אפטר שוק לברננקי: הנפט יורד לשפל של 8 חודשים; "גם ה-80 דולר ינופץ מטה"
מחירו של החוזה העתידי על הנפט הגולמי נופל גם היום ב-1.5% לרמה ל 80.3 דולר לחבית, לאחר שאמש צלל בכ-3.5%. מדובר ברמת שפל של 8 החודשים האחרונים. הטריגר לירידות היה הורדת תחזית הצמיחה של ארה"ב על ידי הפדרל ריזרב שגרמה לעלייה בחששות השוק כי ההאטה בכלכלה האמריקנית תפחית את הביקושים בשוק האנרגיה.
אתמול הודיע הפדרל ריזרב גם על הארכת והרחבת תוכנית "הטוויסט" במסגרתה רוכש הפדרל ריזרל אג"ח ארוכות ומוכר אג"ח קצרות באמצעות כספי הפידיונות של אג"ח שהגיעו לפרקן (כלומר ללא הדפסת כספים נוספת). היקף התוכנית עומד על 267 מיליארד דולר והיא תיהיה בתוקף עד סוף השנה. הסוחרים בשוק ציפו לצעד ממריץ אגרסיבי יותר מכיוונו של הפדרל ריזרב.
גורם נוסף שהשפיע אתמול על הירידות במחירו של הנפט היה דו"ח המלאים השבוע שפורסםאתמול אחה"צ בארה"ב ולפיו עלה מלא הנפט הגולמי ב-2.9 מיליון חביות בשבוע שהסתיים ב-15 ביוני, לעומת הציפיות בשוק שהיו לירידה של 600 אלף חביות מהמלאי.
הירידות במחירו של הנפט ממשיכות גם היום לאחר ש-HSBC פירסם את המדד ה-PMI הראשוני לחודש יוני ולפיו הפעילות היצרנית בסין המשיכה להתכווץ זה החודש השביעי ברציפות, כאשר מזה 8 חודשים נמצא מדד זה מתחת לרמה של 50 נקודות, רמה המעידה על התכווצות בפעילות הכלכלית. בדקות האחרונות פורסם גם מדד מנהלי הרכש בגוש האירו שנפל לשפל של 35 חודשים.
"הדובים עומדים לנפץ את רמת ה-80 דולר לחבית" אמר סוחר של חברת היעוץ שורק גרופ המתמחה בסחר בחוזים על הנפט והוסיף, "מחירו של הנפט הגולמי בארה"ב יכול ליפול ל-74 דולר לחבית ומחיר החוזה על הנפט מסוג ברנט יכול ליפול ל-82 דולר לחבית".
מחירו של הנפט הגולמי צנח ב-25% מאז שזינק לרמה של 106 דולר בתחילת החודש שעבר, זאת בעיקר על רקע סימנים להאטה כלכלית מכיוונן של ארה"ב, אירופה וסין.
- 8.חחחחחחחחחח 21/06/2012 20:42הגב לתגובה זוביבי ושטייניץ עשו לציבור את אותו התרגיל שעשו עם המים , מצלמות המהירות, והמחאה החברתית. ניצלו עליית מחירים עולמית של הנפט ל-110 $ לחבית, אמרו זה לא אנחנו זה השוק העולמי , העלו את הדלק למחיר שיא של 8 שח וכאשר מחיר הנפט ירד , התעלמו מזה לחלוטין והשאירו את הדלק יקר מאוד. ירידה מ-110 $ ל-80$ זה 29% ירידה. כמה ירד הדלק ? אפילו לא 10%. כמו התרגיל של המים , מצלמות מהירות והמחאה החברתית שע"י ניצול המחאה העלו את המס על החסכונות ורווחי שוק ההון ב-25% במכה. בקרוב הפרק הבא בהשחלת מתוכננת ומבריקה של הציבור - מס עזבון . בהתחלה רק לעשירים ואח"כ לכל הציבור.
- 7.בנטוב 21/06/2012 13:48הגב לתגובה זובטיבעיות הציפיות המוגזמות של המשקיעים לא צריכות ליקבוע מדיניות הרי התאבון שלהם לעוד ועוד לא יעצר באף נקודת זמן צריך רק ליבחון כל הזמן שהניצרכים באמת לא יפגעו פשוט נימאס מהנדנדה הל יציבה ולפעמים אפילו מלאכותית נפט בזול זה טוב לכלכלה וכשהוא עולה כולם בלחץ לעזאזאל צריך לקבל את השוק בצורה הטיבעית ולא לפרש לשלילי השווקים בריאים מה שנחוץ היתיעלות וסולידריות חברתית כלל עולמית והבנה שזה הפיתרון האמיתי ולא כל הזמן ציפיות להזרמת כספים וכשהכספים זורמים אז קבוצת אינטרסנטים בולעת אותם ואחרי זמן קצר שוב חוזר הרעב להזרמת כספים אני אזרח פשוט ביותר לא כלכלן אבל עוקב משנת 2008 על ההיתרחשויות וכך זה ניראה בידיוק הגיע הזמן שתיהיה היתעוררות אחרת תיפול תרדמת על הרוב נירצה או לא נירצה ברור שכל העולם מיקשה אחת ולכן הפיתרון נמצא אצל כולם וכל אחד לפי חלקו וגודלו
- 6.סעודי 21/06/2012 13:36הגב לתגובה זווהגבירו את תפוקת הנפט גם במחיר הפסדים זמניים וכל זה בשביל למנוע הכנסות מהאירנים. מגמה זו תמשיך כחלק מהמאבק באירניים.
- 5.מומחה 21/06/2012 13:29הגב לתגובה זויש עליה במלאי הנפט , ברור שהמחיר יורדים !! מחיר ראלי לחבית זה 30-50 דולר , הכיוון צריך להיות למטה !!!
- נועםדבורה 21/06/2012 13:54הגב לתגובה זורבותי לדעתי זה שיא הסערה אולי תקבלו שער 2000 שנראה באופק אבל לא מאמין זהוא הרכבת עוצרת פה יותר מידי תקשורת ופחד אומר לקנות או להתחיל לאסוף בשבילי זה להמשיך לחזק למרות שפחד חודר בתוכי בהצלחה ועוד מעט עוד משהוא ריבית בחודש הבא למחזיקים קסם נפט אז תתכוננו
- 4.ואצלנו הכל עולה (ל"ת)מבין עניין 21/06/2012 13:20הגב לתגובה זו
- 3.הסחורות אישרו תחתיות זה הזמן.. (ל"ת)סחור סחורות 21/06/2012 12:54הגב לתגובה זו
- 2.אחד העם 21/06/2012 12:19הגב לתגובה זושאשר הנפט נמוך יש סיכוי לצמיחה בעולם. השוקים יתחילו להתעורר. ראו את הירידה ב- VIX בארה"ב.
- 1.יש טיפש שמאמין כי מחיר הדלק יוזל בהתאם (ל"ת)שראלי 21/06/2012 12:19הגב לתגובה זו
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.
