מחזיקי האג"ח באמפל אישרו העברת החברה לידיהם; יפקידו 3.5 מ' ש'

91.7% מהמשתתפים בהצבעה החליטו לתמוך בצעדי ועדת הנושים לקידום תוכנית העברת הבעלות והשליטה בחברה על ידי המרת האג"ח להון בחברה
יעל גרונטמן |

הקרב בין יוסי מימן ונושיו בחברת אמפל אמריקן, להם הוא חייב כמעט מיליארד שקל, הגיע לשלב הסופי. מימן נפרד מהשליטה בחברה ממנה משך כספים רבים בשנים האחרונות, גם לאחר שקרסה בעקבות הפסקת פעילותה של EMG עקב המהפכה במצרים. היום (ג') דווח כי מחזיקי האג"ח אישרו ברוב גדול את הצעת ועדת הנושים לקחת על עצמם את השליטה בחברה בדרך של המרת חוב להון. ברוב קולות החליטו מחזיקי סדרות ב' וג' של חברת אמפל אמריקן כי החברה תעבור לידי מחזיקי האג"ח. 91.7% מהמשתתפים בהצבעה החליטו לתמוך בצעדי ועדת הנושים לקידום תוכנית העברת הבעלות והשליטה בחברה על ידי המרת האג"ח להון בחברה המאורגנת מחדש. נזכיר כי בסוף חודש אוגוסט הגישה אמפל בקשה להגנה מפני נושים (Chapter 11) בבית המשפט בניו-יורק. לאחר שהצעתו להסדר החוב שכלל דחייה של תשלומי החוב בשנתיים נדחתה על ידי מחזיקי האג"ח ובראשם פסגות ומיטב. זמן קצר לאחר מכן מימן עצמו הצהיר כי בכוונתו לוותר על השליטה בחברה, שהנכס המרכזי שלה היה החזקותיה בנתח של 12.5% בחברת הגז המצרית EMG, שהפסיקה לספק גז טבעי לישראל לאחר שפרצה המהפכה במצרים. לאמפל 3 סדרות אג"ח שהחוב אליהן מסתכם בכ-920 מיליון שקל בעוד שקופת החברה - ריקה. עוד תמכו מחזיקי האג"ח לאשרר את פעולות הנאמן, במסגרת הליכי צ'פטר 11, לנקוט בכל הליך (כולל תוכנית להמיר את החוב למחזיקים להון), בארה"ב, בישראל או בכל מקום שיפוט אחר. כחלק בלתי נפרד מהחלטה זו, תמכו המצביעים בהסמכת הנאמן, בהמלצת הנציגות ובאי כוח הנאמן - לשכור שירותי עורכי דין, בנקאים להשקעות ויועצים אחרים. (בכפוף להתחייבות השיפוי, המימון והפטור שצורפו להחלטה כנספח). לצורך מימון הפעילויות השוטפות הנגדרשות לשם שמירה על זכויות מחזיקי אגרות החוב מסדרה ג' על ידי הנאמן לאג"ח (חברת שירותי הנאמנות משמרת) ושל הנאמן לאג"ח ב' (רזניק פז נבו נאמנויות) נקבע כי כל מחזיק אג"ח בסך של 1 ערך נקוב יפקיד 0.5 אגורה בחשבונות בנק שפתחו הנאמנים. סך הערך הנקוב של האג"ח בכל הסדרות (א'-ג') מסתכם בכ-700 מיליון ע"נ, כך שבסה"כ יצטרכו מחזיקי האג"ח להפקיד בידי הנאמנים כ-3.5 מיליון שקל. מחזיקי האג"ח אשר יפקידו כספים בהתאם להחטה זו בחשבונות הנאמנות, יזכו לקדימות בהשבת הכספים, מתוך הסכומים אשר ייגבו או יחולק למחזיקי האג"ח בהמשך. כספים אלו ישאו ריבית בשיעור של 9% לשנה ממועד ההפקדה ועד לפרוענם בפועל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
ניתוח

הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב

הרחבת הלחימה בעזה וגיוס המילואים הנרחב מעלים את ההוצאות הביטחוניות, מגבירים את האינפלציה ומרחיקים את הסיכוי להורדת ריבית בקרוב; נכון - אולי הכל זה רק טריק כדי שחמאס יגיע להסכם, אבל הנגיד לא ייקח סיכון
תמיר חכמוף |

אחרי יותר משנה וחצי שבה הריבית נותרה ללא שינוי, המשקיעים כבר התחילו לתמחר הורדה ראשונה לקראת סוף השנה. אבל התכניות האלה עלולות להידחות , בשל ההיערכות להרחבת הלחימה בעזה, עם גיוס מילואים רחב ומבצע שעשוי להתארך חודשים. כרגע הסיכונים האינפלציוניים עולים, חוסר הוודאות הכלכלית גובר, והסיכוי להקלה מוניטרית בזמן הקרוב הולך ומתרחק. יכול מאוד להיות שהכוונה לכבוש את עזה היא רק טריק-תרגיל שמטרתו להאיץ הסכם מול החמאס לשחרור החטופים. אבל מה אם חמאס עדיין יתעקש במו"מ? ובכלל - הנגיד לא באמת מתייחס למהלכים מתחת לפני השטח. הוא רואה מה שקורה מעל השטח ולפי זה הוא פועל. 

 

הדיונים האחרונים בקבינט המדיני ביטחוני כוללים תוכניות להרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל כיבוש של אזורים מרכזיים והיערכות למבצע ממושך. במסגרת ההיערכות, אושרה תוכנית לגיוס רחב היקף של עד 450 אלף חיילי מילואים בצו 8, עם לפחות 250 אלף חיילים שצפויים להתווסף לכוחות שכבר מגויסים.

ישנה משמעות כלכלית ישירה. גיוס מילואים בהיקף כזה פוגע בהיצע העבודה, מצמצם את הפריון ופוגע בפעילות העסקית השוטפת, במיוחד בענפים מוטי עבודה כמו תעשייה, מסחר ושירותים. לכך מתווספים סיכוני פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוקי ההון והמט״ח, מה שעלול להביא לפיחות השקל ולחץ אינפלציוני נוסף דרך התייקרות היבוא. כל אלה עשויים לעכב את ההחלטה על הקלות מוניטריות.

מי שהקשיב לבנק ישראל יודע שמדובר במדיניות מתמשכת. בהחלטת הריבית האחרונה ביולי השאיר הבנק את הריבית על 4.5% בפעם ה-12 ברציפות (!), שם הזכירו את האפשרות להורדת ריבית עד לסוף השנה תוך הדגשה שהתחזיות נשענות על תרחיש של התמתנות הלחימה. נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר בעבר כי הארכת המערכה בחצי שנה עלולה לגרוע כ-0.5 נקודות אחוז מהצמיחה ולהעלות את יחס החוב תוצר לכ־71%.

עוד לפני ההסלמה האפשרית, ביוני נרשם גירעון שנתי שעמד על 5% מהתוצר, כאשר הכנסות המדינה ממיסים עלו ושמרו על הגירעון יציב למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו. אם תקרה, הרחבת הלחימה תגדיל את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות (שכר, ציוד, שיקום) ותפגע בהכנסות ממסים עקב ירידה בתעסוקה ובצריכה. מצב זה מצמצם את המרחב להורדות ריבית כאשר פגיעה באמון הפיסקלי עלולה להחליש את השקל ולתרום ללחץ אינפלציוני, ובנוסף, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות תגדיל את עלות המימון ותחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר לפרק זמן ארוך.