצק (14.2%). משקי בית בחמישון התחתון נוטים לצרוך כאחוז מההכנסה יותר: לחם, דגנים ומוצרי בצק, שמניים צמחיים, בשר ועופות, משקאות קלים לעומת משקי בית בחמישון העליון שנוטים לצרוך כאחוז מההכנסה יותר: דגים, חלב ומוצריו, ביצים, סוכר ומוצריו, משקאות אלכוהוליים וארוחות מחוץ לבית. מהנתונים עולה כי ההבדל העיקרי בין משקל הצריכה של משק בית בישראל למשק בית באירופה הינו בקבוצת דיור ואחזקת דירה - בישראל המשקל הוא כ-34.9% לעומת כ-16.0% בממוצע באירופה. עוד ניתן לראות כי בין 2005 למאי 2011 עלו מחירי חלק ממוצרי החלב בצורה חדה. כך, מחיר היוגורט הטבעי עלה בשיעור של 46% בין 2005 ל-2011, מחיר הקוטג' עלה ב-41% ומחיר הגבינה הרכה ב-32%. בין מאי 2011 לאפריל 2013 המשיך מחיר היוגורט לעלות (עלייה של 18%) ומחיר החמאה (עלייה 25%). מחירי המוצרים המפוקחים עלו בשיעור של 8%-7% (חלב מפוסטר ולבן) ואילו מחירים של מוצרים שהיו בלב המחאה הציבורית ירדו, כך מחיר הקוטג' ירד בשיעור של 12% ומחיר הגבינה הלבנה בשיעור של 6%. עורכי המחקר טוענים כי לא אמור להיות הבדל מהותי בהתפתחות מחירי מוצרי החלב השונים, ועל-כן ניתן ללמוד כי מחיר המוצרים שהיו בעין הסערה הציבורית ירדו, על אף העלייה במדד המחירים לצרכן בתקופה זו, ואילו מוצרים שלא היו בעין הסערה הציבורית עלו בצורה חדה או מתונה.