בהראל בוחנים את ההשלכות האפשריות של יציאת יוון מגוש האירו
יוון מתקרבת בצעדי ענק ליציאה מגוש האירו כאשר למרות הנחישות של מנהיגי המדינות המובילות בעולם ובאירופה המדינה מוכת החובות לא מצליחה לגבש ממשלה מלוכדת. הבחירות החודש רק סיבכו את המצב יותר וכבר נקבעו בחיורות חדשות בחודש הבא כאשר הקולות המדברים על יציאה מגוש האירו מתגברים מיום ליום.
עפר קליין, סגן ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים , מסווג את ההשלכות והתרחישים האפשריים במקרה של יציאה מגוש האירו לאפקט ישיר של אובדן החוב, אפקט עקיף של השפעות ריאליות ואפקט דומינו בו מדינות נוספות נפגעות כאשר השניים האחרונים הם החמורים יותר.
חובותיה של יוון מוערכים בכ-350 עד 400 מיליארד אירו. החוב מוחזק על ידי מספר גופים מרכזיים שיפגעו במקרה של מחיקת החוב: משקיעים פרטיים - החשיפה של בנקים מסחריים אירופאים לאג"ח זה בכ-55 מיליארד אירו. בכל מקרה רוב החובות למחזיקים הפרטיים אמורים להתחיל להיפרע רק החל משנת 2023 ועד 2042. רמת סיכון לכלכלה העולמית נמוכה, השפעה על ישראל נמוכה.
בנוסף קרן המטבע מחזיקה חשיפה של כ-22 מיליארד אירו, הבנק המרכזי האירופאי מחזיק חשיפה של כ-156 מיליארד אירו וקרנות החילוץ האירופאיות עם חשיפה של כ-161 מיליארד אירו. החשיפה הזו מוערכת גם היא בהראל כבעלת רמה נמוכה של השפעה על העולם.
האפקט העקיף של יציאה חפוזה מגוש האירו כולל חוב חברות ומשקי בית יווניים לבנקים וחברות זרים כ-69 מיליארד דולר נכון לסוף 2011, אשר מתוכם: צרפת-37 מיליארד, בריטניה 8 מיליארד, גרמניה 6 מיליארד. נציין כי לא כל החוב בסיכון, לחלקו יש בטחונות בדמות אוניות ומטוסים.
פגיעה ריאלית בחברות להן יחסי מסחר עם יוון סביר שבמקרה כזה כל מדינה תתמוך בחברות שלה אשר נפגעו מהמשבר. רמת סיכון לכלכלה העולמית בינונית, השפעה על ישראל נמוכה (יצוא סחורות מישראל ליוון 210 מיליון דולר בשנת 2011 ).
בעיית הגירה מיוון לאירופה בעיה זו אפשר לפתור על ידי דחיקתה של יוון אל מחוץ לאיחוד האירופאי. רמת סיכון לכלכלה העולמית נמוכה, השפעה על ישראל נמוכה. חשיפה של בנקים לאג"ח קונצרניות יווניות לא ידוע בוודאות. רמת סיכון לכלכלה העולמית בינונית, השפעה על ישראל בינונית
בין ההשפעות האפשריות על ישראל מונים בהראל את תגובת השרשרת שתפגע גם במדינות אחרות ובנקים. חשיפה ישירה של קפריסין ליוון כ-9 מיליארד אירו (לפי חברת הדירוג מודיס). נפילת יוון תצריך גידול נוסף בהון של הבנקים האירופאים בשל חשיפתם לקפריסין הנאמדת בכ-36 מיליארד דולר. רמת סיכון לכלכלה העולמית בינונית, השפעה על ישראל לא ברורה.
תגובת שרשרת שתתפתח בעקבות יציאה לא מסודרת של יוון תביא לעלייה בפרמיית הסיכון של מדינות אחרות בגוש (כתוצאה מחשש שגם הן יעזבו בצורה לא מסודרת) והתפרקות גוש האירו. רמת סיכון לכלכלה העולמית גבוהה, השפעה משולבת על ישראל גם דרך פגיעה ביצוא וגם דרך פגיעה פיננסית בשל היחסים ההדוקים עם מדינות ובנקים בגוש האירו וגם כתוצאה מבריחה כללית מנכסים מסוכנים.
- 2.סתם אחד 23/05/2012 15:52הגב לתגובה זונו טוב, בעיתונות היום הכל זה "קטסטרופה" או "אימה" או "טרור" או "פצצה אירנית שתשמיד את ת"א"
- 1.היא צריכה לצאת מגוש האירו אתמול (ל"ת)איך לא רואים את זה 23/05/2012 14:54הגב לתגובה זו
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
חיים כצמן במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןמנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
טאואר טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.
